שאלה:
כבוד הרב, מתנצל על השאלה. לצערנו לאחר הכניסה לעזה מתגלות ומזוהות גופות יהודים שנרצחו. מתי יצוין 'יום השנה' שלהם – ביום בו זוהו הגופות או ביום בו נקבע מדעית שנרצחו?
תשובת הגאון רבי יובל מוגהז שליט"א – מרבני בית ההוראה 'המאורות', מודיעין עילית:
ביום שנקבע מדעית שבו נפטר האדם.
*
שאלה:
שחררו חיילת מהשבי, האם יש לברך על כך 'מתיר אסורים'?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א – רב ק"ק 'תורת חיים' ראש העין ומרבני 'המאורות':
לא ברכת 'מתיר אסורים' אלא 'הגומל'. ומי שיצא צריך לברך, ולא אנחנו. ומנהגנו שאשה לא מברכת 'הגומל'.
*
שאלה:
שבוע טוב. מה קורה במקרה שבערב שבת מבקשים להיכנס לממ"ד ולכבות את האורות בבית, מחשש שמא וכו'. האם אחרי שהוסר החשש, מותר להדליק שוב את האורות כבתחלה, או להמשיך את השבת בחושך?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א – מרבני בית ההוראה 'המאורות', רכסים:
אם יש קטנים שמפחדים בחושך, אפשר לומר להם שידליקו, ובפרט אם מדובר בנורות לד שיש צד שהדלקתם אינה איסור דאורייתא.
*
שאלה:
כבוד הרב, שלום. אנו גרים בראש העין סמוך לגדר הגבול [מקום בעייתי], לכן הדיירים מקפידים לשנות את קוד הסיסמא של הבניין. מצד אחד יש חשש לכניסת גורמים עוינים לבניין, ומאידך יש הנחיה של פיקוד העורף לא להשאיר בניינים נעולים כדי שעוברי אורח יוכלו להיכנס ולהתמגן במדה ויש אזעקות. האם יש כאן חשש ממשי של "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" במקרה זה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א – רב ק"ק 'תורת חיים' ראש העין ומרבני 'המאורות':
ההוראה של פיקוד העורף – יש בה הגיון. כמובן כשאני מזהה את האדם שהוא יהודי בודאות – יש להכניסו, אבל אם איני מכירו, יש חשש. ההישארות בחוץ אינה בגדר סכנה, הם יכולים להסתתר. לכן אין נראה שזה בגדר "לא תעמוד" וכו'.
