יש לכם שאלה?
רבני בית ההוראה זמינים בשבילכם!
טלפון 03-9153133 | דוא"ל sm088302222@gmail.com | וואטסאפ 050-902-1-902
שאלה:
מה הסיבה והמקור לנוסח הברכה "שֶלַּ־חֲנוּכָּה" [בתיבה אחת], כפי שאנו נוהגים?
תשובת הגאון רבי איתמר מחפוד שליט"א:
יעויין לרבינו המהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק (ח"ב סי' קמג) וז"ל: "כתב של"ה (דף רמ"ט ע"ב) וז"ל: כ' מהרש"ל בנוסח ברכת חנוכה לומר שלחנוכה תיבה אחת והטעם דבשלמא נר של שבת שהוא נר לצורך שלום בית ולעצמו רק שמצות שבת עליו ונקרא של שבת אבל הכא הנר אינו כשאר נרות ואינו עשוי להאיר לעצמו אלא לפרסומי ניסא דחנוכה משום הכי מברכין נר שלחנוכה כלומר שאינו עשוי אלא לחנוכה ולא לזולתו עכ"ל. ואני בעניי אומר כי הן אמת שנוסחת התלמוד והרי"ף ורמב"ם לומר שלחנוכה. וכמו שהאריך בזה הרב מעשה רוקח לקיים גירסתינו ב' כמה גאונים וכו'.
וכתב עלה המהרי"ץ: "הנה לענ"ד נר' דנוסח ברכת נר של שבת וברכת חנוכה שוים הם ואין ביניהם חלוק וכולם תיבה אחת לפי הדקדוק, כי שי"ן של שבת ושי"ן של חנוכה נקודים בסגול והפירוש בהם אחד הוא, כמו "בשגם הוא בשר" דכתב רש"י בפירוש החומש שהשי"ן כאילו היא בסגו"ל והכוונה בו כאשר גם הוא בשר, וכמוה "שככה לו" "שככה השבעתנו" שהשי"ן בסגו"ל שהוא במקום אשר ככה לו אשר ככה השבעתנו, כי היא שמושית וסמוכה לאותיות שאחריה לבאר הלשון. א"כ הכי נמי אתה אומר שלחנוכה פירוש אשר לחנוכה ר"ל למצות חנוכה דהיינו הדלקת נר שבימי החנוכה ודכוותה להדליק נר שלשבת אשר לשבת ר"ל למצות שבת שצוונו חז"ל להדליק נר לשבת וכו' עיין שם באורך.
•
שאלה:
היכן צריך להדליק את נרות החנוכה – האם בחצר כניסת הבית, או בתוך ביתי בצד שמאל של הכניסה?
תשובת הגאון רבי יצחק מסורי שליט"א:
הפוסקים נחלקו בדין זה לימינו, דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. ולי הקטן נראה שעדיף להדליק בפתח החצר, ובתנאי שהוא פונה לרה"ר [שהוא מקום הילוך לרבים ולא סימטא], וכן בתנאי שהמנורה תישמר מבע"ח וכו'.
•
שאלה:
האם אב שמדליק את הנר הראשון ומחלק את יתר הנרות בין הילדים, עושה כדין?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
הוא צריך להדליק את הנר העיקרי, ויכול לתת לילדים מעל גיל חינוך [6-7 ומעלה] להדליק את נרות ההידור. את השמש יכול להדליק גם ילד שהוא פחות מגיל 6 [למי שנוהג כך].
•
שאלה:
אשה שגרה לבד, האם היא חייבת בהדלקת נר חנוכה, והאם תברך על הדלקתה? ואם נמצאת בשעת ההדלקה אצל אחרים, האם היא יוצאת ידי חובה ושוב אינה צריכה להדליק בביתה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
חייבת להדליק לעצמה בביתה, ובברכה. ואינה יוצאת ידי חובתה כשנמצאת בהדלקה אצל אחרים, אפילו הם ילדיה.
•
שאלה:
א. האם אשה או בן נחשבים שליחים לכל דבר של הבעל או האבא, או שהם באותה רמת חיוב כמוהו לגבי ההדלקה – מכיון שהם גרים באותו בית?
ב. באופן שהאב לא נמצא בבית, מי עדיף שידליק – האשה או הבן [כמובן מעל גיל 13]?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
א. כל בני הבית שווים בחיוב ההדלקה, ואינם מדין שליח.
ב. אצלנו נהגו תמיד שגבר עדיף, אבל ילד – גם אם הוא בן י"ג הוא עדיין ילד, ואולי עדיף שהאמא תדליק [הנשים כיום לא כנשות תימן].
•
שאלה:
מה דין בני ישיבות בהדלקת נר חנוכה למנהגינו – האם ידליקו בישיבה בברכה, כי אינם סמוכים על שולחן הוריהם?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
יש להם דין "סמוך על שלחן אביו", ולכן אינם צריכים להדליק ואף לא להשתתף עם אחרים. אא"כ האבא מדליק אחרי הזמן, או שכל המשפחה נוסעת להתארח, אז הבן מחוייב בהדלקה בישיבה.
•
שאלה:
מה דינם של בחורי ישיבות שישנים בפנימייה ולא בביתם, לגבי הדלקת נרות חנוכה [לבלדי] – האם צריכים להדליק? ואם כן, היכן? והאם הדלקה של בחור אחד יכולה לפטור בחורים אחרים?
תשובת הגאון רבי בן ציון גדסי שליט"א:
הנושא שנוי במחלוקת וקשה להכריע, ולכן יכול להדליק ללא ברכה, כי הברכה אינה מעכבת. ואם לומד בישיבה אשכנזית יכול להשתתף עם חבר [אשכנזי] שמברך, ואם לומד בישיבה ספרדית ולא מסתדר לו להדליק – יכול לסמוך על הדעות שיוצא בהדלקת הוריו, ואין צריך להדליק.
•
שאלה:
האם לשיטת הרמב"ם, אחרי חצי שעה מצאת הכוכבים – יש עניין להדליק חנוכיה בלי ברכה או שזה מיותר [אדגיש שהשאלה היא רק לשיטת הרמב"ם, לא להדליק כדי לצאת כדעת השו"ע]?
תשובת הגאון רבי איתמר הלוי מחפוד שליט"א:
מבואר מדברי הרמב"ם (הל' חנוכה ד, ה) שאחר שכלה רגל מהשוק דהיינו אחר חצי שעה מצאת הכוכבים אינו רשאי להדליק, וכ"מ מהגהות מיימוניות שם דפסק כתרי לישני בגמ' (שבת כא:) ולחומרא, דהיינו צריך לתת שמן חצי שעה וגם זמן ההדלקה הוא רק עד שתכלה רגל ואחר מכן אי אפשר כבר להדליק. וכן מבואר במאמר מרדכי (סי' תרעב סק"ב) והארכתי בשו"ת ברית הלוי (ח"ב סי' פה).
•
שאלה:
ציבור המתפללים מנחה וערבית מוקדם, מתי כדאי שידליקו נרות בבית הכנסת – בין מנחה לערבית, או אחרי ערבית לפני "עלינו לשבח"?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
אם הגיע זמן השקיעה – ידליקו בין מנחה לערבית, כך המנהג. אם לא – אחרי ערבית.
שאלה נוספת:
והאם מדליקים גם שמש?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
בתימן לא הדליקו שמש, כל שכן כשיש תאורה נוספת בבית או בכניסה או ברחוב.
