מלחמת גוג ומגוג: האמנם 'חרבות ברזל' זו המערכה האחרונה שלפני הגאולה? | הרב יוסף צברי

הגאון רבי יוסף צברי שליט"א – רב ומו"צ 'המאורות' באלעד, במאמר שנכתב בצל הימים הקשים שעוברים על עם ישראל בארצו, ומצא בהם סימנים שהגאולה קרובה מתמיד ואולי (והלוואי) זו היא מלחמת גוג ומגוג האחרונה:

מלחמת גוג ומגוג

ימים קשים אלו העוברים על עם ישראל, במלחמה פתאומית וקשה. אבל צריך להתעודד ולהתחזק, כי לפי סימנים רבים נראה שהגאולה קרובה. השתדלנו להביא בכאן רק ציטטות קצרות, שמהם עולה כי רבים מהמקרים שאירעו, כבר נזכרו בדברי הנביאים וחז"ל, ומהם עולה כי התחיל כעת מהלך של גאולה בעז"ה.  

מסורת בידינו כי מלחמת גוג ומגוג תחל בתשרי {בשם  רב האיי גאון, האשכול, דף ס"ו ע"א, אבודרהם, תפילות הפסח. טור או"ח סי' ת"צ, ברטנורא מגילה פ"ג מ"ה}. ולכן קוראים בהפטרת חג הסוכות את הפסוקים המדברים על מלחמת גוג ומגוג. תיאור פסוקי מלחמה זו, מופיעים בנביאים זכריה פרק י"ד, ויחזקאל פרק ל"ח.

האברבנאל {בפירושו ליחזקאל פרק מ"ה} נותן תאריך יותר מדוייק למלחמה זו: מאחרי כ"א תשרי. וזה לשונו: "לכן הראה הש"י לנביא יחזקאל שלעתיד לבא יהיו ימי המלואים מן הזמן אשר עשאם משה עד הזמן אשר עשאום בבית שני שהוא מראש חדש ניסן עד כ"א בתשרי, והיה זה לפי שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל כדברי ר' יהושע (ר"ה יא, א) ולכן יתחילו המלואים מר"ח ניסן ויתוספו בו הקרבנות ובחג הסכות שהוא ג"כ בכלל המלואים יוסיפו גם כן הקרבנות מפני תשועת מלחמת גוג ומגוג שתהיה בימים ההם, וכו',  מזה יתבאר שדעות שני השלמים רבי אליעזר ורבי יהושע אלו ואלו דברי אלקים חיים כי רבי יהושע שיער בתחילת הגאולה שתהיה בניסן ורבי אליעזר שיער בתכליתה שתהיה בתשרי בסוף מלחמת האומות וגוג ומגוג" עכ"ל.

ועוד כתב שם, כי בימים אלו ה' ניצב לדין וילחם עם האומות, וז"ל: "ולפי שימי המלואים לעתיד לבוא יתחילו מיום ראש חדש ניסן עד אחד ועשרים ימים לחדש תשרי והיה שבחדש ההוא נצב לריב ה' ועומד לדין עמים במלחמות האומות ודין גוג ומגוג לכן זכר הנביא הקרבנות שיעשו מהמלואים בשבעת ימי חג הסוכות" עכ"ל.

עוד על התאריך האמור מובא: "דהנה נודע אשר גאולה העתידה, התחיל להתנוצץ בחודש ניסן, וגמר הגאולה תהיה בחודש תשרי ביום הושענא רבה במלחמת גוג ומגוג" {עטרת ישועה הורביץ, פרשת לך לך דף ו' ע"א}.

ואפשר, כי לא לחינם דרשו בירושלמי {וברכות פ"ב, מגילה פ"ב}: "אסרו חג בעבותים –  לימות גוג ומגוג" ע"כ. לרמז כי מלחמה זו תתחיל באסרו חג, דהיינו בסוף חג הסוכות.

ואפשר להוסיף כאן את דברי הרב דוד זכות מודינא {מחכמי איטליה} שכתב בספרו זכר דוד {מאמר שלישי עמ' תקפ"ה}, שציין את יום השבת כיום צרת גוג ומגוג שתהא בתשרי, וז"ל: "שמלחמת גוג בתשרי תהיה עי"ש יען כבר כתבתי למעלה בפנ"ז ממאמר זה דיום אחרון מצרות הגלות מט' חדשים שבהם יתקיים קרא עד עת יולדה יהיה יום השבת ובעת תפלת מנחה יהיו נענים עי"ש, ואולי זכות שמירת השבת יכולה היא שתגן והיא פתח הצלה לישראל, כדכתיב: "בשובה ונחת תושעון", ותהי התשועה בעת המנחה זמן רחמים גמורים ועת רצון" עכ"ל.

מלחמת גוג ומגוג תהיה מלחמה בין גוי ששמו גוג וארצו נקראת מגוג, שיקום וילחם בישראל. {כן מבואר ביחזקאל {ל"ח, ב'}: "בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל־גּוֹג֙ אֶ֣רֶץ הַמָּג֔וֹג", וכ"כ האברבנאל שם, התפא"י בעדויות פ"ב ומ"י, ועוד}.

ויש לרמז בזה כי הנה "עזה" בגימטריא: "ממגוג", רמז לארצו של גוג.   

המלחמה תחל ביום שהוא יפלוש לשטח ישראל. כמבואר ביחזקאל {ל"ח, י"ח}: "וְהָיָ֣ה בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא בְּי֨וֹם בּ֥וֹא גוֹג֙ עַל־אַדְמַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְקֹוִ֑ק תַּעֲלֶ֥ה חֲמָתִ֖י בְּאַפִּֽי".

ויש לרמז כי בתיבת "חמתי" נרמז ארגון ה"חמאס", כי הת' והס' הם אותיות מתחלפות כידוע. וגם העיר עזה רמוזה במילת חמה, עפ"י שורש הלשון המופיע בפס' במשלי {כ"א, י"ד}: "חמה עזה".  

לפי חז"ל, פלישה זו תהיה המלחמה והפלישה השלישית שתהיה בין האומות לארץ ישראל. וכמובא בתוספתא בברכות {ליברמן, פ"א}: "כיוצא בו אל תזכרו ראשונות וקדמוניות אל תתבוננו אל תזכרו. ראשונות אילו של מלכיות, וקדמוניות אל תתבוננו אלו של מצרים, הנני עשה חדשה עתה תצמח, זו מלחמת גוג ומגוג. משלו משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה הזאב פגע בו ארי וניצל מידו שכח מעשה הזאב והיה מספר במעשה הארי אחר כך פגע בו נחש וניצל מידו שכח מעשה שניהם והיה מספר והולך מעשה הנחש אף כך ישראל צרות האחרונות משכחות את הראשונות" ע"כ. {בנוסח אחר ראה ברכות י"ג ע"א}.

ואפשר לבאר: ראשונות, היא הפלישה הראשונה, של מלחמת ששת הימים, היתה "של מלכויות", כי שם נאספו שבעה עמים על ישראל {בהנהגת מצרים}.

"וקדמוניות אל תתבוננו", היא הפלישה השניה, מלחמת יום כיפור, ולכן נאמר בה: "אלו של מצרים", כי מצרים יזמה אותה. והשלישית היא הנוכחית.

בין הדברים שגוג יעשה באותה פלישה, זה ללכוד בתים, לבזוז אותם, לפגוע בנשים, ולקחת חלק בשבי, וחלק להשאיר.

כמו שקראנו בהפטרת סוכות: {זכריה י"ד, ב'}: "וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֥ם׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלִַם֘ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֙סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים תשגלנה תִּשָּׁכַ֑בְנָה וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן־הָעִֽיר".

במדרש מובא כי גלות זו היא לקיחה בשבי, וז"ל המדרש {שוחר טוב פרק קי"ח}:  "המחתרת זה העיר ירושלים, שנאמר ונלכדה העיר. ונשסו הבתים, זה הביזה, והנשים תשכבנה, אלו העריות, ויצא חצי העיר בגולה, זו השביה, והקב"ה יוצא ונלחם עמהם" ע"כ.

ובנוסח אחר מופיע במדרש {אוצר מדרשים אייזנשטיין, הלל} שם יש רמז גם למנהרות, וז"ל: "ונלכדה העיר זו המחתרת, ונשסו הבתים אלו הבתים, והנשים תשכבנה אלו העריות, ויצא חצי העיר בגולה זו השביה, והקב"ה יוצא ונלחם עמהם שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם וגו' ומשלח בהם מגפה" ע"כ.

גם הרד"ק שם, מבאר שיהיו הרבה חטופים מפלישה זו, וז"ל: "ויצא חצי העיר בגולה – ר"ל שיגלום מן העיר כשבויים אל אהליהם שהם חוץ לעיר, עד כאן יניחם האל יתברך ביד אויביהם לצרף אותם וימלט כל הכתוב בספר ויקבל הצרה בלב טוב ויתר העם לא יכרת מן העיר כי לא יתנם האל יתברך עוד ביד אויביהם ויתגברו ישראל על האויבים בעזרת האל" עכ"ל.

עוד נרמז, כי מלחמת גוג תהיה הרבה מן האויר, והנשק שלו יהיה טילים, והקב"ה יסוכך על ישראל ויגן עליהם.

וכמובא בירושלמי {יבמות פט"ו}: "אמר רבי יוסי בי רבי בון,  סכותה לראשי ביום נשק זה נשקו של גוג" ע"כ.

ובפסיקתא {דרב כהנא, נספחים ב' פ"א} מובא עוד בזה"ל: "אף אני לעתיד לבא עתידים כל אומות העולם להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה. ומה הקדוש ברוך הוא עושה, יוצא ונלחם עם הגויים, שנא' ויצא י"י ונלחם בגוים ההם. היאך, כיומו של פרעה, שנא' כיום הלחמו ביום קרב. ומהו עושה, מסכך על ראשם של ישראל, שנא' סכותה לראשי ביום נשק" (תהלים ק"מ: ח) ע"כ.

גם הרד"ק בפירוש לתהלים {פרק ק"מ שם}, ביאר יותר כי נשקו של גוג יהיה "חצים" {טילים}, והקב"ה יעשה "כובע ישועה" מעל ישראל, וז"ל: "סכותה לראשי ביום נשק. ביום שיבואו עלי בכלי נשק ברומח ובחיצים ובכל כלי מלחמה, תסך לראשי, כלומר שתהיה כובע ישועה לראשי" עכ"ל.

החיד"א בספרו נחל קדומים {פרשת דברים} השתמש בנוסח "חופה", וז"ל:  וזה שאמר: סכות לראשי הר סיני, ביום נשק מלחמה וכלי זיין שנראה לכלות ח"ו ישראל ותחילת המחשבה לעשות חופה" עכ"ל. ועוד עיין ברוקח {הל' סוכות סי' רי"ט}, כי הגנה זו תהיה בזכות מצות סוכה.

לא נותר לנו אלא להתאזר באמונה ובביטחון, ולצפות לראות במהרה את הבטחת הקב"ה, כי ילחם את מלחמתינו, וכמו שמובא שם ביחזקאל: וּבְקִנְאָתִ֥י בְאֵשׁ־עֶבְרָתִ֖י דִּבַּ֑רְתִּי אִם־לֹ֣א׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ רַ֣עַשׁ גָּד֔וֹל עַ֖ל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל: וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל: וְקָרָ֨אתִי עָלָ֤יו לְכָל־הָרַי֙ חֶ֔רֶב נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י אלוהים, חֶ֥רֶב אִ֖ישׁ בְּאָחִ֥יו תִּֽהְיֶֽה:

וראה במלבי"ם שכתב כי רעש זה יהא רעש תותחי המלחמה, וז"ל:  "או שבא ע"ד המליצה על גודל המלחמה והשמעת קול כלי תותח וכלי הנשק שיהיו באחרית הימים, המרחיבים הרים ומהרסים חומות בצורות בקול רעש גדול ואדיר מאד, וכ"ז הצטייר במחזה הנביא ברעש והמולה גדולה" עכ"ל.

גם האברבנאל כתב בדרך דומה, וז"ל: "ואין הרעש הזה כפשוטו כמו שחשבו המפרשים אבל הוא דמיון ומשל להפלגות ההריגה אשר תהיה בהם ועל המלכים והשרים שיפלו חללים שמה" עכ"ל.

ובענין "ונפלו המדרגות" כתב רש"י שם: "ונפלו המדרגו' – אני שמעתי שהם סלעי' הזקופי' ותלויים ונראים כנופלים ואני אומר הם תלי מגדלי' שחופרים סביב וזורקים העפר באמצע להגביה התל ועשוי מדרגות מדרגות אשקלונ"ש בלע"ז כדי שיעמוד העפר ולאחר שנכבש יפה נוטלים המלבנים מעמידי המדרגה" עכ"ל. {מזכיר את ענין חפירת המנהרות בעזה, והמדרגות שיש שם}.

ומסיים הנביא: וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־ אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ: וְהִתְגַּדִּלְתִּי֙ וְהִתְקַדִּשְׁתִּ֔י וְנ֣וֹדַעְתִּ֔י לְעֵינֵ֖י גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י ה'.

במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.