שאלה:
איך ראוי לנהוג לגבי הנחת תפילין וטלית לפני זמנם בתפילת שחרית – האם להניח וללבוש לפני התפילה ולברך לאחר ישתבח [כפי שנהגנו כל הזמן] או להניח וללבוש לאחר ישתבח [כך העיר ת"ח ספרדי באחד השיעורים אצלנו]?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
במנין שמתחיל קודם זמן ציצית ותפילין – המנהג שמתעטפים ומניחים לפני התפילה בלא ברכה, וכשיגיע הזמן [לאחר ישתבח או לאחר החזרה] אחד מברך בקול רם על הציצית והתפילין וכולם עונים אמן ויוצאים בברכתו. וכשמברך על הציצית אוחז בידו שתיים שלפניו וכשסיים לברך מנשק הציציות, וכן בתפילין, כשמסיים הברכה מנשק בידו התפילין של־יד ואח"כ של־ראש.
*
שאלה:
האם ידוע לנו מה המנהג בחליצת התפילין? ראיתי זקנים [מתימן – צנעא, שבאם] שמתכסים בטלית וחולצים. מה פשר המנהג? האם כך צריך לעשות?
תשובת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א:
בשער הכוונות (תפילין דרוש ה) והחיד"א בספר מחזיק ברכה (או"ח סי' כה אות י) כתב שאין להסיר הטלית עד אחר חליצת התפילין, וכ"פ בקיצור שולחן ערוך (סי' י אות כ) עכ"פ כך הוא על פי קבלה. והנה אם אין לו טלית על הראש דמעיקר הדין די שיכסה ראשו בטלית היינו בתפילת שמונה עשרה, אבל בשאר התפילה אין דין לכסות ראשו בטלית בדוקא, וכל שמעוטף בטלית גופו אף בלא ראשו די גם למקובלים, ורק אם נוהג לכסות גם את ראשו בכל התפילה אם כן פשוט מנהגם שאין מסירים אף הטלית מהראש קודם חליצת התפילין. וזקנים אלו כך נהגו שמעטפים גם את הראש בטלית, לכן הקפדת האריז"ל תחול עליהם שלא להורידה אף מהראש אע"ג דשאר הגוף מעוטף.
*
שאלה:
האם כהנים יכולים לשתות שתיה חריפה בבית הכנסת, בשבת לפני מוסף?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מחילה, אסור להכניס שתיה חריפה לבית הכנסת.
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אין מקום לשתיה חריפה בבית הכנסת בשום אופן, ואפילו לא בשמחת תורה.
שאלה נוספת:
התופעה השכיחה יותר – שיוצאים לשתות מחוץ לבית כנסת וחוזרים למוסף. מה עושים עם זה?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:
זה מוטל על הגבאים והרבנים. אצלי בבית הכנסת היה תופעה כזאת, וברוך השם היום אין שום שתייה חריפה בבית הכנסת. צריך לדבר בענין זה בנחת עם המתפללים ולא לשתוק על זה, כי זה בזיון כבוד בית הכנסת והשכינה.
*
שאלה:
בהקשר לשתיה [כמובן לא חריפה] בבית הכנסת בשבת – ראיתי מספר מקומות, שמיד עם סיום הקדיש האחרון של שחרית, לפני הוצאת ספר תורה, עושים קידוש, ואז מתפללי בית הכנסת שותים קפה במהלך קריאת התורה, או אוכלים בוטנים, או מעט מזונות [ראיתי גם שרב מושב מסויים, הנהיג ככה בבית הכנסת שלו, וטעמם עמם] – מה דעת הרבנים בנושא הזה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
ירחם ה', עליהם נאמר "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי". האם בית ה' נהפך לבית מפגש חברים, ועוד עם ג'עלה?…
*
שאלה:
האם בשבת בין שחרית למוסף אפשר לקדש ולאכול מזונות בחצר בית הכנסת, ומה המקור?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
מי שמע כזאת, מי ראה כאלה? יעזבו ספר תורה על התיבה ויצאו לאכול?…
*
שאלה:
האם שייך בקטנים בגילי 3-4 דין חינוך, והאם מותר להם לאכול בבית כנסת?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
רואים בחז"ל שגיל חינוך בכל משתנה דבר לפי העניין, והכל לפי חריפות הילד להבין. אכילת ממתקים לילדים בבית כנסת היא כדי למשכם לבוא לבית הכנסת וכמשתיק קול לדיבורים, וכבר נהגו כן שקטנים אוכלים בבית הכנסת והנח להם לישראל.
שאלה נוספת:
יש אצלנו תופעה של ילדים קטנים שבאים עם הסבא האוהב שעושה בייביסיטר לכלה שלו, והם נכנסים לבית הכנסת עם בימבות או כל מיני עגלות כאלה משונות שבהם הסבא מנהיג את הילד, האם גם בכהאי גוונא נאמר "הנח להם לישראל"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אם יש שלטון בבית הכנסת – הרי שאין להכניס ילדים קטנים בכלל, וכדבריך – בית הכנסת אינו פעוטון.
