בימים של מתיחות או מלחמה, הרבה הורים מסתכלים על הילדים שלהם ושואלים את עצמם בשקט:
האם הילד מפחד? האם הילדה יודעת מה קורה?
לפעמים נדמה לנו שהילדים ממשיכים כרגיל. הם משחקים, מדברים עם חברים, מתעסקים בעניינים שלהם. ואז אנחנו מרגיעים את עצמנו בלב ואומרים: אולי הם לא מרגישים כל כך את כל מה שקורה.
אבל האמת היא שילדים מרגישים – הרבה יותר ממה שהם מספרים.
חשוב שנדע גם אם הם לא שואלים שאלות, גם כשהם לא מדברים על המצב, הלב שלהם קולט את האווירה.
הם שומעים את האזעקות, את הבומים, הם גם שומעים מחברים על כל הנזקים שקורים במדינה, הם מרגישים את המתח באוויר, הם רואים את הדאגה בעיניים שלכם. אולי לא תמיד הם יודעים להסביר מה הם מרגישים, אבל הם בהחלט מרגישים את זה.
יש ילדים שיגיבו בפחד וישאלו הרבה שאלות. אחרים דווקא יהיו שקטים יותר. יש ילדים שיהיו עצבניים יותר, יתווכחו על כל מיני דברים קטנים, או אפילו ייפגעו מכל דבר שאומרים להם. לפעמים הורה חושב שהילד “סתם עושה בעיות”, אבל למעשה הוא פשוט מנסה להתמודד עם משהו גדול שמתרחש בלב שלו.
ילדה אחת יכולה לומר לאמא בלילה: "אני לא מפחדת… אני רק לא אוהבת את המצב הזה".
זה משפט קטן, אבל הוא מגלה עולם שלם. הילדה לא תמיד מחפשת תשובות גדולות. היא מחפשת בעיקר שיהיה מישהו מבוגר שישמע ויבין אותה.
בזמנים כאלה, הילדים לא צריכים הרצאות ארוכות. הם צריכים לראות את אבא ואמא רגועים, יציבים, כשהורה מדבר בשקט, ממשיך בשגרה ככל האפשר, ומקרין אמונה וביטחון, הילד לומד משהו עמוק יותר מכל הסבר.
לא צריך להעמיס על הילדים בפרטים. לפעמים מספיק לומר: "יש תקופה לא פשוטה, אבל אנחנו יחד, והקב"ה שומר עלינו".
ילדים מבינים הרבה דרך האווירה בבית. אם בבית יש שקט, תפילה, ושגרה ככל האפשר אז הלב שלהם נרגע.
דווקא בתקופות כאלה – הבית מקבל משמעות גדולה יותר. הוא לא רק מקום שבו אוכלים וישנים, הוא המקום שבו הלב נרגע. הבית זה מקום שבו הילד מרגיש הכי בטוח להיות גם בזמן הכי לא רגוע.
אי אפשר להעלים לגמרי את הפחדים של הילד.
אבל כן אפשר לתת לו דבר גדול מאוד: תחושה שהוא לא לבד.
וכשילד מרגיש שיש לידו הורים שאיתו תמיד, הוא כבר מרגיש בטוח ורגוע.
אסף זכריה
יועץ ומטפל רגשי
054-8420996
