ל"ג בעומר: פרסום ראשון ותגלית מרעישה לקראת יום הילולת הרשב"י | הפירוש הקדום ביותר מכתב יד על פיוט 'בר יוחאי' מאת רבה של 'גרואח' בתימן

ל"ג בעומר: פרסום ראשון ותגלית מרעישה לקראת יום הילולת הרשב"י | הפירוש הקדום ביותר מכתב יד על פיוט 'בר יוחאי' מאת רבה של 'גרואח' בתימן | כל הפרטים על ההוצאה לאור ע"י מכון המאורות להוצאת כתבי רבותינו חכמי תימן

אין מי שלא שמע או מכיר את הפיוט המפורסם ביותר 'בר יוחאי', מאת המקובל רבי שמעון לביא זצ"ל, אשר נכתב במיוחד לכבודו של התנא הקדוש האלוהי רבינו שמעון בר יוחאי זיע"א, כאשר שיר זה זוכה לתפוצה רבה בכל תפוצות ישראל, ומזה מאות בשנים שיר זה מושר על ידי כל איש ואיש מישראל, אשכנזים תימנים וספרדים, חסידים וליטאים, מרוקאים ופרסיים.

המקובל רבי שמעון לביא זצ"ל התגורר בראשית ימיו בקסטליה שבספרד, ולאחר מכן גלה עם בני משפחתו לפאס שבמרוקו, ובאחרית ימיו שאף לעלות לארץ הקודש, אך בדרכו בעיר טריפולי, נוכח דלילותה הרוחנית והתרבותית של הקהילה היהודית, החליט לסיים שם את דרכו, ולהרביץ תורה ליהודי העיר והסביבה. בסביבות שנת ה'שי"ט, לפני למעלה מ-500 שנה, חיבר את שירו הנודע 'בר יוחאי'.

לתרומה ישירה לח"י רוטל להדפסת החיבור הקדוש – לחצו כעת כאן

כבכל תפוצות ישראל, אף בתימן פיוט זה נכנס מאד והתקבל בבתי כנסת רבים, כאשר רבים היו נוהגים לאומרו בתוך סדר 'קבלת שבת', מדי שבת בשבתו, כחלק מסדר התפילה, וכפי שמופיע בתכלאל 'פעמון וזהב' מאת רבינו יצחק ונה זיע"א, מלפני כ300 שנה. וכך כיום ברוב ככל סידורי התפילה הדפיסו את הפיוט 'בר יוחאי', מי כחלק משירי השבת והן כחלק מסדר התפילה וקבלת שבת.

על מעלת השיר וקדושתו אנו למדים בדברי גאון ישראל, מרנא ורבנא רבי יחיא צאלח – מהרי"ץ זיע"א, בסידורו 'עץ חיים' (חלק א' דף ק"א ע"ב) שבדבריו עמד לבאר מנהג קהילות תימן לומר הפיוט הנ"ל בכל ערב שבת בסדר קבלת שבת, וכך הוא כותב בזה הלשון: "פזמון נאה מארץ ישראל, שמסדרין בכל ערב שבת וסדר קבלת שבת על קבר רשב"י ע"ה, וזכותו יגן בעדנו ובעד כל ישראל, כי לו נאה להודות בהלל ושבח לפני מי שנאמר בעבורו נעשה אדם, שזכה וזיכה את הרבים".

"ושמעתי מחכמים גדולים, שכל מי שהאיר ה' רוחו עליו אף בחו"ל, והוא ממארי קבלה, ינגן פזמון זה, וזהו סגולה נפלאה להארת הנשמה, האותיות מחכימות, והוא מסודר ומיוסד דרך המעלות סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, מלמטה למעלה עד לראש כל הכתרים".

לתרומה ישירה לח"י רוטל להדפסת החיבור הקדוש – לחצו כעת כאן

עם זאת, ועל אף תפוצתו הנרחבת בארץ הקודש ובעולם כולו בכל תפוצות ישראל, לא נודעו פירושים על השיר, הן בדרך הפשט והן בדרך הסוד, רק במאה שנים האחרונות.

והנה, בשבוע האחרון התבשרנו בסייעתא דשמיא בבשורה גדולה ועצומה, על חשיפה וגילוי כתב יד עתיק מלפני למעלה מכ-150 שנה, מאת הגאון רבינו סעיד ב"ר יוסף זצ"ל רבה של מחוז ג'רואח שבתימן, מגדולי ענקי הרוח שעמדו לגולת תימן במאות שנים האחרונות, וכפי שמתאר את התרשמותו מאותו גאון וצדיק, התייר רבי יעקב ספיר בספרו 'אבן ספיר', וכך הם דבריו:

"מלא תורה יראה וחכמה ורוח דעת, בקי במקרא וביאוריו עד להפליא. בקי בתלמוד ברמב"ם ועד אחרונים, כאחד המורים הגדולים בארצותינו, וידיו רב לו בחכמת הקבלה בשינון גדול… הזוהר וכתבי האר"י ז"ל למודים על לשונו בעליל, כל עלה ועמוד, וכוח זכרונו רב מאד… ויד לו גם בסגולות ורפואות… ויצא שמו בכל הארץ, וגדול הוא גם בעיני השרים ועבדי המלך. ועל כל אלה, גדלה ענוותנותו ואהבת בני אדם, עם פנים שוחקות… והוא כבן ארבעים שנה…"

ועל מנת להבין את כוונת המחבר, נעתיק קטעים מתוך הקדמתו לפירושו לפיוט זה, וכך היא לשונו:

"אמר הצעיר יוסף זעירא בן מורי ורבי אבא סעדיא הוא חכים ורבא ויקירא, על כן זחלתי ואירא, מחוות דעי אזכירה, נכנסתי בעובי הקורה, לפרש כל נקודה וספירה, מפני כי נפשי בנפש הקבלה קשורה, כי היא לנו זוהר ואורה, ולכל ישראל תפארה, כי כולם שותים מבארה, אשר היא זכה וברורה".

"על כן אמרתי אני, אף על פי שאני קטן הערך ופחות השכל, קטן הכמות ורב האיכות, קל שבקלים שפל השפלים, ממשש כעוורים, לא ידעתי דרך האורים, ואין לי רשות להיות מן המורים, כל שכן בחמוּרים, אשר ללב הם בוערים, ואעפ"י שלא קראתי בכל הספרים, אני ותלמידים וחבירים, עם כל זה ראיתי לעשות קצת חבורים, לפיוט בר יוחאי גדול המאורים, ומפני שלא מצאתי לו פירוש בכל הספרים, עמדתי ופירשתי אותו בסודות קצרים, וסודו הוא יקר מספירים, ופירושיו נחמדים ויקרים, מלשם שבו ואחלמה וספירים, ומהכלכלים ומשני המאורים, כי בתוך הגלגלים על מתכונתם סדורים, ביום הולכים ובלילה חוזרים, לכלם בשם יקרא ועמו הם ספורים, והמעיין אותו לא יהיה מן הממהרים, אבל יתבונן כעשרה ימים או עשרים, עד שיתפרשו אלו הדברים". עד כאן דבריו משם.

אשר על כן, מובן מאליו כי חשיבות רבה נודעת לגילוי היסטורי זה, עם הופעתו וחשיפתו של כתב היד לרבינו יוסף סעיד זיע"א – בו הוא מאריך הן על פי פשט ובעיקר על פי סודות התורה, ודברי הרשב"י בעצמו בזוהר הקדוש, ובכך הוא מבאר כל חמירא וחמיעא שבדברי הפייטן המקובל רבי שמעון לביא זצ"ל בשירו הקדוש 'בר יוחאי'.

כדרכינו בקודש, אנו רואים חשיבות רבה בהאדרת והוצאתם לאור של כתביהם ואור תורתם ומשנתם, של רבותינו גדולי הדורות בתימן, ובייחוד כאן חברי ורבני מערכת מכון המאורות להוצאת כתבי רבותינו חכמי תימן, בראשות הרה"ג רבי יהורם יפת שליט"א, מציינים בסיפוק רב את הידיעה והבשורה המרנינה כל לב על התגלותו של חיבור נדיר והיסטורי זה שהזדמן לידם, ממש ימים ספורים קודם יום הילולת התנא האלוהי רבינו שמעון בר יוחאי – הרשב"י זיע"א.

לתרומה ישירה לח"י רוטל להדפסת החיבור הקדוש – לחצו כעת כאן

וכאן המקום לבוא בקריאה של חיבה – קריאת קודש נאמנה, לכל אחד ואחד אשר נדבה רוחו אותו, כי הואיל ואנו חפצים להוציא לאור עולם תעלומה כה יקרה זכה וברה, לקראת יום הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, ל"ג בעומר הבעל"ט, ואין לך מתאים יותר מיום קדוש זה, להוציא לאור ממשנתו של הצדיק, וכמנהג ישראל קדושים לתת ח"י רוטל ביום ההילולא, למען תעמוד להם זכותו של התנא האלוהי – הרי שאין לך ח"י רוטל גדול מזה, ואנו קוראים לכל אחד ואחד לבוא ולהטות שכם, על מנת שנוכל להדפיס חיבור כה יקר וקדוש בעשרות אלפי עותקים בס"ד.

המעוניינים לסייע ולהנציח את שמות יקיריהם על גבי חיבור זה, יפנו למערכת המכון בטל' – 089302302, 0527199650. או במייל – sm088302222@gmail.com

שימו לב – ניתן להעביר תרומות עד ליום ל"ב לעומר – יום רביעי ט"ז אייר תשפ"א. להקדשות והנצחות בתוך החיבור הקדוש, ניתן להעביר עד לתאריך יום ראשון ו' אייר תשפ"א, בשעה 7 בערב.

לתרומה ישירה לח"י רוטל להדפסת החיבור הקדוש – לחצו כעת כאן