תופעה לא נדירה היא ירידת גשמים בימי ספירת העומר, גשם שהוא כמובן ה"מלקוש" הכתוב בתורה.
סגולה מיוחדת יש בשתיית גשמים אלו – שמעלתם מרובה לרפואה שלמה!
מעתה יש לשאול, כיצד פועלת סגולה זו ומה הם פרטיה לפי ההלכה? האם די להתרטב או שיש לשתות מן המים? ואם שותה לסגולה – האם צריך לברך על המים ששותה? ומתי ישתה בדיוק?
המקור לסגולה זו מופיע בספר "מדרש פנחס" מאת הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זצ"ל, מגדולי צדיקי החסידות. לתועלת הקוראים, נעלה את פרטי הסגולה כפי שהובאה מתוך החיבור החדש "זהב שבא" על המשנה ברורה (סימן תצג הערה טו), אשר סיכם את כל השייך לכך מתוך דבריו וחיבוריו של הגר"י רצאבי שליט"א:
"גשמים היורדים בין פסח לעצרת הם סגולה גדולה לרפואה שלמה. לכן, כשיורד גשם, יעמוד בחוץ בגשם ויגלה קצת את ראשו, על ידי שיזיז מעט את כיסוי ראשו לאחוריו, כדי שטיפות הגשם ירדו הישר מן השמים על ראשו, וגם יפתח פיו וישתה קצת מן המים. ואם נהנה מהם, דהיינו ששותה לצמאו, יברך שהכל, אבל אם לא נהנה לא יברך. ואם הוא מסופק, יברך בהרהור. ושתיית מים אלו – מסוגלת לרפואה שלמה לכל התחלואים, שלא יהיו.
"וכל זה לא יעשה מיד כשמתחיל לרדת גשם, כיון שהאוויר מלוכלך והגשם הראשון מנקה את האוויר, כך שטיפות הגשם מלוכלכות, ויש להיזהר שלא יינזק מכך. ולכן יעשה זאת לאחר שירד הרבה גשם, וכבר האוויר נקי וטיפות הגשם נקיות".
