יש לכם שאלה?
רבני בית ההוראה זמינים בשבילכם!
טלפון 03-9153133 | דוא"ל sm088302222@gmail.com | וואטסאפ 050-902-1-902
שאלה:
איפה נכון לבקש בקשות אישיות בשמונה עשרה, ב"שומע תפילה" או לפני "יהיו לרצון" בסוף, או במקום אחר?
תשובת הגאון רבי בן ציון גדסי שליט"א:
בכל ברכה אפשר להוסיף דברים הקשורים לברכה, כגון על החכמה ב"אתה חונן" על רפואה ב"רפאינו", אבל שם צריך להיזהר שלא יהיה באופן קבוע, כי אז נחשב שמשנה ממטבע הברכה. אבל בברכת "שומע תפילה" שזו ברכה כללית, וכן לפני "יהיו לרצון", יכול להוסיף מה שרוצה, וגם באופן קבוע. ולכאורה אין הבדל בזה, רק אם רואה שלא יספיק "קדושה" צריך לא להאריך בבקשות ב"שומע תפילה" אלא יאריך ב"יהיו לרצון".
•
שאלה:
התחלתי לאכול לחם במקום מסוים, והלכתי משם לפני שברכתי ברכת המזון – מה עליי לעשות?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
אם הלך בשוגג – יברך היכן שנמצא, אם במזיד – צריך לחזור למקומו הראשון או לאכול עוד כזית לחם במקום שנמצא בו כעת.
•
שאלה:
מה מברכים קודם – "על המחיה" או "בורא נפשות"?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
"על המחיה" קודם, כי זו ברכה יותר מבוררת, משא"כ "בורא נפשות" שהיא ברכה יותר כוללת.
•
שאלה:
אדם שנמצא בנסיעה וטרם התפלל ערבית, ואינו יודע אם יגיע ליעדו לפני או אחרי חצות הלילה – האם עדיף שיתפלל ערבית תוך כדי נסיעה בישיבה, או שיתפלל רק לאחר הנסיעה אף שמסתכן בזה שיגיע אחרי זמן ערבית (כמובן כל זה באופן שלא ניתן לעצור באמצע הדרך, כמו כבישים מהירים או נסיעה בתחבורה ציבורית), והאם יש הבדל בין התפילות שחרית, מנחה או ערבית בנידון זה?
תשובת הגאון רבי שמריהו יונה שליט"א:
ערבית – נראה שעדיף אחר חצות, שזה דיעבד, מאשר תפילה בישיבה שזה דיעבד גדול. אך אם בנסיעה הוא עירני ומיושב בדעתו מאשר שיגיע לביתו, עדיף שיתפלל בנסיעה בישיבה. לגבי תפילות שחרית ומנחה – אם יעבור הזמן, יתפלל בנסיעה.
•
שאלה:
אצלנו בבית הכנסת מתפללים מנחה בערב שבת כ-10 דקות לפני זמן הדלקת הנרות, ולכן תמיד קוראים ק"ש כ-7 דקות לפני צאת הכוכבים (13.5 דקות לאחר השקיעה). האם נכון לעשות כך וניתן לסמוך על המנהג הקדום שהיו מתפללים בע"ש תפילת ערבית לפני השקיעה, או שצריך לאחר את זמן תפילת מנחה?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
המנהג בליל שבת היה להתפלל ערבית מוקדם, ואפשר להמשיך כך, רק לשים לב לחזור על כל קרית שמע לאחר צאת הכוכבים. ומו"ר הרב צובירי זצ"ל כתב שבק"ש שעל המיטה יקרא את כל הפרשיות ויסיים "ה' א־להיכם אמת" ויתכוין לצאת ידי חובת ק"ש של ערבית.
•
שאלה:
יש לי ארגז לפלטה של שבת, האם מותר לי לפתוח ולסגור אותו כשיש בתוכו, למשל, ג'חנון שהכנסתי בערב שבת כשהוא בצק?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
חס ושלום, רק אם הוא מבושל כל צרכו, והכוונה שהוא נאכל יפה. ואם רק רוצה תוספת השחמה ולכן אינו מסירו מהפלטה, כידוע הדבר מותר.
•
שאלה:
האם מותר לטלטל בשבת דפים קרועים הנמצאים בבית הכנסת?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
בעבר בוודאי שדף קרוע לא היה מוקצה, כיון שהיה מיועד לשימוש חוזר. היום שזורקים את הדפים הקרועים, יש מקום לדון שמא הם מוקצה. אבל מכיון שהם בעצם ראויים לשימוש, אלא שעודף השפע גורם לנו לזורקם, יש מן הפוסקים שסוברים שבכך לא הוו מוקצה ומותר לטלטלם [אבל אם נזרקו לאשפה, בודאי הם מוקצה]. ועל כל פנים, בבית הכנסת – אם הם מפריעים לציבור המתפללים, יש לסמוך ולהקל לטלטלם משום כבוד בית הכנסת.
•
שאלה:
האם יש "טורח ציבור" לברך על עטיפת הטלית כאשר קונים לי בשבת עליה, ומזמינים אותי לעלות לקרוא בתורה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
א. מי אמר שצריך לברך. ב. אם אצלכם נוהגים כך, הרי שמחוייב אתה להתכוין להתעטף לשם מצוה ולא רק מפני כבוד הציבור. ג. אם מנהג המקום לברך, אין זה טורח ציבור. ד. אם אתה יכול, עדיף שתתעטף לפני.
•
שאלה:
האם בסעודה שלישית מותר לפנות את השולחן?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אצלנו מנקים את השולחן לכבוד הברכה. מי שלא רגיל בכך, תלוי אם הוא צריך את מקום השולחן ללמוד וכדומה, שבאופן כזה מותר. ואם לא, אסור (כמובן לא מדובר במי שסעד מוקדם, שאז אין מצוה להשאיר שולחנו כ"גרף של רעי" עד מוצאי השבת).
•
שאלה:
האם צלחת מזכוכית מחוסמת, נדונה כמו כלי זכוכית לעניין שימוש לסירוגין (בטעות) בין תבשילי בשר וחלב?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
כיון שהזכוכית חלקה, אינה בולעת (יש תשובה של רבינו עזריה בסיס זצ"ל בשו"ת בית העזרי חלק ד' סימן סח, ועריכת שולחן לרבינו שלמה קורח זצ"ל – הלכות פסח סימן תנא סעיף נח).
•
שאלה:
מה הגדר של 'שירת נשים' – אסור בכל צורה וסגנון שהוא, או שיש מקרים שמותר, ולמה?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
הלכה פסוקה היא ש"קול באשה ערוה", וביארו הפוסקים ש"קול" זה קול שירת האשה. ואין בזה חילוק כלל.
•
שאלה:
יש כאלה שחוששים לומר קדיש בגלל שהוריהם בחיים – יש לזה מקור?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
כך כתב הרמ"א במפורש, שאין לומר קדיש בחיי אביו אא"כ נטל ממנו רשות – היינו שאינו מקפיד. וכך ראינו בדור הקודם שהקפידו על כך מאד, כלומר, כך המנהג.
•
שאלה:
מה מנהגינו לעשות עם הערבות או הלולב לאחר חג הסוכות?
תשובת הגאון רבי שמריהו יונה שליט"א:
כתוב בשע"ה סימן קי"ט: הערבות לאחר חבטה לא יזרקם על הקרקע, וטוב להצניעם, ויש בזה סגולת שמירה. ובס"ק י"א כתב בשם מהרי"ץ שגם את הלולב טוב להצניע. ובשתילי זיתים הביא להסיק בזה התנור של אפיית מצות.
•
שאלה:
מי שאחד מקרוביו נפטר בערב סוכות, וישב באבילות רק מספר שעות כניסת החג, האם אחרי סוכות מותר לומר לו "תנוחם מן השמים"?
תשובת הגאון רבי שמריהו יונה שליט"א:
כן, כל י"ב חודש. כפי שמבארת הגמרא במסכת מועד קטן (כ"א ע"ב): אמר רבי מאיר, המוצא את חברו לאחר י"ב חודש, ומדבר עמו דברי נחמה, למה הוא דומה? לאדם שנשברה רגלו והתרפאה. מצאו רופא ואמר לו: בֹא אצלי, שאני שוברה ומרפאה, כדי שתדע שסממני התרופות שלי טובים הם. כך אין תועלת בתנחומיו לאחר שפג צערו של האבל, ואדרבה המנחמו אז, רק מעורר מחדש את הכאב כדי להשקיטו שוב על ידי תנחומיו.
•
שאלה:
בראש השנה שחל בשבת כמו השנה, האם שליחי הציבור או החזנים שעולים לפיוטים או לתפילת המוסף וכו', צריכים להימנע מלבכות ולהזיל דמעות בגלל שזה שבת?
תשובת הגאון רבי יואב אושרי שליט"א:
אין לאדם להביא עצמו לידי עצבות מפני קדושת החג, ובפרט בשבת, כמו השנה, אלא אם הוא מתעורר מעצמו לבכות בתפילותיו, מחמת התלהבות דקדושה לרוב דביקותו וכוונתו בתפילות הימים הנוראים, אין בזה שום מניעה כלל, כמו רבינו האר"י הקדוש. ועדיין רחוקים אנו מאד ממדרגת האר"י.
•
שאלה:
האם הולכי דרכים פטורים מן הסוכה בנוגע לאכילה ושינה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א:
הולכי דרכים לצורך פרנסה – פטורים, אלא אם כן נחים ויש בסביבתם סוכה – שאז חייבים.
