ו' באייר תרפ"ו, היום לפני תשעים ושמונה שנים, הוא יום הסתלקותו לשמי מרומים של הגאון רבי שלום ב"ר יחיא צ'אלעי זצ"ל, אב"ד צ'אלע. על מצבתו נחקק שנפטר בשנת שבעים וחמש לחייו, ולפי זה נולד בשנת תרי"א.
זכה לעלות לארץ ישראל וקבע את מקומו בעיר יפו, יחד עם אחיו רבי סעדיה שהיה אף הוא מנכבדי הקהילה. כאשר תם הממון שהביאו עמם שבו לתימן, סמוך למלחמת העולם הראשונה, ולאחר תקופה החליטו לשוב לארץ והשתקעו בה בצמיתות. היה זה בשנת תר"ף כאשר עזב רבי שלום את עירו אלצ'אלע והגיע לעיר עדן, בה למד למעלה משנה. בשלהי שנת תרפ"א נסע לפורט סעיד שבמצרים, וממנה הגיע לארץ ישראל בשנת תרפ"ב. כאן התגורר בשכונת הצריפונים בתל אביב ובה כיהן כרב השכונה (על פי אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק ב עמ' 202–203).
חתום על איגרת בקשת עזרה עבור יהודי תימן שנשלחה ללונדון (מתימן לציון עמ' 138–145), בה תינו הרבנים הכותבים את סאת ייסוריהם ומתארים את כיסופיהם לעלות לארץ ישראל: "והנה אנחנו דוויים וסחופים, סובלי כמה נאצות וחרופים. ויושבים בכמה כיסופים, עומדים על דרכים ונאספים. לשמע שריקות עדרים ורוח שואפים, מתאווים לעלות לירושלים ונכספים. הצמאים למים מתעלפים, והמה עניים בלי זהב ובלי כספים. ומסורים ביד כת חנפים, ועיניהם דמעות נוטפים. יתן ה' את אויביכם הקמים עליכם נגפים". בהמשך גוללו את צרותיהם וסבלם וביקשו סיוע בעלייה ארצה.
על האיגרת חתומים: "עואץ' בן כמ"ו מתנא סעיד הי"ו, בית דין אלצ'אהרה יע"א; אברהם בן מוהר"ר משה הלוי ערוסי, בית דין מחוית; אברהם בכמ"ו דאוד גזפאן, בית דין כוכבאן; חיים בכמ"ו דאקעשה, בית דין חאשד וארחב; שלום בן כמ"ו יחיא, בית דין אצ'אלע וכל אגפיה".