קווים קצרים לתולדות הצדיק הדגול מארי חיים ב"ר יחיא חובארה זלה"ה
רבי חיים נולד בשנת ת"ש בשיבאם הסמוכה לצנעא, להוריו הצדיקים רבי יחיא ב"ר יחיא חובארה ואימו מרת נעמי בת הרב חיים נהארי זלה"ה. אימו סיפרה שכבר מקטנות היה דבק בה', אוהב ללמוד תורה ולשבת בין ברכי החכמים. את תורתו קנה מפי מורו ורבו הצדיק הרה"ג רבי סאלם מנצור זלה"ה ובעיתות הפנאי, גם כן היה משנן את תלמודו, עד שהיה בקי להפליא בכל התורה בטעמיה ותרגומיה בעל פה, כולל ההפטריות ותרגומיהן, עד לאחרית ימיו ממש.
בשנת תש"י עלה עם משפחתו לארץ ישראל. בתחילה התיישבו בקטמון, שם למד תקופה קצרה מפי הגאון האדיר רבי חיים חובארה זלה"ה. משם עברה משפחתו לקרית יובל, שם זכה להתפלל כמחצית השנה במחיצת הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם רבי סעדיה עוזירי זלה"ה, ואת שמו היה מזכיר בסילודין. כשבגר מעט הכיר גם את הגאון האדיר רבי יחיא אלשיך זלה"ה, שלימים ערך לו חופה וקידושין.
בהגיעו לפרקו נשא לאשה את הצדקת הצנועה מרת צביה בת איש החסד הדגול רבי יעיש מגארי זלה"ה, מפרנסי העיר שיבאם ומנהיגיה, וביחד בנו את ביתם בקרית יובל סמוך לבית הוריו.
בשעה שהגיע בנו בכורו הרה"ג רבי דניאל שליט"א לגיל חמש, נוכחו הוא ונוות ביתו לראות שבמקום זה לא יוכלו לחנך את צאצאיהם לתורה ויראת שמים, ולכן למרות חשקו הגדול לבית פרטי עם גינה וכו', עקר ממקומו ועבר לשכונת בית וגן (לדירה בקומה שלישית), בה ישיבות רבות קבעו את משכנן, וקול התורה נשמע ברמה. שם זכה לגדל את שבעת ילדיו לתורה ויראת שמים טהורה בתלמודי התורה והישיבות הקדושות, וזכה לראות את כל צאצאיו הולכים בדרך התורה והמסורת.
רבי חיים ספג את המסורת הנאמנה מפי גדולי הדור הקודם אותם העריץ מאוד, ובפרט היה מתאבק לרגלי הגאון האדיר צדיק יסוד עולם רבי חיים כסאר זלה"ה והוגה בספריו לעיתים קרובות. אליו ואל הגר"י אלשיך היה סר לעיתים קרובות, מתייעץ איתם ושואל אותם שאלות בהלכה כשהוא מלווה בבניו שייבדלו לחיים טובים וארוכים, בבחינת "והיו עיניך רואות את מוריך". לא על מגן נפטר בכ"ח בניסן, יומא דהילולא דגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א מחזיר עטרה לישנה, ולאור תורתו ופסקיו הלך כל ימיו.
מסכת מיוחדת בחייו היה לימוד התורה לצעירי הצאן, וזכה להעמיד תלמידים הרבה בכמות ובאיכות. היה מקדיש זמן רב ללמדם בסבלנות ובמתינות את ההיגוי המדויק והטעמים וכו', כל אחד לפי דרגתו ורמתו. במקרה שהיה שומע על ילדים שלא חפצים ללמוד, היה טורח לעלות לביתם או לבית תלמודם, לשכנעם ולעודדם לבוא וללמוד עם ממתקים ופרסים יקרי ערך, שרכש מכספו, ובלבד שיבואו ללמוד. לאחר קריאתם בתורה, היה משבח אותם ומנשקם מרוב אהבתו להם. רבי חיים היה ממקימיו ומעמודי התווך של בית הכנסת משכן אהרן בבית וגן בראשות הגאון רבי ציון חובארה שליט"א, בו שימש כחזן ושליח ציבור עשרות שנים.
רבי חיים קבע עיתים לתורה בהלכה, במשנה ובמוסר, ומקביעויות אלו לא זז. במסגרת הדף היומי זכה לסיים את הש"ס פעמים רבות, ואף קבע חברותא עשרות שנים עם הרה"ג רבי צבי פרוביין זלה"ה עמו למד בעיון רב מסכתות רבות.
בסוכות תשע"ד נפל בעת קטיפת הסכך לסוכתו, ואף על פי שמאז היה מלופף בייסורים רבים לא זז מקביעותו בתורה ובתפילה ככל יכלתו, ואזר את שארית כוחותיו לעבודת השי"ת.
כאמור, ביום רביעי כ"ח בניסן החזיר את נשמתו זכה, נקייה וטהורה ליוצרו, בשנתו השמונים ושבע, והשאיר אחריו זרע בירך ה', בנים, נכדים ונינים גדולי תורה ויראה, מדקדקים במצוות ומזכי הרבים. בניו הם הרה"ג רבי דניאל שליט"א ר"מ בישיבת מבקשי תורה בית שמש, הרה"ג רבי גדליה שליט"א מרביץ תורה בקהילת שתילי זיתים מודיעין עילית, הרב נפתלי שליט"א ראש מוסדות דרך הקודש בית שמש, הרה"ג רבי נריה שליט"א ראש כולל ורב קהילת תפארת תימן בית שמש ומח"ס בארות חיים על פסקי מהרי"ץ חו"מ, והרב יאיר שליט"א יו"ר ועד בית הכנסת היכל רמות. חתנו הוא הרה"ג רבי שלמה אלמוג אכלופי שליט"א, מח"ס שערי שלמה ועורך משנה ברורה אוצרות ועוד ספרים רבים.
תנצב"ה
