שאלה:
שליח ציבור החל בחזרת הש"ץ ואני עדיין בתפילת שמונה עשרה, האם עליי לענות ב"קדושה" או להמשיך בתפילתי?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
אין להפסיק ולומר את ה"קדושה" בפה, אלא תשתוק ותכוין למה ששליח הציבור אומר ותצא ידי חובה מדין שומע כעונה (שלחן ערוך סימן קד סעיף ז). ואם אתה שומע "קדושה" באמצע "אלוקי נצור" – יש לענות את הפסוקים "קדוש" ו"ברוך", אבל פסוק "ימלוך" אין לענות (הלכה ברורה חלק ו' עמוד רכה).
*
שאלה:
האם נוהגים לבקש בקשות בברכת "שמע קולינו" לפני סיום הברכה? האם ישנן דעות בזה (כי בעבר הבנתי שזה כביכול דיבור בתפילה – מדוע אחד אומר כך ואחד אומר כך)? ואם זה אסור, מדוע מלמדים בסמינרים ותלמודי תורה שמותר?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
לא יודע מי אמר שזה הפסק, הלכה פסוקה היא בשלחן ערוך סימן קיט סוף סעיף א', שיכול לשאול כל צרכיו.
*
שאלה:
נאלצתי להתפלל ערבית לאחר השקיעה, לפני צאת הכוכבים. קראתי אחר כך שוב קרית שמע, ובאמצע פתאום התלבטתי מה לומר כיחיד בשביל להשלים רמ"ח מילים: "א-ל מלך נאמן"? או "ה' א-לוהיכם אמת"?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
ביחיד לא נהגו להשלים רמ"ח תיבות.
*
שאלה:
האם במטוס ניתן להתפלל את כל התפילה בישיבה, לרבות תפילת שמונה עשרה?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
כן.
*
שאלה:
האם ניתן לומר "שער הרחמים" יחידי?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אפשר.
*
שאלה:
האם אדם שהגיע לגיל 60 צריך לברך "שהחיינו"?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
אם ירצה יברך על בגד חדש או פרי חדש ויכוין בברכה על שזיכהו ה' לגיל 60 עד 120.
*
שאלה:
מה הם התנאים לברכת "הגומל", למי שעבודתו כרוכה בנסיעות ארוכות בכבישים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אין מנהגנו לברך "הגומל" בנסיעה ארוכה, זולת אם נסע במקומות מסוכנים כגון באיו"ש. וגם בזה אם הוא רגיל להכנס ולצאת – יברך פעם בשבוע. ואין לומר שבגלל שהוא רגיל [או אפילו גר במקומות אלו] אין זו סכנה, כי סכנה היא מציאות וזה שהוא טומן ראשו בין ברכיו כאינו רואה ואינו יודע אינו מפחית מהסכנה שבדבר. צא וראה שכולם נושאי נשק ויש מקומות שאפילו דורכים את הנשק טרם יעברו בהם למרות שעוברים שם כל יום.
שאלה נוספת:
הנוסע בירושלים באוטובוס עירוני לכותל המערבי שעובר דרך 'שער שכם' (שכונה ערבית), יברך "הגומל"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
'שער שכם' אינו מקום סכנה. חיילים ומשטרה פרוסים שם והמקום מצולם 24 שעות, כמעט ואין שם פיגועים. ולכל הפחות אין זה איזור מסוכן יותר מכל הארץ, וגם האוטובוס עובר ליד ולא דרך.
שאלה נוספת:
אני עובד באזור תעשייה 'ברקן' שליד אריאל, צריך לברך "הגומל"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
ההגדרות בחיוב ברכת "הגומל" נתונות לשיטות בפוסקים, ומ"מ גם הנוקטים שאין לברך על כל נסיעה מודים במקום סכנה. ומה הוא מקום סכנה? תלוי את מי אתה שואל. אבל ברור [במיוחד כעת הזאת] שנסיעה באיו"ש מסוכנת. גם אם המתיישבים שם מנסים להכחיש זאת, האקדח שנמצא בחגורתם מוכיח להיפך. וכך ההגדרה מר' אברהם בן הרמב"ם שדרך שצריך ללכת עם שומר [מלווה, אקדח] היא דרך מסוכנת שצריך לברך.
המקום 'ברקן' היו בו פיגועים, והיתה תקופה שפחדו לנסוע לשם. אח"כ זה נרגע ולא נשקפת סכנה, כמו שראש העין צמודה לכפרים ערביים, ונוסעים ולא מברכים כי זו לא ממש סכנה. אבל השטחים באיו"ש – זו בדיחה לומר שאינם מסוכנים.
*
שאלה:
אדם חולה שאינו יכול לשתות יין מהקידוש – איך ינהג? האם יתן לאשתו לקדש?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יקדש והיא תשתה.
*
שאלה:
האם יש שיעור מדויק בס"מ לחיתוך ירקות או פירות "דק דק" שאסור בשבת? ומהו שיעור "טוחן" – שתינוק בלי שיניים או זקן יכול לאכול ולא צריכים ללעוס, או שהמאכל מאבד לגמרי את צורתו?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
בהלכה זה מוזכר "חיתוך דק דק", משמע שדוקא אם עושה כרגיל בימות החול אז אסור, אבל אם חותך קצת יותר גדול – נראה שמותר ולא עובר על איסור טוחן. סמוך לסעודה מותר לחתוך דק.
*
שאלה:
השבת פרשת משפטים תשפ"ד, שבת וראש חודש אדר א'. חיילים שלא יקראו בשבת בבוקר בתורה, ויקראו רק במנחה – איך יעשו? כמה יעלו ואיך [יש להם קריאת הבוקר (משפטים), קריאת מנחה (תרומה), קריאת ר"ח והפטרה]?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
להלכה, את קריאת ספר תורה של שחרית דוחים לשבת הבאה היינו קוראים אותן מחוברות, ומנחה רגיל.
*
שאלה:
'לחוח' צריך הפרשת חלה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
בלי ברכה.
