| כתב: אחד המתפללים |
כמדי שנה בשנה, לקראת הימים הנוראים, שכרה קהילת 'שערי הלכה', בהנהגתו של מרן הגאון רבי פנחס קורח שליט"א, את אולמי 'וגשל' המורחבים, על מנת לתת מענה למאות בני התורה הצובאים על דלתות הקהילה ומבקשים לשהות בצוותא חדא במחיצתו של מרן שליט"א בימים נשגבים אלו.
לצד בני הקהילה, מדי שנה מתרבים והולכים גם בחורי הישיבות מבני עדתנו כ"י, המבקשים להצטרף לתפילות כמנהג אבותינו, ובפרט ביום השני של ראש השנה, אז באים רבים לשמוע את קול השופר כמסורת אבותינו. אף בעבורם מוקצים מקומות מסומנים, ללא צורך ברישום מוקדם, לכל דורש ומבקש.
גם השנה התארח מרן שליט"א ולן במהלך ימי ראש השנה במלון 'וגשל' הסמוך, על מנת לשמור על כוחותיו ולהמשיך להנהיג את הקהילה לאורך הימים הנשגבים.
בליל החג הראשון, שחל השנה בליל שבת, נאה ומרומם היה מעמד התפילה, שבראשיתו נערכה קבלת שבת. תפילת קבלת השבת, הנאמרת ברוב עם ובהשתתפות המונים, קיבלה חן והדר מיוחדים. מפאת דוחק הזמן נאמרו מן הפיוט "בר יוחאי" מספר בתים בלבד, ופרק "במה מדליקין" החל מן המשנה "שלושה דברים".
את תפילות ערבית ומוסף של היום הראשון עבר מרן שליט"א לפני התיבה. דמעותיו ניגרו על לחייו, והציבור כולו נסחף אחר תפילתו המרוממת, בקול, ברגש ובכוונה. כבר ידוע ומפורסם כי בין באי המניין ישנם מתפללים המגיעים מקצוות הארץ, ואף כאלו העושים את דרכם ברגל מן היישובים הסמוכים, ובלבד שלא לוותר על התפילות שבהן משמש מרן שליט"א כשליח ציבור. בעבורם, ובעבור רבים מבאי בית הכנסת, אלו הן תפילות המחדירות יראת שמים ומעניקות מטען רוחני המלווה אותם לאורך השנה כולה.
ביום הראשון, קודם אמירת הפיוט "עת שערי רחמים", נשא מורנו הרב דברי התעוררות. בדבריו עמד על כך שאמנם בראש השנה שחל בשבת אין תוקעים בשופר, אולם גם אז יש בידינו "שופר" – הקול שלנו; קול הזעקה והתפילה היוצא מקירות הלב. הרב עורר כי בימים אלו אין מקום לשאננות, אלא יש להרבות בתפילה ובתחנונים לפני מלך מלכי המלכים.
ביום השני של ראש השנה שימש כבעל תוקע הרה"ג רבי יואל גברא שליט"א, מחשובי מתפללי בית הכנסת. גם ביום זה, קודם אמירת הפיוט "עת שערי רחמים", נשא מרן שליט"א, דברי כיבושין והתעוררות בפני הציבור, ובהם הדגיש את עבודת היום – להכריז ולומר לפני הקב"ה: "עבדיך אנחנו".
במשך כל ימי ראש השנה פקד מרן שליט"א את משכן התפילה, כשהוא מן הראשונים לבוא לבית הכנסת, כיאה למנהיג הקהילה. אף בשעות אחר הצהריים המוקדמות הגיע לאמירת תהילים בצוותא עם בני הקהילה, וכמעט ללא הרף היו שפתותיו מרחשות בתפילה וקולו נשמע ברחבי בית הכנסת.
יהי רצון שנזכה עוד רבות בשנים להסתופף בצלו, ליהנות מאור תורתו ומהנהגתו, מתוך בריות גופא ונהורא מעליא, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו, אמן.
