יש לכם שאלה?
רבני בית ההוראה זמינים בשבילכם!
טלפון 03-9153133 | דוא"ל sm088302222@gmail.com | וואטסאפ 050-902-1-902
שבת זכור
שאלה:
האם תימני יוצא ידי חובה בקריאת "זכור" מספר תורה אשכנזי או ספרדי בהגייה וטעמים שלהם? ומה הדין כשקורא מספר תורה אשכנזי או ספרדי אך בהגייה תימנית?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אין הבדל בין "זכור" לכל הקריאות בתורה – כשם שיוצאים ידי חובה בקריאת פרשת השבוע, כך יוצאים ידי חובה בפרשת זכור.
•
שאלה:
האם למנהג תימן כופלים פעמיים על פסוק "תמחה את זכר עמלק" בקריאת זכור, בגלל הספק אם הז"ן מנוקדת בצירי או בסגול?
תשובת הגאון רבי אביעד מעודה שליט"א:
לא חוזרים.
•
שאלה:
האם בשבת "זכור" מותר לקרוא את המגילה במגילת קלף או גויל?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כן.
•
פורים
שאלה:
האם יש להקפיד על מגילת "המלך", או שאין זה מעכב?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
זה יפה ומקובל היום הרבה, ואין בעיה לעשות כך. כבר בתימן היו שעשו מגילות כאלו.
•
שאלה:
האם יש לנו מנהג ברור לגבי קריאת המגילה בליל פורים – עם התפילין או שקודם חולצין, ומה המקור?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מו"ר הרב שלום יצחק הלוי כתב כי יודעי ספר נשארים עם התפילין עד אחר קריאת המגילה גם בלילה. אמנם לא נמצא כדבר הזה בקהילותינו [אלא רק בבוקר], וכבר תמהו על דבריו מו"ח הגר"ע בסיס זצ'"ל ולהבדיל בין חיים לחיים מו"ר הגר"פ קורח שליט"א.
•
שאלה:
בגמרא (מגילה כ) כתוב שמצוות שנוהגות ביום כשרות מעלות השחר, ורש"י מפרש דמעלות השחר יממא הוא אבל לפי שאין הכל בקיאין בו צריכין להמתין עד הנץ החמה. השאלה היא בזמנינו שבקיאין, כי יש לנו לוחות מדויקים, מדוע מצוות השייכות ליום [ובפרט שחרית], לא מקיימים לכתחילה בעלות השחר?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
שאלה יפה. והתשובה שמכיון שדין זה מופיע במשנה ובדברי חז"ל, הדין לא משתנה, כמו שכתב הגאון שלחז"ל היו טעמים נוספים חוץ מהטעמים הגלויים לנו (נימוק זה מובא במרחבי השו"ת). עוד יתכן לומר, ש"בקיאין" מתייחס לכלל הציבור, והרי לא לכולם יש מידע זמין כל הזמן.
•
שאלה:
האם במשלוח מנות חייב להיות גם אוכל ולא רק ממתקים וחטיפים?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
משלוח מנות – ראוי מאוד לשלוח דברי מאכל ממש ולא להסתפק בממתקים.
•
שאלה:
לגבי מתנות לאביונים – מה שיעור הנתינה לכל אביון? ומי נחשב אביון? האם ילד קטן נחשב אביון, שהרי אין לו כלום? האם אפשר לתת לילדיו הנשואים שמתקשים בפרנסה? האם אפשר לכוין שחלק ממשלוחי המנות למשפחות נצרכות יהיו מתנות לאביונים, מבלי לומר למקבלים שזה מתנות לאביונים?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
אביון – הוא מי שיש לו חובות וקשה לו לגמור את החודש. והנותן לא יפחות מ-20 ש"ח, וכל המוסיף מוסיפים לו מהשמים. ילד קטן הוא סמוך על שולחן אביו ולא נחשב אביון, אבל ילדיו הנשואים כן, אם אינם סמוכים על שולחנו. כששולחים משלוח מנות לאביונים ומכוונים לצאת יד"ח מתנות לאביונים, יוצאים ידי חובה, וזה יותר עדיף. גם אם נותנים בכסף – יכול לומר לו שזה לכבוד פורים [ורק יכוין הנותן לצאת יד"ח מתנות לאביונים], וכך אני נוהג.
•
שאלה:
האם נכון הדבר שגדר "אביון" כולל מי שאין לו בצד סכום של משכורת לתקופה של שנה?
תשובת הגאון רבי אביעד מעודה שליט"א:
כך נראה, כי מי שאין לו "מאתיים זוז" נקרא אביון, וזה זה היה בזמנם כדי פרנסה לשנה.
•
שאלה:
האם יש מנהג אצלנו לאכול זרעונים בפורים?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:
לא.
•
שאלה:
למחמירים שלא לקדש על יין מבושל, האם בפורים יוצאים ידי חובת "לבסומי" ביין מבושל?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
כן.
