לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת נָפֶשׁ: אתמול (שני) אישרה 'ועדת שמות והנצחה' של עיריית ירושלים והעומד בראשה מר משה ליאון, את הנצחת מורינו ורבינו הגאון רבי עמרם קורח זצוק"ל – רבה הראשי האחרון של יהדות תימן (זקנו של מרן הגר"ש זצ"ל), בקריאת רחוב על שמו בעיר הקודש והמקדש.
את הבקשה להנצחה מכובדת זו הגיש נכדו, ידידנו השה"ט ר' מאיר קורח יצ"ו. ל'המאורות' נודע, כי בסיעתא דשמיא אושרה הבקשה על אף המלצות קודמות בוועדות השונות ('ועדת אישים', 'הוועדה המייעצת לשמות רחובות' וכן 'ועדת שמות') שלא לאשר, וזאת אודות לפעילות נציגי הציבור במועצת העיר ובהשתדלותו הרבה של יו"ר ועדת הבריאות ח"כ הרב יונתן משרקי.
"הרב עמרם קורח ז"ל היה גדול בתורה, באהבת הארץ ובעידוד לעלות ולהתיישב בה", אמר ראש העיר ל'מיינט ירושלים'. "כאחד המובילים הרוחניים והציוניים של יהדות תימן, הוא חינך והנחה את קהילתו מתוך ערכים של תורה, ציונות ושילוב בין המסורת לבין החיים המודרניים בארץ ישראל. הרב קורח היה הרב הראשי האחרון ליהודי תימן, והוא נשא בעול ההנהגה הרוחנית של קהילת יהודי תימן במשך שנים רבות, תוך שהוא מתווה את הדרך להשתלבות העולים מתימן בחיים החדשים במדינת ישראל".
במסמך הבקשה שהוגש לוועדה, תוארו קורות חייו ודמותו בקצרה:
"הרב עמרם קורח היה הרב הראשי האחרון של יהודי תימן. הרב נולד בצנעא שבתימן וחי בה את רוב חייו עד שעלה ארצה בשנת 1949. בשונה מרוב עמיתיו המלומדים היהודים בתימן, הרב קורח קרא ערבית באותיות ערביות וכך יכול היה להיחשף לספרות הערבית־מקצועית מתחומי הלשון (דקדוק, תחביר, מילון), לקוראן ולפרשנותו.
"קורח מילא תפקידים מנהליים בקהילה כסופר בבית הדין, כמזכיר קופת ההקדש וכן תיווך בין הקהילה לשלטונות. בשנת 1932 נבחר להיות המנהיג הרוחני של יהודי צנעא ובמשתמע מכך של כל יהודי תימן. הרב קורח ניחן בתודעת מנהיגות, בלמדנות רבת פנים ובכישורים ארגוניים ואלו מצאו את ביטוים בכל מפעלותיו.
"במשך חמש עשרה שנה נשא בעול ההנהגה של יהודי תימן עד לחיסול גלות תימן. הרב קורח היה ציוני נלהב כפי שאפשר ללמוד מן הפרק המסיים את ספרו החשוב, סערת תימן, פרק בו הוא מתווה את אופן ההשתלבות של העולים מתימן בחיי המדינה החדשה בארץ ציון. ראה בהקמת המדינה "אתחלתא דגאולה" וקרא ליהודי תימן לשלב לימוד תורה עם רכישת השכלה ולהשתלב בכל תחומי החיים במדינה ובפרט בתחום הבטחון "להגנת ארץ נחלתנו".
"הרב קורח עלה לארץ בשנת 1949 וקבע את משכנו בירושלים. כעבור שלוש שנים, בשנת 1952 נפטר ונקבר בעיר ירושלים".
יצוין עוד כי בין השמות שאושרו אתמול, גם קריאת רחוב על שמה של חברת הכנסת לשעבר וכלת פרס ישראל, מרת גאולה כהן ע"ה, וכן 'סמטת אורה' להנצחת מרת אורה קאפח ע"ה – שעלתה מתימן במבצע 'על כנפי נשרים', התגוררה בשכונת מזכרת משה וביתה היה פתוח לאורחים.
