לכבוד השה"ט ארז טיירי ני"ו
שלמא יסגי לעלמין מן קדם עתיק יומין
לשאלתך, אם רווק יכול להיות שליח ציבור?
תשובה: איתא בגמרא תענית (דף טז עמוד ב) שליח ציבור צריך שיהא הגון. וכתב הטור (סימן נג) שהגון זה שהוא ריקן מעבירות. וכן שיהא פרקו נאה, ושפל ברך, ומרוצה על הקהל ויש לו נעימה וכו', עיי"ש. וכבר כתב בזה בב"י (שם) והביא תשובת רב נטרונאי שכל זה מצוה מן המובחר, אבל במקום ביטול כגון שאין אנשים שיהיו שליחי ציבור, אפילו נער בן י"ג שנים ויום אחד יכול להיות שליח ציבור, וכ"כ הרמב"ם בהילכות תפילה (פרק ח הלכה יא) שמי שלא נתמנה זקנו לא יהא שליח ציבור מפני כבוד הציבור, אבל פורס על שמע ממתי שהביא שתי שערות לאחר י"ג שנים ויום אחד, עיי"ש. ודייק הב"י מדבריו שאם רצו הציבור למחול על כבודם, הרשות בידם, ואין זה דעת הרא"ש, עיי"ש. ומכל מקום באקראי יכול להיות שליח ציבור. וכן פסק בשו"ע (סימן נג סעיפים ד-ח), עיי"ש. וע"ע שם במשנ"ב (ס"ק כד). אמנם לא ציינתה בשאלתך אם בימי החול או בימים נוראים, אך באמת כ"ש הוא בימים נוראים וכמבואר בדברי הרמ"א (סימן תקפא סעיף א). ולכן הלכה למעשה אם לא מדובר בשליח ציבור קבוע אלא באקראי, יכול הוא להיות שליח ציבור, וכן המנהג בכל המקומות.
גם בימים נוראים יכול להיות שליח ציבור אם הרווק בן תורה וירא ה', ואין טוב ממנו בכל הציבור, וכ"כ המשנ"ב (סימן תקפא ס"ק יג). אך אם יש טוב ממנו במעלות ויראת שמים וגם נשוי לאשה, אז פשוט שהוא קודם לרווק.
בברכה רבה
אוריאל חוברה
