אבל כבד ירד על עולם התורה ועל היישוב רכסים עם הסתלקותו של הרה"ג ר' יהודה שרעבי זצ"ל – זקן תלמידי ישיבת כנסת חזקיהו וממייסדי מקום התורה ביישוב, אשר כל חייו היו חטיבה אחת של שקיעות באוהלה של תורה.
המנוח זצ"ל נמנה על תלמידיהם של גדולי המוסר והישיבות: ר' אל'ה לופיאן, ר' נח שמעונוביץ, הרב משקובסקי ומרן המשגיח ר' דב יפה זצוק"ל, שלאורם הלך בדבקות ובהתבטלות גמורה.
משחר נעוריו חשקה נפשו בתורה. בהכוונת הרב אברהם צדוק נשלח לישיבת תפארת ישראל בחיפה, שם התגדל בתורה וביראה והתקשר בעבותות אהבה לרבותיו. בהמשך נשלח על ידי רבו הגר"א משקובסקי זצ"ל לישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב אצל הגר"נ שמעונוביץ זצ"ל, ושם עיצב את דמותו כבן תורה מובהק, שותה בצמא את דברי רבותיו.
גם לאחר נישואיו קבע את מושבו בסמוך לישיבה, ונשאר “זקן ויושב בישיבה” עד יומו האחרון. כל תפילותיו בהיכל הישיבה, סדר מוסר בקביעות שאינה ניתנת לשינוי, וחברותות עם בחורים בענייני מוסר ועבודת המידות. היה סמל חי להתבטלות לפני רבותיו, לדקדוק הלכה ולנקיות הדיבור, ומעולם לא נשמעה מפיו מילה של גנאי.
במשך עשרות שנים הרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה, במסירות נפש ומתוך אחריות עמוקה לעתידם הרוחני. תלמידיו העידו כי תקיפותו הייתה כולה אהבה, וכל דרישתו – לשם שמים.
המנוח זצ"ל נמנה עם ממקימי היישוב רכסים ומבססי חיי התורה בו. זכה להקים בית נאמן בישראל יחד עם רעייתו הרבנית שתחי', מתוך כבוד הדדי מופלג, ולראות בנים ובנות, חתנים ונכדים ההולכים בדרך התורה והיראה.
בהסתלקותו איבדה הישיבה את זקן תלמידיה – בן תורה שלא זז מאוהלה של תורה קרוב לשמונה עשורים, עובד ה' בצניעות ובהתמדה נדירה.
הלוויתו יצאה ביום חמישי שעבר מרח' הזית, ועברה דרך ישיבת 'כנסת חזקיהו' לבית העלמין בכפר חסידים.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
תגובה אחת
ובנוסף אפשר לומר ומעל כל מעלותיו הנ"ל של המנוח שהיו ידועות לכל מי שהכירו, שבצעירותו היה בין אלה מהבחורי ישיבות של בני עדתינו שכתתו רגליהם מבית לבית כדי לשכנע את ההורים שישלחו את ילדיהם לישיבות ולצד ההצלחות הוא ספג גם בזיונות והיו גם כאלה מבני עדתינו שצעקו עליהם שהם רוצחים את הבנים שימותו ברעב. ושום דבר לא הרתיעו. חבל על דאבדין. ויה"ר שנזה לילך בדרכיו. וחלק מחכמי העדה חבים לו את חכמתם הם וכל צאצאיהם וכל תלמידיהם. ת.נ.צ.ב.ה.