קולן של הסליחות כבר נשמע באשמורת הבוקר. הרחובות מתמלאים בניגונים עתיקים, וילדים צועדים לצד אבותיהם לבתי הכנסת. זה הזמן שבו כל הלב פתוח להתקרב אל ה', אך יחד עם זאת להתקרב אל עצמנו ואל הבית שלנו.
אנחנו ההורים עסוקים מאוד בימים האלו: בין קניות לחגים, עבודה, לימודים וסליחות. דווקא עכשיו, לפני ראש השנה, כדאי לעצור רגע ולשאול: איך נראית האווירה בבית? האם הילדים מרגישים שאנחנו לא רק דורשים מהם, אלא גם באמת מאמינים בהם?
הרבה פעמים כהורים אנחנו נגררים אחרי כעס, תגובה מהבטן, או תיוג שלילי
"אתה אף פעם לא מקשיב", "אתה רק מפריע". אבל האמת היא,
שכל ילד מחכה לשמוע מאבא או מאמא משפט אחר: "אני מאמין בך. אני יודע שאתה יכול להשתנות. אני איתך".
בדיוק כמו שאנחנו מבקשים בסליחות "חננו ועננו כי אין בנו מעשים" – גם הילדים מבקשים שנאמין בהם, שנראה את הטוב שבהם, ולא רק את המעשים החיצוניים.
איך עושים את זה בפשטות?
לומר מילה טובה דווקא ברגע של חולשה.
לשבת כמה דקות בערב ולשאול את הילד: "מה הכי שימח אותך היום? מה היה קשה לך?"
לזכור שגם אם נפל שוב זו הזדמנות לחזק אותו, לא להחליש.
ימים אלו של סליחות הם מתנה. הם מזמינים אותנו לתקן, לא רק מול ריבונו של עולם, אלא גם מול הילדים שלנו. להיכנס לראש השנה לא רק עם מחזור ביד, אלא גם עם לב פתוח לב שבונה אמון מחודש בבית.
כשילד מרגיש שההורה שלו מאמין בו, הוא מקבל כוח עצום. הוא לומד שגם אם נכשל תמיד אפשר להתחיל מחדש. וזה אולי המסר הכי גדול של הימים האלו: אין ייאוש בעולם כלל.
אם אתם מרגישים שהאווירה בבית מלאה במתח ואתם רוצים ללמוד איך לבנות סמכות ואמון – אפשר להתחיל בזה כבר עכשיו.
בברכה,
אסף זכריה
מטפל רגשי | מדריך הורים
מומחה לסמכות הורית ולשלווה בבית
054-8420996
