| תוכן מקודם |
אוצרות עתיקים בלבוש חדשני
מורשת מפוארת של דורות מורמים מעם: מכון 'נוסח תימן' מציין 30 שנות פעילות ומציג תגליות היסטוריות מדהימות • מתשובה עלומה של הרמב"ם ועד החכם שחזה לפני 100 שנה בדיוק מפליא את חידושי הטכנולוגיה • וגם: פרויקט "התאג' המנגן" של ילדי העדה ושחזור הלבוש המקורי מהודו ועד סין • מסע מרתק בעקבות העבר
יהדות תימן הייתה ידועה בכל הדורות כאנשים נשגבים, מורמים מעם, שעבדו את השי"ת בתמימות, בישרות, בנועם ובדרך ארץ, על פי המסורת המדויקת שקיבלו איש מפי איש עד משה מסיני. הן בלבושם המסורתי והן בדיוקיהם בהלכה על כל קוצו של יו"ד, קידשו בני העדה שם שמיים בכל שנות הגלות המורכבות והתלאות שעברו.
גם בארץ הקודש, יהדות תימן מרימה שוב בגאון ובעוז את ראשה. לרגל 30 שנות פעילות של מכון "נוסח תימן", נחשפים פרויקטים כבירים ותגליות יוצאות דופן בפעילות של גדולות ונצורות למען שימור העבר המזהיר.
לרגל חגיגות השלושים, פותחים בפנינו ראשי המכון צוהר מיוחד וחושפים מגוון מן הפעילות הענפה, מעט מתוך היצירה התורנית הפורחת במסגרת מפעלי המכון.
מחלקות רבות וענפות קיימות במכון: שימור כתבי יד מפני פגעי הזמן, הוצאה לאור, פורטל תוכן ענק ועוד.
לחשוף צפוני קדם
"נוסח תימן – המרכז להפצת יהדות תימן" החל לפעול בשנת תשנ"ו (1996) בהפצת ספרי יהדות תימן, תמונות ומוצרים מאורחות חייהם והליכותיהם. באותם ימים ספרות יהדות תימן המודפסת הייתה דלה יחסית, היא לא זכתה להפצה וההדרה ורוב הספרים היו ספונים עדיין בכתבי יד. הם זיהו את הצורך בהפצה וההדרה ראויה, והשתדלו לפעול בכל הכלים שעמדו לרשותם.
מעל 150 ספרים (!) יצאו על ידי המכון במהלך שלושים השנים האחרונות – ומדובר במירב הסגנונות והסוגים: ספרי קודש, סידורי תפילה, חומשים כמסורת אבות, ועוד ספרים רבים בהלכה ובאגדה, פרשנות ואף קבלה. הדפסות חדשות וההדרות מפוארות, מהדורות צילום של כתבי יד עתיקים ונדירים לצד ספרים המוהדרים ברוב פאר והדר וכוללים מבואות והערות, ביאורים נרחבים ומקורות.
ראשי המכון מספרים לנו על שלוחה מיוחדת במכון הנקראת "צפוני קדם", בה שוקדים צוות תלמידי חכמים ועורכים מוכשרים – מיטב המוחות ומבחר הכישרונות בתחום, על עריכת וההדרת ספרים רבים מכתבי יד עתיקים. הספרים עוברים תהליך מורכב וממושך הכולל הקלדה והגהה, עריכה וביאורים, ועוד שלבים רבים הנוגעים להוצאת ספר תורני לאור בצורה המקצועית והטובה ביותר, כאשר הרבנים והעורכים בעלי הניסיון הרב עוסקים ללא הרף על מלאכת הקודש.
החסר הגדול שהיה בתחום מתמלא בקצב מהיר, כאשר פירושיהם וחידושיהם של גדולי הרבנים והסופרים לדורותיהם זוכים לראות את אור הדפוס וממלאים את בתי הציבור באורה – זו תורה.
ביקור מיוחד בנקודת ההפצה של "נוסח תימן" ערך לאחרונה גאב"ד יורה דעה הגר"ש מחפוד שליט"א, בו עיין בספרים הרבים והייחודיים המוגשים לעיני חובבי הספר, בדק את השופרות התימנים המקוריים המשמשים בעלי תקיעה רבים מספור מדי שנה בשנה, והביע את התפעלותו הרבה מהתוצרים החדשים של המכון, ביניהם "הסידור המנגן" שכבש את השוק והפך לפריט חובה של כל ילד המבקש לדעת ולהכיר את התפילה כמסורת אבותיו כראוי.
מחלקת היודאיקה אף היא כוללת פריטים רבים שלא ניתנים להשגה באף מקום אחר: תשמישי קדושה, טליתות מפוארות, ועוד מוצרים רבים שבעמל רב ובעבודת נמלים עשו את דרכם מחומרים גולמיים בקצוות תבל עד שהוגשו בשלמותם בפני המתעניינים.
דפים מצהיבים המגלים עולם עשיר
אוסף כתבי היד הגדול עינינו שברשות המכון, הינו ייחודי מסוגו. מדובר באוסף הפרטי הגדול ביותר בעולם של כתבי יד תימניים, והוא כולל אלפי ספרים וחיבורים רבים לצד מסמכים נדירים מכל התקופות – מדפים עתיקים מתקופת הראשונים, חלקם השתמרו רק בתוך כריכות שפורקו במלאכת אומן על ידי צוות המכון, ועד תעודות ומכתבים שנכתבו על ידי הרבנים בתקופת העלייה ארצה ולאחריה.
גנזים נדירים אלו מהווים פרויקט תיעוד מקיף לתולדות יהודי תימן לדורותיהם, ומשמשים כבסיס איתן וכסיוע בחפץ לב לעשרות רבנים ותלמידי חכמים, חוקרים ומלומדים המבקשים להיעזר בהם, לחקור את יסודותיהם, לפרסמם ולכתוב עליהם חיבורים שלמים.
כתבי היד התימנים מקיפים את כל תחומי היהדות, מקרא ותרגומיו, מדרשים ומפרשים, משנה ותלמוד, הלכה ומנהג, מוסר וקבלה, דקדוק ואסטרונומיה, שירה ופיוט, ועוד. הספרים המועתקים ביותר לפי הסדר הם, תכאליל – סידורים, הלכות שחיטה, הפטריות, תיגאן – חומשים, דיוואן (ספרי שירים), אשמורות, הושענות, שלוש מגילות, הגדה של פסח וספרי גורלות.
כתבי היד התימנים, בכל התחומים, ידועים בדייקנותם, אם בהעתקה של המקרא ותרגומיו, אם בנוסח ספרי חז"ל, אם בנוסח החיבור [כינויו של משנה תורה להרמב"ם בפי יהודי תימן]. אפילו בהעתקה פשוטה של ספר דפוס, הם נצמדו למקור. לפי נתונים שונים, ישנם כעשרים אלף כתבי יד מתימן, מתוך כמאה אלף כתבי יד עבריים! וכאן המקום לציין אנקדוטה מעניינת, שגם באסלאם – להבדיל, כתבי היד האסלאמיים שנכתבו בתימן נחשבים כמדויקים ביותר.
לדוגמה, במכון השימור לכתבי יד של "נוסח תימן", נמצא ספר כוונות האר"י בכתב ידו של הגאון הנודע רבי יחיא בשירי זצ"ל – מגדולי הרבנים לפני כארבע מאות שנה, כאשר הספר מועתק מן הדפוס מילה במילה, וכל שורה ועמוד מסתיימים בדיוק כמו בספר המודפס. הוא העתיק אף את עיטורי השער עם האותיות הלועזיות כפי שהודפסו במקור.
כעת, ראשי המכון מציגים בפנינו כתב יד מיוחד, אף הוא פרי עטו של רבי יחיא בשירי, בו הוא מספר על הצרות והתלאות שהיו מנת חלקם באותה תקופה. הוא כותב כי הוא מסיים את העתקת מסכת חולין עם פירוש הרמב"ם בערבית, בשנת שע"ח – בזמן שלטון "מחמד באשה, אשר במלכותו על ארץ תימן הִרבה פשע ואשמה, ועינה ישראל וציערם ופיזרם בכל המקומות עד לאין קץ", ומייחל: "הרחמן ייפרע ממנו ומכל אויבי ישראל"!
המכשיר שבחיק והעלמת הקמטים: החיזוי המדהים לפני מאה שנה בדיוק
אחת התגליות האחרונות היא חשיפת הספר 'תועפות ראם', כתב יד שנכתב לפני כ־100 שנה בדיוק – שנת תרפ"ו, על ידי הגאון רבי אברהם ערוסי זצ"ל, כשלוש שנים לאחר עלייתו לארץ בשנת תרפ"ג. רבי אברהם היה יליד כוכבאן שצמח במחוית, ובימי חייו סייר בערים ויישובים רבים ברחבי תימן. וגם לאחר שעלה לארץ ישראל המשיך בנדודיו ונודע בשערים בחיבוריו הרבים והמגוונים, ביניהם "אור לישרים" על פרקי אבות ו"קורא הדורות" על תולדות יהודי תימן לדורותיהם.
הספר, שחובר בשנת מ"ח לחייו, מכיל פירוש מקיף על התורה, ליקוטי מדרשים וטעמים, ובכללם חידושים נפלאים ומעשים מרתקים ששמע מפי רבנים וזקנים. בתחילת כל פרשה פתח בשיר חדש, כדרכו של רבנו דוד עדני – נגיד יהודי תימן לפני כשבע מאות שנה, בחיבורו "מדרש הגדול".
בפירושו על עניין התחכמות החרטומים בלהטיהם בעשיית כשפים מפליאים, מפרט רבי אברהם ערוסי "התחכמות ופליאה חדשה" שעתידות להתרחש בעולם, והתיאור, שנכתב עשרות שנים לפני המצאת הטכנולוגיה המודרנית, מותיר את הקוראים פעורי פה כשהוא מתאר בדיוק נמרץ את הטלפונים החכמים, השתלות השיער והניתוחים הפלסטיים – שנים רבות לפני המצאתם.
וכך הוא כותב:
"גם יש פליאה חדשה, שאם היו שני אחים אחד בתימן ואחד בארץ ישראל ויש לכל אחד מהם קופה קטנה בחיקו, וכשרוצה לדבר לו מקשקשת כפעמון בתוך חיקו ויודע שקורא לו חבירו, ופותחה ורואה אותו לפניו, ונותן לו שלום ומשיב לו, ומדבר עמו פנים בפנים כאשר ידבר איש אל רעהו מקצה הארץ ועד קצותה…"
בהמשך הקטע הוא חוזה באופן מדהים את הרפואה האסתטית המודרנית:
"זאת ועוד אחרת שנתחכמו להחזיר הזקן בן שבעים שנה כבן שלשים שנה על ידי חכמת להשיר שערות לבנות ולהעמיד לו שערות שחורות ולהמשיך הקמטים ולמלאתם בשר ולהבריאו מבלי שום ספק".
כתב היד המרעיש נבדק על ידי מספר חוקרים ומלומדים, שאישרו ללא צל של ספק את תארוכו ומחברו. מלבד קטעים בודדים החיבור עודנו גנוז בכתב היד, והוא אמור לראות אור לראשונה במלואו על ידי המכון בעוד כחצי שנה.
תשובת הרמב"ם הנסתרת וכובע הרבנים שנאסר ללבישה
לצד ספר זה, חושף המכון תגליות היסטוריות נוספות שירעישו את עולם התורה:
תשובה חדשה של הרמב"ם: תשובה הלכתית שלא הייתה ידועה עד היום, המופיעה בכתב יד יחיד שנכתב לפני כ־400 שנה (שנת שע"ז) על ידי הגאון רבי יוחנן מזרחי זצ"ל – מגדולי הרבנים שחיבר את הספר "המזרחי" על כל הש"ס (!).
ספר קבלה מעשית של רבי שלום שבזי: כתב יד קדוש שהתגלה ויצא לאור במהדורת צילום מיוחדת על ידי המכון. ספר ייחודי זה נכתב בכתב יד קדשו וכפי הנראה היה בשימושו האישי.
מסמכי מלכות מקוריים: מגילת קלף ייחודית בחתימתו של מלך תימן, בה הוא מאשר רשמית את הקמת בית הכנסת בעיר רדאע ואת רכישת השטח לטובת הקהילה היהודית.
מהודו ועד סין: שחזור מדויק של לבוש יהודי תימן
המכון פועל במישורים רבים, ואף הוקמה בו – לפני כ־25 שנים – מחלקה מיוחדת לשחזור מלא, מושלם ומדויק של מלבושי היהודים בתימן, מתוך ידיעה שעם ישראל נגאל ממצרים גם בזכות שלא שינו את מלבושם.
הפרויקט החל לפני חצי יובל בסין, שם שוחזרה לראשונה "מטפחת המצַר" (הבד העוטף את כובע היהודי) באריגה צפופה וייחודית. משם המשיכו לשחזור כובעי ומלבושי הגברים, וכן ה"קרקוש" וה"לחפה" – כיסויי הראש הצנועים והמפוארים של נשות תימן. בשנה האחרונה נחתם הפרויקט בהודו עם שחזור מורכב של לבוש החתן ולבוש הנשים המקורי. מלאכת השחזור קפדנית להפליא, החל מאריגת בדים מיוחדים, דרך גזרה מדויקת ומותאמת ועד ליציקת פריטי המתכת והכפתורים המדויקים – עד הפרט הקטן ביותר.
לרגל שלושים שנה למכון נחשף כובע רבני נדיר – אחד משלושה כובעים ששרדו, שאותם נהגו הרבנים הגדולים בתימן לחבוש. כובע זה נאסר בלבישה כפי הידוע עקב גזרת העטרות מלפני כשלוש מאות חמישים שנה, בה נאסרה חבישתו המכבדת והמכובדת, וכפי שמקונן הגאון רבנו שלום שבזי זצ"ל בשירו: "ובוזה לתורתי והסיר עטרתי".
במקביל, יצא לאור השבוע אלבום תמונות היסטורי ובו כ־250 תמונות, חלקן לא פורסמו מעולם, של הצלם היהודי הראשון בתימן – יחיאל חייבי, שתיעד את הקהילה בצנעא, את בתי הכנסת, הרבנים ומשפחות רבות. האלבום יוצא לאחר עבודת מחקר ועמל רב שנמשכו למעלה משנתיים, במהלכן זוהו כמעט כל הדמויות, הרבנים והמשפחות, באמצעות פגישות עם זקני העדה המופיעים בתמונות עוד כילדים.
"התאג' המנגן": 120 ילדים מנחילים את מסורת המקרא
כחלק מפעילות המכון ניתן דגש מיוחד להנחלת מסורת הקריאה והתרגום של יהודי תימן, עליה כבר הסכימו גדולי ישראל מכל העדות והחוגים שהינה משמרת את צחות הקריאה העברית הנכונה על כל ניקודיה ועיצוריה.
המכון פעל להחתים כשבעים מגדולי רבני העדה על "תקנת התרגום" – איגרת קודש מקלף העומדת על שימור מנהג התרגום. ראוי לציין שזו הייתה הפעם הראשונה שבה הצטרפו לדבר מצוה וחתמו יחד כל גדולי הרבנים, מכל החוגים בעדה, בלי יוצא מן הכלל.
כחלק מעידוד שימור המסורת נערך בשנה האחרונה מבצע מיוחד לילדים של קריאת התרגום בבית הכנסת, כמסורת הקדומה. המבצע שנחתם לפני מספר שבועות בו השתתפו אלפי ילדים ומאות רכזים, רבנים ו"מאריים" מכל רחבי הארץ לחיזוק מנהג התרגום, הילדים היו צריכים למלא כרטיסיות בהן קיבלו נקודה על כל מברך שהם תרגמו וזיכה אותם בשוברי קנייה ובפרסים יוקרתיים.
בתמונה המצורפת ניתן לראות את הגאב"ד הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א מעיין באלפי הכרטיסיות שהוחזרו על ידי הילדים המתרגמים בבתי הכנסת מכל רחבי הארץ.
לפני כחצי שנה הוקם "איגוד המאריים", בו נרשמו כל ה"מאריים" – מלמדי תשב"ר, הפועלים בכל רחבי הארץ. עד אז כל מארי פעל באופן עצמאי, ללא תקציב וללא סיוע, בבחינה של מסירות נפש ממש למען שימור ההיגוי התימני הקדמון. שיתוף הפעולה של המכון הוביל לתקציב חודשי קבוע לכל מארי, הדרכה, כלי עזר, פרסים, ספרים ועוד.
לאור הצלחת המבצע ולרגל חגיגות ה-30 שנה, השיקו ב"נוסח תימן" בימים אלו ממש מיזם ארצי חדש וייחודי: "התאג' המנגן". כידוע, במסורת יהודי תימן נוהגים הילדים לעלות לתורה ולקרוא את שלושת הפסוקים הראשונים של "מברך השישי".
במסגרת המבצע הארצי, נקראו ילדי העדה להקליט את שלושת הפסוקים הראשונים מכל מברך שישי לפי בחירתם. 120 הילדים הראשונים שיקראו נכונה, בהטעמה ובדקדוק המופלא של העדה, יזכו שקריאתם תיכנס לתוך הספר הדיגיטלי המנגן, שמם יונצח בצדי הדף והם יקבלו שוברי רכישה וספרים מתנה.
המרכז ההיסטורי של העדה
כיום משמש המכון כמרכז מחקר ענק, המכיל אלפי מסמכים, פסקי דין, גיטין, שטרי בעלות ומסמכי עלייה, ומסייע על בסיס יומי לעשרות רבנים וחוקרים. המכון אף מחלק בימים אלו לבתי הכנסת של הקהילה ברחבי הארץ, כחלק מחגיגות ה־30 שנה, 3,000 קופסאות טישו אשר על גביהן מנהגים, הלכות והליכות.
עדות להצלחת המפעילים ולדבקות הקהילה במורשת, ניתן לראות בנתון המדהים הבא: בעקבות מבצע ארצי לעידוד מנהג התעטפות בטלית בערב שבת שערך המכון, לא פחות מ־750 אנשים אשר לא הלכו עם טלית, חתמו בכתב ידם וקיבלו על עצמם ללכת עם טלית עטופים בערב שבת, כמנהג אבותיהם הקדושים בתימן.
עדות נוספת היא שכיום יהדות תימן הינה הקהילה בעלת הספרות העשירה ביותר בכל התחומים, והיא זכתה למחקר ותיעוד רב באופן ניכר משאר קהילות ישראל.
