שאלה:
האם בתפילה [לדוגמא, בברכות של קריאת שמע] צריך לומר בלחש עם הש"ץ, או רק לשתוק ולהקשיב?
תשובת הגאון רבי יצחק מסורי שליט"א:
לענ"ד היום אין יוצאים ידי חובה משליח הציבור, חוץ מקדיש [מכמה טעמים, ובעיקר מכיון שהתרגלו משאר העדות שהש"צ לא מוציא יד"ח, וע"י כך גם הש"צ אצלינו שעולה אין לא כוונה מיוחדת להוציא את הרבים, ואז הוא עולה 'בסתמא' על דעת המקובל ברוב המקומות שלא מוציאים ידי חובה], אא"כ הוא מכוון במפורש להוציא את הרבים ידי חובה שאז אפשר לצאת יד"ח בכל הברכות [ברכות השחר וכו', ברוך שאמר וישתבח, וברכות ק"ש, ואפי' ברכת הטלית יש שיוצאים יד"ח מפי הש"צ].
מ"מ יר"ש יאמר בלחש עם הש"צ מילה במילה כדי להרבות את הכוונה ולצאת ידי חובה לכתחילה, שמא הש"צ לא כיוון יפה או שמא לא ישמע כהוגן תיבה אחת או יותר וכל כיו"ב.
ולגבי עניית אמן על ברכות ק"ש של השליח ציבור – אינך יכול לענות אמן, אם אתה מסיים את הברכה יחד עם הש"ץ.
*
שאלה:
מניין של עשרה אנשים בלבד [לתפילת מנחה], מתוכם שבעה שלא התפללו ושלושה שהתפללו כבר – האם השלושה רשאים לצאת מבית הכנסת כשהשאר התחילו תפילת לחש [כלומר, האם ביציאתם הם גורמים לנותרים שיתפללו בלא מנין]?
תשובת הגאון רבי יצחק מסורי שליט"א:
אינם רשאים לצאת עד קדיש "תתקבל" שלאחר החזרה, ואע"פ כן, אם יצאו – יכולים הנשארים לומר קדיש "תתקבל" כאילו יש עשרה, ונחשב להם שהתפללו תפילת י"ח במניין.
שאלה נוספת:
מה לגבי שחרית של חול – יכולים לומר חצי קדיש? ואם כן, מה לגבי "ובא לציון" וקדיש "תתקבל"?
תשובת הגאון רבי יצחק מסורי שליט"א:
אם יצאו קודם חזרת הש"ץ, אינם יכולים לומר כלום. אם התחיל הש"ץ בעשרה – יכול לסיים ולומר אפי' קדיש שלם שלאחר "ובא לציון", וכ"ש חצי קדיש (או"ח סימן נה).
*
שאלה:
האם מעיקר הדין מותר לאדם שממהר לצאת באמצע תפילת שחרית, אחרי שהתפלל י"ח ושמע "קדושה"?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מותר רק אם אין לו אפשרות אחרת, אבל ודאי שזו לא דרך ראויה לנהוג בה כדרך חיים.
*
שאלה:
מה סדר הפעולות הנכון ליוצא מבית הכסא – נוטל ידיים, שוטף ידיים עם סבון ואחר כך מברך "אשר יצר"?
תשובת הגאון רבי יוסף צברי שליט"א:
כתבת נכון – נוטל להעביר רוח רעה, מנקה ידיו [אם צריך], ומברך.
*
שאלה:
מה הסדר הנכון ליוצא מבית הכסא שניגש לסעודת פת – נוטל ידיים לסירוגין, מברך "אשר יצר", נוטל ידיו שוב ג"פ ואז "מברך המוציא"?
תשובת הגאון רבי יובל מוגהז שליט"א:
נטילה אחת – ג"פ על כל יד כמו שעושים לסעודה – עולה לשניהם, ומברך "על נטילת ידים" ואח"כ "אשר יצר", ולאחמ"כ "המוציא".
*
שאלה:
האם זיתים בקופסת שימורים נחשבים "דבר שטיבולו במשקה", וצריך נטילת ידיים קודם אכילתם?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
למנהג הספרדים – צריך ליטול ידים ללא ברכה כשאוכל מהם. למנהג תימן – הרבה נהגו שדוקא כשטובלים האוכל במשקה צריך נטילה, אבל כאן זה דבר שהוא שרוי במים ולא שהטבילו במשקה ולכן לא צריך נטילה, וה"ה בפירות שנשארו רטובים אחרי שטיפתם.
*
שאלה:
האם נהגנו שיולדת מברכת "הגומל", והאם בעלה יכול לברך עבורה?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מנהגנו שאשה אינה מברכת "הגומל", ותאמר "נשמת כל חי" או "מזמור לתודה" בכוונה. ואם בעלה או אביה, או אחיה או בנה, או אחד מקרוביה צריך לברך "הגומל" מאיזו סיבה שיש לו, יכול לכוין בברכתו גם עליה והיא תשמע ובכך תצא ידי חובה.
*
שאלה:
האם יש ידיעה ברורה על מנהג תימן לגבי תפילת ערבית ב"פלג המנחה"?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:
בערב שבת היו מתפללים פלג המנחה ואומרים "יום השישי" מבעוד יום. עיין בשו"ע המקוצר (אורח חיים חלק ב', סימן נ"ח).
*
שאלה:
אדם שרגיל תמיד להתפלל מנחה לפני זמן ה"פלג", האם אפשר להתיר לו להתפלל ערבית קודם השקיעה, גם ללא צורך גדול?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מצד הדין כן, אך מצד המנהג לא.
*
שאלה:
האם היו עושים סעודה רביעית בצנעא וסביבותיה?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
לגבי סעודה רביעית כותב מרן הרב חיים כסאר זצ"ל בשו"ת החיים והשלום (סימן קיט) שהיו ממשיכים את הסעודה השלישית עד הלילה, וזה עולה להם כסעודה רביעית. ויש שהיו אוכלים מיני תרגימא משום שהיו שבעים. וראה בשתילי זיתים (סימן ש).
ורבינו שלמה קורח זצ"ל כתב שאין מנהג לסדר שולחן במוצש"ק, אף כי רבים אפו ובישלו לאכילה. ומי שיכול לקיימה כראוי תע"ב.
*
שאלה:
מה היחס לחמאת חלב נוכרי?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות (פרק ג הלכה טז) כתב וז"ל, יראה לי שאם לקח חמאה מן העכו"ם ובשלה עד שהלכו להן צחצוחי חלב הרי זו מותרת, שאם תאמר נתערבו עמן ונתבשלו כולן בטלו במיעוטם, אבל החמאה שבשלו אותה עכו"ם אסורה משום גיעולי עכו"ם, עכ"ל. ובשו"ע יור"ד (סימן קטו סעיף ג) שחמאה של גוי אין מוחים לאנשי המקום שנוהגים בו היתר, ואם בני המקום נוהגים בו איסור אין לשנות, עיי"ש.
בזמנינו שיש הרבה רכיבים בכל מוצר, ודאי שיש לאסור לכו"ע. וכבר האריכו בזה גדולי הדורות בספריהם, ואכמ"ל.
