בס"ד.
הדברים נכתבו ביום ראשון, עוד טרם בואו של יום שני – יום המר והנורא בו התבשרנו על העליה לגנזי מרומים, של נכדי היקר דניאל זצ"ל.
נקדיש את הדברים לעילוי נשמתו, ולעילוי נשמת סבתו–זהבה בת צדוק, לבית מנצור, במלאת שלשים לפטירתה. תהא נשמתם צרורה בצרור החיים אמן.
*
חג החנוכה – מה זה? ועל מה זה?
השאלה הנ"ל נשאלה כבר בגמרא במסכת שבת — מאי חנוכה?
אומר על כך רש"י הקדוש, שהשאלה של הגמרא היא– על איזה נס קבעוה? עונים חכמינו, על נס פך השמן! אבל הדברים לא כל כך מובנים… האם מפני שהשמן דלק יותר ימים קבעו חכמינו חג לדורות עולם? מה? עד כדי כך התרגשו מהנס? וכי לא היינו רגילים לניסים?
כולנו מכירים את מה שאומרת המשנה באבות, עשרה ניסים נעשו לאבותינו בבית המקדש. הניסים היו קבועים והתרחשו לעין כל… נזכיר רק חלק מהם: א. לא כיבו הגשמים אש של עצי המערכה. המזבח עמד בחוץ- בניגוד לטבע לא כיבו הגשמים את האש. ב. לא נצחה הרוח את עמוד העשן – העשן מעל המזבח היה עולה ישר, וגם אם היו רוחות חזקות לא הזיזו הן את עמוד העשן. ג. עומדים צפופים, משתחווים רווחים. כאשר עמדו בבית המקדש בשלשת הרגלים, היה דוחק רב, אך כאשר השתחוו, היה מרחק רב בין אדם לאדם.
רואים אנו שהיו רגילים לניסים!
אם כן – השאלה עדיין עומדת במקומה – מדוע בגלל פך שמן קבעו חג לדורות?
יש שאומרים, שהחג מציין את נצחון החשמונאים על היוונים! הדברים לא מסתדרים…. וכי חכמינו לא ידעו על הנצחון הגדול? ובכל זאת הם מביאים את נס פך השמן ולא מזכירים את הנצחון, מדוע?
כולנו מכירים את ההסטוריה היהודית, לעם ישראל היו הרבה נצחונות מפוארים, שהיו כרוכים בניסים ולא מצאנו חגים לזכר אותם נצחונות… יהושוע כבש את הארץ בניסים גלויים, שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון – יהושוע עוצר גם את השמש וגם את הירח, ניסים גלויים, ואין שום חג לזכר כך. שמשון, דוד המלך ועוד ניהלו מלחמות עולם. נצחו נצחונות מפוארים ולא מצאנו חגים לזכר אותם מלחמות ונצחונות. ולמה באמת אין לנו חגים לזכר אותם נצחונות?
אנחנו עם שוחר שלום, אנחנו מתפללים כל יום ה' עוז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום. המלחמה עבורנו היא רק אמצעי להגנה והשגת השלום, אז בכל זאת נשאלת השאלה, מדוע נצחון החשמונאים נקבע לדורות עולם ועוד במשך שמונה ימים.
כדי להבין את הדבר, עלינו לבדוק את ההסטוריה שקדמה לנצחון החשמונאים. בית המקדש הראשון נחרב על ידי הבבלים, ועם ישראל הוגלה לבבל. לאחר נצחון הפרסים ובראשם כורש מלך פרס, על הבבלים עברו היהודים לשליטת הפרסים. כורש מאפשר לעם ישראל לחזור לארץ ישראל, להקים את בית המקדש השני ולחדש את חיי עם ישראל בארצו.
מאוחר יותר מנצח אלכסנדר הגדול את הפרסים, והיהודים עברו לחיות תחת שלטון היוונים. בתחילה הייתה ליהודים אוטונומיה מלאה שאפשרה חיים על פי תורה ללא הפרעה! לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, והמלחמות שהיו בין יורשיו, עלה לשלטון אנטיוכוס אפיפנס, שצווה על כולם ועל היהודים בכלל זה, שכל המקומות אשר כבש יקבלו עליהם את תרבות יוון, את דת יוון. יהודי שימשיך לקיים את מצוות התורה יומת!
זו הייתה גזירת השמד הראשונה בתולדות עם ישראל.
למרבה הצער, היו יהודים אשר היו מוכנים לעזוב את דרך היהדות, ובתמורה לכך להנות מכל הזכויות שמהן נהנו כל אזרחי יוון. יהודים אלה נקראו "מתיוונים" אך רוב רובו של העם התנגד לכך, העדיף למות כיהודי! מאשר לחיות כיווני!
היוונים רצו להשכיח מעם ישראל את התורה. כמו שאנו אומרים בתפילת "על הניסים" – "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"… היוונים לא רצו להשמיד את עם ישראל השמדה פיזית. אלא רצו שנתבולל בתוכם!הם לא הרסו את בית המקדש אלא "טמאו" אותו!
המלחמה הייתה נגד תורת ישראל!
נגד זה התקומם העם היהודי ובראשם מתתיהו ובניו. הם לחמו נגד כל השפעה זרה. לחמו על יחודו של עם ישראל. הם ידעו והבינו שבלי תורה אין עתיד לעם ישראל!
בסייעתא דשמיא, גברו המעטים על הרבים , הצליחו לטהר את בית המקדש וחנכו אותו בטהרתו!. לכן קראו חכמינו לחג – חג החנוכה! הנצחון של עם ישראל על היוונים היה לא רק בשדה הקרב, אלא בעיקר נצחון של הרוח על הכח! נצחון זה מנע את התבוללות עם ישראל, והבטיח את המשך קיומו של העם!
לאור כל זאת, ניתן להבין מדוע מצאו חכמינו להנציח את חג החנוכה לדורות עולם! הדבר בא לידי ביטוי באופן סמלי בנס השמן. מדוע היה הנס דווקא בשמן?
כיון שהשמן אינו מתערב בשום משקה! המאבק של עם ישראל היה על אי מעורבות בין הגויים!
אנו רואים בנס פך השמן אות משמים, שהקב"ה רצה את מעשי עם ישראל. כאמור זו הייתה הפעם הראשונה שעם ישראל נתקל במלחמה נגד תורת ה'. ההרגשה הייתה קשה שחלילה עזב ה' את עמו וכבר אינו מעוניין בקיום מצוותיו…
מטרת הנס הייתה להוכיח לעם שהקב"ה אתם ותומך בהם ובמאבקם. השמן שהיה צריך להספיק על פי הטבע ליום אחד, דלק במשך שמונה ימים. זה בא להוכיח שיש מנהיג לעולם. יש מי ששולט בטבע. הקב"ה הוא המפרנס לכל והוא מכלכל לכל. לחג החנוכה יש תפקיד – לעצור את ההשפעות הזרות בחיינו… להחדיר לתוכנו תוכן יהודי.
כשאנו מדליקים נרות החנוכה, עלינו לזכור שאנו עדיין במאבק על דמותנו הרוחנית! איזה דמות ואיזה צביון יהיה לעם ישראל במדינת ישראל?
האם נהייה חלילה ככל הגויים, או שנחייה במדינה יהודית בעלת אופי יהודי כמו שחלמנו במשך הדורות?
נרות החנוכה צריכים לחזק אותנו באמונתנו, לחזור לתורה. להיות אור לגויים!
יהי רצון שיתקיים בנו "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים!"
יהי רצון שהדברים יהיו לרפואת שמואל בן עובדיה, ולרפואת מרדכי בן יוסף.
חג אורים שמח, באהבה, מנשה מדמון.
