טעימה מיוחדת: הצצה מרתקת לתוך כתב העת השנתי ליהדות תימן 'מורשה' | מורשת תימן בטהרתה!

טעימה מיוחדת: הצצה מרתקת לתוך כתב העת השנתי ליהדות תימן 'מורשה' | מורשת תימן בטהרתה! | הזדרזו להנציח את יקירכם מעל גבי דפי הספר המפואר – עד מחר בבוקר (ג')

לפניכם קטעים מתוך הקדמת הקובץ:

שימו לב – המעוניינים להקדיש את הספר לעילוי נשמת / הצלחה / רפואה / ישועה, יפנו עוד היום אל הרב משה יפת בטל' – 0527199650.

נבואה שעריך

בשיר וקול תודה, נרגשים אנו להגיש בפני ציבור תלמידי החכמים די בכל אתר ואתר, את הקובץ התורני 'מורשה', צנא מלא דברי תורה ממעיינות הנצח, אותם כרו עבורנו גדולי וצדיקי דורנו והדורות הקודמים מחכמי תימן. מים חיים אלו נאספו אל כלי אחד, להשקות צמאי תורתנו הקדושה, על פי הדרך המסורה לנו מאבותינו ולמעלה בקודש.

כמדי שנה בשנה גם השנה, אנו זוכים להעלות על שולחן מלכים, מאן מלכי רבנן, מאסף תורני ליהדות תימן בראשות מרנן ורבנן עיני העדה. בקובץ זה, שינוי השם נעשה כאן, וקראנו שם הכרך 'מורשה', להורות וללמד כי אין לנו אלא מה שלימדונו חכמינו הקדמונים והאירו לפנינו את הדרך נלך בה, היא המסילה העולה בית ה', ואת אשר נתנו לנו במורשה. צדיקים אלו, אשר תורת אמת בלבם, אילפונו בינה והשכל לדעת כל רז סודות התורה והנחילו לנו את דרך היראה והמוסר המסורה מדור לדור. כאשר כל זאת נעשה כהמשך ישיר, לששת חלקי קבצי 'שפתי מלך' אשר יצאו לאור בששת השנים האחרונים בסייעתא דשמיא, והתקבלו בקורת רוח מרובה אצל תלמידי החכמים ובבתי המדרשות ברחבי הארץ.

*

הנה ידוע מאמר חז"ל (עירובין נ"ג ע"א): "אמר רבי יוחנן, לבן של ראשונים כפתחו של אולם ושל אחרונים כפתחו של  היכל, ואנו כמלא נקב מחט סידקית… אמר אביי, ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא. ואמר רבא, ואנן כי אצבעתא בקירא לסברא. אמר רב אשי, אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה".

אם כך העידו האמוראים הקדושים בעצמם בשנים קדמוניות, אנן מה נענה אבתריה? אשר על כן, אין לנו אלא לצעוד בעקבות מאורי הדורות שעמדו לנו בכל דור ודור, כך תהא תורה ציוה לנו משה מורשה – מאורשה, כדברי חכמינו ז"ל (ברכות נ"ז ע"א), כי על ידי שמקבלים את התורה מפי קדמונינו, הרי היא שלימה ומושלמת בידינו, ואין למו מכשול.

כבר למדנו במשנה הראשונה של מסכת אבות, כי "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה". ומדברי רבינו האברבנאל הקדוש שם, למדנו כי ככל אשר יקרב החכם אל הדורות הקודמים – כן תגדל מעלתו וגדלותו בתורה, ומפני מתיקות דבריו נעתיקם הנה.

וזה תורף אמרותיו הנעימות: "בעניין קבלת התורה היתה מדרגת הזקנים גדולה ממעלת הנביאים, מפני שמקור החכמה ומבוע התורה היה משה רבינו עליו השלום, ולכן נתחייב בהכרח שכל הקרב הקרב אליו יהיה עליון יותר במדרגתו מהמרוחק ממנו… והנה הזקנים היו יותר קרובים אל ההתחלה הקדושה ההיא משה רבינו ע"ה, ומפני זה היתה קבלתם יותר שלימה ומועטת הספקות מקבלת הנביאים שהיו יותר מרוחקים ממנו… רצו בזה שהנביא במה שהוא נביא לא יפסוק דבר במצוות כי אם בדרך סברתו וקבלתו מרבו במה שהוא חכם".

בסגנון דומה פירש רבי אברהם אזולאי את דברי המשנה שם, וכתב: "ומסרה ליהושע, כלומר אפילו יהושע לא היה לו מעצמו הכנה שיוכל לקבל כל מושכלי התורה כולה ודקדוקיה לולי השתדלות משה רבינו ע"ה שהשתדל בו ומסרם בידו, לא שיהושע השתדל לקבלם אלא משה השתדל למוסרם לו, ויהושע לזקנים וכן כולם".

היוצא מן הדברים הנחמדים הללו, שאין לנו אלא דברי רבותינו הקדושים שמסרו נפשם על תורתם והעבירו לנו במורשה את אשר דלה דלו לנו, והשקו אותנו ממימיהם הזכים, ודבריהם חיים וקיימים, נאמנים ונעימים. כאשר נאחזים בשורש ונתלים באילן גדול, מובטח לנו שלא תצא תקלה מתחת ידינו.

מי לנו גדולים מצדיקינו, גדולי תימן לדורותיהם, ארזי הלבנון, אדירי התורה, אשר לאורם ניסע ונלך. כל דבריהם כעמוד אש ההולך לפנינו במהלך הדורות, מימי קדם ועד ימינו אנו. מסורת ארוכה ורבת שנים החזיקו בידיהם חכמי תימן, וזו עברה מאב לבנו הלאה והלאה. כך שבזמן שאנו הוגים בתורתם, קרובים אנחנו למקור, לשורש, ליסוד ולאמיתות התורה.

מובן אפוא כי חשיבות גדולה ישנה לקובץ זה, המאסף לכל המחנות ומאגד בתוכו את תורתם של ראשונים, בהם אנו דבקים בכל לב ונפש, וכמו שנאמר (דברים י', כ') "את ה' אלוהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק", ועוד נאמר (שם י"א, כ"ב) "לאהבה את ה' אלוהיכם, ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו", ודרשו חז"ל (כתובות קי"א ע"ב) כי הדברים מכוונים להידבקות בתלמידי חכמים בכל דרך שהיא. ובוודאי שעל ידי עיון והגות בתורתם של תלמידי חכמים אלו, מקיימים מצוה זו של דביקות בה' ובצדיקים.

*

חילקנו את הקובץ למספר מדורים, ובכל אחד מהם שיבצנו מרגליות מפומיה של חכמי תימן הקדושים והטהורים, שמסרו נפשם על קדושת ה' ובתורתו הגו יומם ולילה, בלי שינוי ותמורה, ביגיעה אין קץ ובדביקות שאין לשער ואין לתאר, ומדבריהם של מנהיגי דורנו שליט"א אשר מפיהם אנו חיים ואת הלכותיהם אנו מקיימים ללא כחל ושרק.

הלא המה המדורים כדלהלן:

גנוזות – תשובות ומאמרי חכמי תימן שטרם ראו אור, כאשר ראשון שבהם הוא חלק הגנוזות מכתביו של מאור גולת תימן רבינו חיים קורח זצוק"ל בהלכות חג הפסח, שנמסרו למערכת בטובת עין מיוחדת, מאוצר גנזיו של מורינו ורבינו הגאון רבי פנחס קורח שליט"א, ותודתינו נתונה על כך; לאחר מכן הובאו מכתבים מטלטלים על קדושת השבת ושמירתה; זעקת הרבנים כנגד פרצת הצניעות; הוראות מרתקות שהתפרסמו לקראת פסח תשמ"ה; גירסא חדשה ועיון מעמיק בפיוט 'מא כבר'; ועוד חידושים מפעימים ומגוונים מאוצרותיהם וכתביהם של מרנן גדולי הדורות, זכותם תגן עלינו אמן.

גנזי מלכים – מאמרי בירורי הלכה ומנהג מאת מרנן ורבנן שליט"א, וביניהם מאמר אודות בדיקת השוקולד; פסק הלכה מקיף בבירור מנהג תימן ויתר הקהילות בדין מינקת חברו; ענייני שביעית והמסעף; חקירת מנהג עיטור חלונות בית הכנסת; ביאור שיטת הרמב"ם בדין שימור המצה; דיונים מרתקים בנושא ברכת שהחיינו על חיסון קורונה; ההלכה והמנהג בברכת ארבע כוסות; מאמר בעניין ספירת העומר של שליח הציבור; מאמר מרתק בעניין הימצאותו של תלמוד הירושלמי בתימן; מאמר מרתק בעניין הימצאותו של תלמוד הירושלמי בתימן ; דרישה וחקירה בדין תרי קלי לא משתמעי, ועוד חידושים רבים.

לתועלת המעיינים ותלמידי החכמים, חילקנו מדור זה לשלושה חלקים שונים, החלק האחד מעניינא דיומא – בירורי הלכה בענייני המועד, החלק שלאחריו הוא בירורי הלכה ומנהג בענייני אורח חיים, והחלק השלישי הוא עיונים וחקרי הלכה בעניינים שונים – ענייני כשרות השוקולד, ענייני שביעית ועוד.

זכרון להולכים –במדור זה ליקטנו עובדות, שביבים והנהגות, מתולדות הרבנים ומגדולי הדור שנסתלקו לגנזי מרומים בשנה האחרונה, כמו גם מדרכן של רבניות צדקניות שהותירו לנו מוסר ולקח בחייהן ובמותן, חלקם בעקבות מגיפת הקורונה ל"ע שרבים חללים הפילה.

קרית ספר – מדור סקירת ספרים חדשים ביהדות תימן, ובתוכם סדרת הספרים "שתילי זיתים" עם פירוש 'זית רענן'; סדרת הספרים "אוצר משנת חכמי תימן"; סדרת הספרים "אמרי שפר", ועוד ספרי ביוגרפיה ותולדות הצדיקים.

מהנעשה ונשמע – מדור סקירת קהילות ואירועים, ובהם מעמד התפילה העולמי בציון הרש"ש בהר הזיתים; אסיפת רבני בית ההוראה 'המאורות' לדיון בנושא חיסוני הקורונה; כינוסי רפואה והלכה בשילוב רבנים ומומחים, ועוד.

*

בטוחים אנו שהעיון בקובץ זה יביא עונג תורני ורוחני לכל דורש ומבקש, אשר צמאה נפשו לשאוב מבאר אשר חפרוה שרים, הלא הם רבני תימן ומנהיגי הקהילות הקדושות מימים ימימה, ועד לזמנינו כיום, כשושלת זהב ארוכה ונכבדה. המגוון הרחב של הנושאים בו עוסק קובץ תורני זה, יביא בסייעתא דשמיא קורת רוח לכל אחד ואחד, אשר ימצא את אשר לבו חפץ וכמאמר הגמרא (עבודה זרה י"ט ע"א) בעניין זה.

ההליכה בדרכי רבותינו חכמי תימן היא הנותנת בעזרת ה' כח לעשות חיל וללכת בדרכי ישרים, שכן אינו דומה מי שהולך לבדו למי שיש לו מנהיג אשר על פיו ישק דבר ועל פי הוראותיו יצעד בנתיבות המשפט והיראה.

כאן המקום להודות לכל העוזרים והמסייעים במלאכת הקודש, האברכים החשובים אשר על המלאכה, אשר טרחו ויגעו ימים כלילות על מנת שיצא מתחת ידם דבר מתוקן, לפאר ולרומם מורשת נאמנה. ובפרט חובה קדושה עלינו להודות, לראש וראשון לכל דבר שבקדושה ומסורת אבות מפוארה, הדיין הגאון רבי אבירן יצחק הלוי שליט"א, אב"ד תל אביב וראש מכון החיים והשלום, אשר עודד והמריץ אל המלאכה הרבה, ועזרתו הרבה בקובץ זה משוקעת בכל זווית ופינה.

*

בשולי הדברים, אי אפשר שלא להזכיר את המיזם הגדול מבית 'המאורות', כאשר בסייעתא דשמיא לאחר מאמצים כבירים ובהכוונת מרנן ורבנן עיני העדה שליט"א, הוקם לפני כשנתיים מערכת מסועפת של קו ההלכה העולמי לקהילות קודש תימן, על ידי עשרות רבות של מורי הוראה מובהקים מכל רחבי הארץ, אשר משיבים מדי יום ביומו לרבים הפונים לקו ההלכה ומשיבים הלכה ברורה בכתב ובעל פה, על פי מנהגי קהילותינו המיוסדים על אדני פז. בקובץ זה הבאנו רבות מתורתם ומשנתם של הרבנים ומורי ההוראה.

בצאתנו מן הקודש, נישא כפינו אל יושב מרומים, שלא תצא תקלה מתחת ידינו, ויהיו הדברים האלה על לבבם של הקוראים החשובים והיקרים, למען יעמדו ימים רבים ויהגו בהם בחשק ובחיבה.

יתן ה' יתברך ויתברכו העוסקים במלאכת שמים בכל הברכות הכתובות בספר התורה, ויזכו להגדיל תורה ולהאדירה, ונזכה כולנו יחד במהרה לאור הגנוז, בביאת משיח צדקנו, אכי"ר.

מערכת 'מורשה'

מבית מכון המאורות – להוצאת כתבי רבותינו חכמי תימן