ברכת האילנות
שאלה:
האם אפשר לברך ברכת האילנות כבר מערב ר"ח ניסן?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
מברכים מראש חודש ניסן.
*
שאלה:
לברכת האילנות – האם צריך שני עצי פרי מסוגים שונים? האם נדרש שיהיו פרחים (ניצנים) או שלא חובה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אפשר ששני העצים יהיו מאותו מין. צריך פרחים.
*
שאלה:
האם עדיף לברך ברכת האילנות במנין מצד "ברב עם הדרת מלך" (כלומר להמתין להזדמנות כזו), או שרצוי להקדים ולברך ביום ר"ח, אפילו יחידי ובלבד שיהיה בזמנו?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
עדיף יחיד מוקדם.
*
שאלה:
האם ניתן לברך על עץ זית ברכת האילנות?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
כן.
*
הלכות פסח
שאלה:
האם תימנים נהגו בתענית בכורות בערב פסח?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
יש שנהגו ויש שלא. כל אחד ינהג כמנהג אבותיו.
*
שאלה:
האם מיץ ענבים לקידוש – טוב לארבע כוסות ולקידוש בפסח (לאשה)?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מיץ ענבים טבעי ללא חומר משמר – הוא מצוין. מיץ ענבים הנמכר בשוק – תלוי בשיטות הפוסקים (מבושל או מפוסטר, תוספת סוכר וכו').
*
הכשרת כלים לפסח
שאלה:
כיצד ניתן להכשיר לפסח מכונת שערות סבתא (מכשיר שהראש שלו מסתובב ומתחמם ומוציא סוכר על מקל על ידי גוף חימום) ומכונת פופקורן (שבה הסיר מתחמם ובוחש שמערבב את גרעיני התירס עד שהם הופכים לפופקורן)?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
לגבי מכונת שערות סבתא: תלוי באיזה סוכר השתמשת כל השנה, אם זה של סוגת – הוא כשל"פ כל השנה (גם אם לא כתוב על האריזה כשר לפסח, וכמובן רק אם אין חשש שנתערב בו חמץ), ואם לא – צריך לערות מים חמים על הברזל. וכנ"ל במכונת פופקורן.
*
שאלה:
ניקיתי את האבנית מהמיחם לשבת באמצעות מלח לימון שאינו כשל"פ (יש בו חמץ ברכיבים, והוא גם יכול לשמש כתבלין לפי מה שהבנתי) – האם זה מחייב אותי להגעיל את המיחם לפסח?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
צריך להגעיל. ואפשר למלא אותו מים עד הסוף ולהרתיח בלי המכסה שלו, עד שיגלשו קצת מים – וזו הגעלתו, רק יש לכסות קודם את הכפתורים.
*
כשרות מוצרים לפסח
לשאלת רבים בענין חוזר וניעור במוצרי הפסח –
הבהרת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
יש לי תשובה ארוכה בנושא, בספרי נחלת אבות – שרשי מנהגי תימן, ניתן לראות שם בהרחבה.
ניתן לומר בגדול, כי אע"פ שהיה מי שרצה להקל בתימן מחמת כורח המציאות בחוזר וניעור (הגר"י משרקי, בנו של השתי"ז), המנהג להחמיר בזה התקבל גם אצל השאמי ורבניהם, כמו שהבאתי שם תשובות מחכמי תימן בנידון.
בשנים האחרונות רבים מן ההכשרים, גם הספרדים (יורה דעה, בית יוסף), אינם סומכים לכתחילה על ביטולים (מה שהיה לפני שנים רבות), אלא מחמירים כמה שיכולים בחוזר וניעור (לצאת את הדעות הלומדות כי אף השו"ע עצמו מחמיר בזה לכתחילה – אור לציון). יכול להיות שאין הקפדה מוחלטת (וכמעט ניתן לומר שאף פעם אין מאה אחוז בענין זה, אצל כולם), אבל אז אנו נכנסים רק לספק חוזר וניעור, וספק חוזר וניעור מותר גם למנהגינו.
*
שאלה:
האם אפשר להשתמש בפסח בסוכר של סוגת גם אם לא כתוב על האריזה 'כשר לפסח'?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
כן, ורק אם החבילה חדשה (שבוודאות לא נכנס שם חמץ).
*
שאלה:
לגבי נתחי בשר קפואים שמוכרים בסופרים – האם הם נחשבים 'מעובדים' וצריכים הכשר מיוחד לפסח?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
בשר מעובד – צריך הכשר. בשר ועוף שנמלח בלבד – כשר לפסח.
*
שאלה:
שימורים וכדו' שכתוב על האריזה 'השגחת הבד"ץ לא לפסח' – זה אומר שמבחינת רבנות זה כשר לפסח או שצריך להצניע?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אם לא כתוב 'כשר לפסח – רבנות' כדאי להצניע.
*
שאלה:
מוצרים ללא גלוטן עם כשרות לפסח לא מהודרת, האם אפשר להשתמש בהם בפסח ולסמוך על הפיקוח 'ללא גלוטן' שמאוד מחמיר?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
פרסמו שגם במוצרים שהם 'ללא גלוטן' יש בהם בעיה של חמץ.
*
שאלה:
האם אוכל לחיות מחמד חייב להיות כשר לפסח?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
מי שברשותו בעלי חיים – אם מזונותיהם אינם ראויים למאכל אדם ואינם חמץ בעין אלא שמעורב במאכלם חמץ לפני הפסח, מותר להאכילם בפסח ממאכל זה, וכן מותר להשהות המאכל בבית (שו"ת אור לציון ח"ג פ"ח סימן ה).
*
כללי
שאלה:
מה דעת רבני תימן על פאה נוכרית?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
אסור בהחלט, ובפרט לנשות תימן שהלכו עם שני כיסויים (ופאה מאן דכר שמיה).
