על יהודי צפון תימן: פרק מרתק במיוחד על האופי המיוחד של היהודי הצפוני שבתימן
סדרת כתבות אלו רואים אור עולם באדיבותם הנכבדה של ד"ר רבי אהרן בן דוד הי"ו, חוקר והיסטוריון ומחבר סדרת הספרים על יהודי צפון תימן וחכמיה, ובאדיבותו של בנו הגאון רבי יוסף בן דוד שליט"א רבה של קרית עקרון. ויישר כוחם על כך.
השלכות של הפיזור הרב
"תשעה וקטן" הוא ביטוי השגור בפי יהודי הצפון, ובעיקר בפי יהודי הכפרים, והוא ביטוי ידוע המופיע בתלמודים וכן בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים. יהודי הצפון התייחסו לביטוי זה במיוחד, משום הצורך להסתייע בו כדי להקל עליהם לקיים תפילה במניין. יהודי הכפרים לא יכלו לקיים תפילה בציבור בשל מיעוט האנשים הגרים באותו ישוב. יש ישובים שמספר יהודיהם לא הגיע למניין, ויש פעמים שהתגוררה משפחה אחת או שתיים בלבד.
מה טוב היה להם ליהודי הכפרים הקטנים כאשר הגיע מספר היהודים למניין, הן על ידי אורחים הבאים מישובים סמוכים, והן כאשר הילד הופך לגדול. והיו מקרים שהגיע מספר היהודים הגדולים לתשעה, והיה חסר להם אחד למניין עשרה. ואם בתוכם היה ילד, היו מיד אומרים ביטוי זה, ומרשים לעצמם לראות בו משלים למניין, "תשעה וקטן" מצטרפים למניין, ואומרים כל דבר שבקדושה, קדיש וברכו וברכת הזימון בעשרה. הם הסתמכו על דברי הפוסקים המתירים לצרף קטן למניין, ובלבד שיהא יודע למי מברכין, והוא מבן שש ומעלה. יהודי הכפרים ראו בדבריו של רב האיי גאון שקטן עולה למניין עשרה, ואפילו מוטל בעריסה מצטרף, דכל בי עשרה שכינתא שריא.
חינוך ילדיהם: קישור, שישי
היהודי הצפוני טיפח את בניו, לימדם תורה, הכינם היטב לעבודת השם בבית הכנסת, ולקחם עמו לכל מקום כדי להרגילם להליכות החיים. חלק חשוב היה שמור לילד הצפוני בתרגום הפרשה וההפטרה, בקריאת ששי ובאמירת "קישורים" בעת סעודות של מצוה. הילדים הקטנים היו ממהרים לסיים את הארוחה לפני הגדולים, ולפעמים הם רק טועמים משהו, ומיד קמים "לקשר", דהיינו לומר קטע מן הגמרא בעל-פה, אגדה או מימרא. כל האומר קטע ארוך יותר הרי זה משובח.
ה"קישור" הוא הוא דבר התורה, שהרי יוצא הוא מפי ילדים שאין בהם חטא. ישנם "קישורים" קטנים וישנם "קישורים" גדולים, ו"הקישור" הידוע בשם "רב סליק" הינו דוגמא ל"קישור" גדול ומיוחד בחשיבותו. ילדים שידעו "קישורים" גדולים זכו לכבוד ולהוקרה מצד הוריהם, מוריהם ושומעיהם. בצפון תימן אין לך ילד בכל משפחה, בעיר או בכפר – שלא חווה את החוויה הקשורה במושג זה, ואין לך איש – צעיר או מבוגר, פקח או רגיל – שלא ידע "קישורים" בעל-פה, מי רב ומי מעט.
שורשו של המושג הינו "קשר", יצירת קשר בין דבר לדבר, בין דבר גשמי לדבר רוחני. ואכן ה"קישור" בא ליצור קשר בין האכילה בסעודה – ענין גשמי – לבין ברכת המזון, שהינה דבר רוחני. ה"קישור" היה נלקח כאמור מן התלמוד ומן המדרשים, והתכנים שבו כוללים מעשיות ודברי מוסר. "עין יעקב" ו"מנורת המאור" הינם מקורות חשובים, והמדרשים שהיו מצויים בבתי היהודים – "מדרש רבה", "מדרש תנחומא", "המדרש הגדול" ועוד מדרשים נוספים – שימשו אף הם מקורות לליקוט "קישורים" מתוכם. תכניהם של ה"קישורים" שנבחרו היו מושכים את הלב, ויש בהם לקח טוב לאדם.
לסדרת הכתבות המרתקת על יהודי צפון תימן וחכמיה – הקליקו כאן >>
