ערב פורים
שאלה:
האם יש חובה לתימנים להביא "זכר למחצית השקל"?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
פשוט שאין נוהגים כן, כיון שבתימן לא נתנו כלום קודם פורים, רק ביום פורים, ו"זכר למחצית השקל" ניתן קודם לכן, לקיים "באחד באדר משמעים על השקלים". אמנם יש מצוה עצומה לסעוד ולתמוך בעמלי תורה.
*
שאלה:
כשתענית אסתר אינה חלה בערב פורים – האם בהוצאת ס"ת אומרים "אל ארך אפים", או "יהי ה' אלקינו"?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
"אל ארך אפים", משום שאומרים תחנון.
*
שאלה:
האם מותר לקחת את המגילה במהלך השבת הבאה לבית הכנסת? והאם צריך לקרוא בה?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
מותר, כמבואר בסי' שח שנחשבת כשאר כתבי הקודש, ובפרט שפורים חל במוצ"ש ולא בשבת. ועכ"פ כדאי לקרוא בה, שלא ייחשב "מכין משבת לחול".
*
שאלה:
האם בשבת הבעל"ט, שחל פורים במוצ"ש, נהגו להגיד את המת'מנה (כיון שיש אצלנו ציבור גדול שבא גם מרחוק לקריאת המגילה קבענו את ערבית לשעה 18:45)?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
נהגו לומר מת'מנה כרגיל, ומי שבא בא, בין מהקרובים ובין מהרחוקים.
*
שאלה:
השנה שחל פורים במוצאי שבת, מה סדר התפילה – ערבית, קריאת מגילה, הבדלה?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
לשאמי – ערבית, ברכת "מאורי האש", מגילה, והמשך "אתה קדוש" כבכל מוצ"ש.
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
ולמנהג הבלדי אין מברכים "בורא מאורי האש" בבית הכנסת אלא אח"כ בהבדלה בבית, ומתפללים ערבית ככל מוצ"ש, אח"כ קריאת מגילה, ואח"כ הבדלה.
*
שאלה:
מה הטעם שלנו (הבלדי) שלא לברך על הנר לפני קריאת המגילה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כיון שנברך עליו אח"כ בהבדלה, כמו שתקנו חכמים לסדר הברכות על הכוס. משא"כ בתשעה באב שחל במוצ"ש, שנבדיל רק למחרת ביום ראשון בלילה, ולא נוכל לברך "בורא מאורי האש".
*
מגילת אסתר
שאלה:
האם מגילה מסומנת חסרה בהידור?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
אם כוונתך לסימנים כמו בספר תורה, שאינם ניכרים אלא רק למתבונן, אינה חסרה כלל בהידור.
*
שאלה:
מה עדיף – לקרוא לבד מגילת אסתר בנוסח תימן, או "ברוב עם" בנוסח אחר?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
"ברוב עם" עדיף.
*
שאלה:
א. האם הציבור יוצא ידי חובה כשהקורא את המגילה החסיר מילה ולא חזר – האם גם כאן אפשר להבין מהרמב"ם שהציבור יצא לפי שאין מדקדקין בקריאתה?
ב. שאלה נוספת באותו הקשר, אם הקורא החסיר מילה ולא החזירו אותו הציבור (בשגגה, מתוך היסח הדעת), והשלמתי את החסרון בעצמי מתוך מגילה העומדת לפני – הרי הקורא לא יצא ידי חובה וצריך לחזור, א"כ כיצד אוכל להמשיך לצאת ממנו ידי חובה בשאר המגילה כאשר אינו פוטר את עצמו?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
שאלות אלו נפלאות הן. ונראה שיש לפשוט מלשון הרמב"ם גבי מי שקרא את המגילה בלע"ז שאם אינה כתובה באותו לשון אינו יוצא, וסיים הרמב"ם "וכיון שלא יצא הקורא השומע ממנו לא יצא". הרי שבכל אופן שהקורא עצמו לא יצא – אין הוא מוציא אחרים. וא"כ כשהשומע השלים לעצמו את התיבה החסרה, לא יועיל לו לכאורה לשמוע את ההמשך מהקורא, כיון שהקורא קורא עתה קריאה "פסולה". אלא שאמרו לי שבכף החיים מביא שאם נתקע הקורא יכול אדם אחר להשלים, ואפילו לא קרא את ההתחלה – ואמנם עדיין לא בדקתי את הדברים, ומ"מ קשה מדין נשתתק בספר תורה עכ"פ לשיטת הרמב"ם. לכן עצת מהרי"ץ נכונה מאד, שישתדל כל אדם שתהיה לו מגילה כשרה ויקרא בה.
*
שאלה:
אדם שקרא במגילה "ותאמר" במלרע במקום במלעיל – האם זה מעכב?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
לא.
*
שאלה:
האם מנהג תימן להאריך בוא"ו של "ויזתא", ומדוע מאריכים?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
מנהגינו להאריך, יעויין בית יוסף סימן תרצ"א בשם הר"ן והרא"ש.
*
יום הפורים
שאלה:
אדם פרוז, המעוניין לעשות פורים כמוקף, אך בליל פורים דפרזים עדיין נמצא בפרזים, ובתוכניתו להיות מוקף עוד טרם שיאור השחר – האם בכך עובר משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", או כיון שבבה"ש של פרזים הוא כבר יהיה במוקפין אין עליו חיוב כפרוז למפרע?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
קשה להגדיר זאת כפי שהוגדר על ידי השואל, היות שהמצוה לכאורה עדיין תלויה ועומדת במעשי אדם זה, ואינה לפנינו לקיימה שעל זה נאמר "אל תחמיצנה".
*
שאלה:
מה היה המנהג בתימן ומה צריך להיות המנהג בארץ (אם יש הבדל), לגבי השתכרות בפורים?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
כפי הידוע לי לא נהגו לשתות לשכרה, וראה מה שכתב רבינו השתילי זיתים שאין חילוק בשטות בין פורים לשאר ימים (עיין בשתילי זיתים החדש עמ' רנח ורסב).
*
שאלה:
מי שאינו שותה כלל אלכוהול, מה דינו לענין "משתה" בפורים?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אם אינו שותה מבחינה בריאותית – הרי הוא פטור, ואם מחמת שאינו אוהב – יעשה לשם שמים.
*
שאלה:
האם גם נשים מחוייבות בשתיית יין בפורים?
תשובת הגאון רבי בן ציון גדסי שליט"א:
נשים לא מחויבות בשתיית יין בפורים, ויש להזהר בזה, שיכולים לבוא לידי תקלה, וד"ל. אבל בשאר המצוות חייבות – מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
*
שאלה:
האם אפשר להעביר מתנות לאביונים ב'ביט' או 'פייבוקס'?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אם מעבירים לעני עצמו – הוא יודע ע"י הקשת האישור לקבל. אם מעבירים לגבאי צדקה – הרי הוא אחראי להעביר לעני במזומן ביום פורים. ושתי הדרכים נכונות.
*
שאלה:
האם פורים נחשב "פנים חדשות" לענין שבע ברכות?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כך כתב הגאון מארי אברהם נדאף, שפורים נחשב כפנים חדשות.
*
שאלה:
אדם שאבל על אחיו, האם מותר להביא לו משלוח מנות, כשעברו ג' שבועות מפטירת האח? והאם מותר לאבל זה ללכת לסעודת פורים שיש שם מוזיקה וכו'?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
אין לשלוח מנות לאבל בתוך שלושים יום. מותר לו להשתתף בסעודת פורים בלי מוזיקה.
