כמדי שנה בשנה, בפרשיות אלו עולה ומתעוררת השאלה, כיצד יש לנהוג בחיבור בפרשיות אלו של חוקת בלק ולאחריהם מטות ומסעי, וככלל ידוע כי מנהג הבלדי הקדום הוא לחבר את פרשיות חוקת בלק, ולהפריד את פרשיות מטות מסעי, ומנהג קהילות השאמי להפריד את פרשיות אלו ולחבר את פרשיות מטות מסעי. וכבר ישבו על מדוכה זו גדולי הרבנים, וטעמם ונמוקם עמם, כפי שכבר חשפנו בשנים שעברו.
השבוע נשאל רבה של העיר ביתר עילית הגאון הגדול רבי יצחק מועלם שליט"א, מאת הגאון רבי עזריאל צדוק שליט"א – רב קהילת יד יחיאל יונה שבשכונת מחניים בירושלים, הנוהגים בכל שנה לחבר את פרשיות חוקת בלק (כמנהג קהילות ה'בלדי'), אם השנה יוכלו להפריד את הפרשיות, מסיבה ידועה. בתשובתו כותב הרב שבאופן כללי אין לשנות ממנהג אבותינו ומסורת רבותינו, והנוהגים לחבר את פרשיות חוקת בלק, ימשיכו במנהגם. אך במקרה מיוחד זה, מתיר הרב להפריד את פרשיות חוקת בלק ולחבר את פרשיות מטות מסעי – כמנהג שאר קהילות ישראל, למען השלום ואחדות הקהילה.
וכך לשון הגר"י מועלם שליט"א בפתח מכתבו: "נשאלתי מבית הכנסת הנוהגים כמנהג תימן בלדי, ונפשם בשאלתם, כי יש שפנו וביקשו השנה שלא לחבר פרשיות חקת בלק ולהפריד מטות ומסעי כמנהג, משום שהדבר קשה עליהם, והדבר יכול גם לגרום שחלק מהמתפללים שנאלצים בחלק מהשבתות להתארח וממילא יפסידו פרשה, ולכן הם לא יגיעו להתפלל בבית הכנסת בשבתות אלו, כדי להיות יחד עם שאר העדות בחילוק הפרשיות, האם נכון הדבר לשנות ממנהג הבלדי בשביל כך?"
וכך השיב הגאון שליט"א את תשובתו לבני הקהילה: "מנהג בני תימן – בעיקר הבלדי – הוא לחבר את חוקת-בלק ולקרוא אותן יחד, וכן להפריד את מטות ומסעי. המנהג מבוסס על מסורת עתיקה של בני תימן מימי הגלות, עם התאמה לשנים חסרות, פשוטות ומעוברות. לעומת זאת, מנהג שאר קהילות ישראל אשכנזים וספרדים היא לקרוא פרשת חוקת בנפרד ופרשת בלק בנפרד ומחברים פרשיות מטות ומסעי יחד.
והנה האמת היא כי המנהג הקדום היה שהיו חולקים את פרשת חוקת לשנים, וכבר הזכיר מנהג זה רבינו סעדיה גאון בסידורו, אלא שלאחר מכן שינו מנהג זה וקראו את חוקת כולה יחד עם בלק באותה שבת. וכבר הזכיר גם גאון עוזנו המהרי"ץ ששמע שטעם ששינו חלוקת חוקת הוא ע"פ הזוהר הקדוש שכל פרשה ממונה מלאך אחד ולא רצו שיהיה המלאך תלוי ומופסק עד השבת השניה. ומנהג זה לחבר חוקת בלק יחד כבר נשתרש היטב במנהגי תימן הנוהגים כמנהג הבלדי, ודבר ידוע ומפורסם הוא.
ובעיקר העניין של חיבור וחלוקת הפרשיות, כתב הרמב"ם הלכות תפילה פרק י"ג, עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. והמנהג הפשוט שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת, ואתחנן אחר תשעה באב, אתם נצבים קודם ראש השנה, צו את אהרן קודם הפסח בשנה פשוטה, לפיכך יש שבתות שקורין שחרית שני סדרין כגון אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע, אם בחקותי עם בהר סיני וכיוצא בהן, כדי שישלימו בשנה ויקראו אותן הסדרים בעונתן. ומלשונו נראה, שאינו עניין איזה פרשיות יחברו אלא שישלימו בשנה ויקרא אותן הסדרים בעונתן, וממילא אינו חיוב של פרשיות מסוימות, וכמו שכתב הרמב"ם בלשונו "וכיוצא בהן". ועיין בשו"ת "חזה התנופה" שכתב וז"ל, וכל חכם בעירו או בארצו חיבר והפריד הסדרים כפי הסדר שראה שהוא הנאות, ואין הסדר ההוא הלכה קבועה רק מנהג, עכ"ל.
אמנם כל זה כאשר אין מנהג קבוע, אבל הכא אחר שנשתרש מנהג זה של הבלדי, ובכל מקום היו קוראים חוקת בלק יחד, למה אנו צריכים לשנות מנהגינו ולהתאימו לשאר העדות ושמא ישנו הם להיות כמונו, ובפרט אחר שמהרי"ץ כתב הטעם מדוע עדיף טפי חיבור חוקת בלק מאשר מטות ומסעי. והגם שהנראה שאין בזה משום 'ואל תיטוש תורת אמך', כיון שאין בזה דין והלכה אלא רק שנהגו לעשות כן, מכל מקום למה לנו לשנות מנהג שנהגו קמאי אבות אבותינו, שראו לנכון לחבר חוקת בלק ולא מטות ומסעי, הגם שהיו כבר סידורים ומנהגי עדות אחרות שהגיעו לתימן [ובפרט שיש גם מרבני
השאמי שהביאו מנהג זה לחבר חוקת בלק], ובכ"ז לא ראו לנכון לעשות כמותם בזה, ולמה נבוא אנו תחת אבותינו לשנות זאת ולעשות כמנהג שאר עדות מטעמי נוחות ושוויון.
אמנם כבר ידועה דעת גדולי חכמי הספרדים שהנכון בארץ ישראל שלא לעשות שינויי מנהגים בין העדות, ועדיף טפי שכולם ינהגו באותם מנהגים כפי מנהג א"י, מכל מקום אנחנו לא נוקטים כדבריהם, ומשמרים עד היום את כל מנהגי ק"ק תימן ולמה רק בזה נגרע.
ומסכם הגאון שליט"א את דבריו הלכה למעשה: "ולכן הנראה, כי אין לקבוע במסמרות לשנות בבית הכנסת את הקריאה ולהפריד חוקת ובלק ולחבר מטות ומסעי, שלא נהיה שונים ממנהג שהנהיגו אבותינו ואבות אבותינו והעידו עליו גדולי חכמי תימן, ובאם יש סיבה שבשנה זו נראה שהדבר יגרום לפירוד בציבור, ופחות מהציבור יגיעו מחמת זה לתפילות בבית הכנסת, ניתן לעשות תקנה לשנה זו, כי בשנה זו לנוחות הכלל ולשימור ציבור הקודש, יפרידו חוקת ובלק ויחברו מטות מסעי, כהוראת שעה, ובעז"ה יתחזקו לשמור כל מנהגי אבותינו כתקנם, ונזכה בעז"ה לגאולה השלימה ולבנין בית מקדשינו ותפארתינו במהרה בימינו אמן".
2 תגובות
נא להפנות לכאורה סתם הרב שליט"א ולא פירש בתשובתו מה טעם רצונם דווקא השנה שלא לחבר את הפרשיות. למה דווקא עתה עלה חשש בלבם שינטשו את בתי הכנסת וכו' . למה במטות-מסעי לא ינטשו?
ואם הכוונה בגלל חשש הפחד מהמלחמה שהיתה (והמכתב נכתב עוד אז), וקיוו שעד מטות-מסעי היא תסתיים, לענ"ד היו צריכים לפרש זאת במכתב (שנכתב בד' בתמוז, אחר כלות המלחמה) שעתה אי"צ לשנות את המנהג הקדמון?
בברכת עולם,
מרדכי גנוט
מי שיש לו קשר עם הרב הייתי שמח אם היה שואל אותו. מאחר שהתברר שהשבת הבעל"ט היא גם שבת ראש חודש אם האם מי שאמור לקרוא מטות מסעי יכול לתרגם רק ראשון מטעמים מובנים