פתח הרב אברמסקי ואמר: "בעיר ראש העין יש קהילה תימנית גדולה, יהודים טובים, ועתה הם שרויים בסכנה רוחנית נוראה. יש לחזקם ולאמצם, ואתה האיש! לכה ואשלחך אליהם, להקים שם כולל אברכים שיהיה מגדל אור לכל הישוב". שאל רבינו: "והתקציב מנלן?". אמר לו: "יהיה עליך להשיגו!". דבריו נפלו על רבינו כרעם ביום בהיר. אברך צעיר היה ולא הורגל בכגון דא. ענה הרב אברמסקי: "אספר לך מעשה שהיה…" | כך הפך ראב"ד ה'עדה החרדית', הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, לראש הכולל בראש העין
בשעתו, עוד בלונדון, היה רבינו מקורב לגאון הצדיק רבי שמואל רבינוב זצ"ל, תלמיד מובהק של ה'חפץ החיים' זצ"ל. לאחר מכן נפגש ושבת עמו פעמים רבות בבני ברק. בשנת תשכ"ד הודיעה אלמנתו לרבינו, שהיא שוקלת לפתוח כולל אברכים לעילוי נשמתו, ומבקשת שיעמוד בראש הכולל.
היתה זו הצעה קוסמת, לא רק לשבת וללמוד וללמד בלי טרדה, כי היא קבלה על עצמה את העול הכספי, אלא שלא היו באותה עת אלא כוללי אברכים ספורים, והתמיכה הכספית בהם היתה זעומה. כולל חדש ומבוסס בעיר התורה, היה אמור למשוך אליו את טובי האברכים.
בעוד רבינו חוכך אודות ההצעה, נקרא בבהילות אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל, שגם אצלו למד בלונדון וחידש עמו את הקשר בעלותו לירושלים. תמה רבינו לפשר הזימון הבהול, ומיהר לבוא.
פתח הרב אברמסקי ואמר:" בעיר ראש העין הסמוכה לבני ברק, יש קהילה תימנית גדולה. יהודים טובים ששמרו על מורשתם בטהרתה למעלה מאלפיים שנה, ועתה הם שרויים בסכנה רוחנית נוראה. יש לחזקם ולאמצם, ואתה האיש! לכה ואשלחך אליהם, להקים שם כולל אברכים שיהיה מגדל אור לכל הישוב, ולפעול שם בקרב בני הנוער להצילם מציפורני הכפירה!".
שאל רבינו: "והתקציב מנלן?". אמר לו: "יהיה עליך להשיגו!"…
דבריו נפלו על רבינו כרעם ביום בהיר. אברך צעיר היה ולא הורגל בכגון דא. ענה הרב אברמסקי ואמר: "אספר לך מעשה שהיה:
"ה'חפץ חיים' יסד את ישיבתו בראדין, והעמיד בראשה את חתנו הגאון הצדיק רבי צבי הירש לוינזון זצ"ל. מפיזורה של ישיבת וולוז'ין, אסרה המלכות הרשעה ברוסיה על קיום הישיבות, מכיון שלא הסכימו להכליל לימודי חול. עד ארבעים תלמידים אין זו ישיבה, אלא התכנסות לשיעורי תורה. מארבעים ומעלה – עוברים על החוק.
"הממשלה היתה שולחת מפקחים שישגיחו על קיום החוק. כשהיה הפקח מגיע מזעיקים היו את ראש הישיבה שהזמינו למשרדו, מזג לו כוס משקה חריף ושוחח עמו ארוכות. בינתיים היו התלמידים נשמטים מהיכל הישיבה. לבסוף התלווה ראש הישיבה אל המפקח. נכנסו לבית המדרש, והמשקה החריף פעל את פעולתו. הוא ספר את הנוכחים, היו פחות מארבעים, והכל בא על מקומו בשלום.
"פעם הגיע המפקח. ראוהו מתקרב ומיהרו לומר לראש הישיבה, כדי שיצא לקראתו ויזמינו למשרד. אבל רבי צבי הירש היה באמצע לימודו, והתקשה להתנתק מהלימוד מושך הלב המתוק מדבש. אדהכי הגיע המפקח, ועמד נדהם בפתח בית המדרש הסוער בריתחא דאורייתא. ספר, ומצא מאות תלמידים. רשם קנס בסך מאה רובלים, הון עתק.
"אמר ה'חפץ חיים' לחתנו: 'רבי הירש, יש לי שאלה. המשנה (ברכות נד ע"א) דורשת את הכתוב: 'ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך' – בשני יצריך. מובן. 'ובכל נפשך' – אפילו הוא נוטל נפשך. מובן. 'ובכל מאדך' – בכל ממונך. לא מובן! היכן רמוז הממון בתיבת 'מאד'?
"שאלה טובה. רבי הירש שתק והמתין לתשובה שלא בוששה לבוא: 'אלא, אומר לך: האמת, שאין זה פירוש המילה. פרושה הוא: במה שמאד חשוב לך. ומה הדבר החשוב ביותר לאדם [והרי החיים והיצרים כבר נאמרו], הווה אומר שזה הממון, וגם אותו יש למסור עבור אהבת הבורא יתברך!
"והנה, נכון הדבר לגבי כל אדם. אך מה נאמר לגבי אדם כרבי הירש, שהכסף אינו משמעותי לגביו, כל מעיניו בתורה הקדושה והיא משוש חייו? עבורו 'בכל מאדך' זו התורה, ואותה עליו למסור למען הבורא. אם בא פקח, עליו להתנתק מהלימוד משוש חייו ולקדם פניו, ולחסוך את הקנס מהישיבה!'".
סיים הרב אברמסקי ואמר לרבינו: "אין ספק שההצעה לכהן כראש כולל בבני ברק נוצצת יותר, ביחוד כשאינה כרוכה בעול הכספי. אבל אנו נדרשים לוותר גם על רוחניות עבור אהבת ה' ועשיית רצונו, וזה מה שנתבע ממך כעת!".
והוסיף והראה שהרמב"ם (בספר המצוות, מצות עשה ג) כתב, שבכלל מצוות "ואהבת את ה' אלוקיך" – אהבהו על הבריות. לקרב יהודים לקדוש ברוך הוא. כך נעשה רבינו לראש הכולל בראש העין, ונשא בעולו הרוחני והגשמי.
***
בשעתו, הוציא רבינו את הגדת מועדים וזמנים, והרבנית עמלה רבות בהעתקת הספר ובהגהתו, ובהעלאתו על מכבש הדפוס. ההגדה הפכה לרבת מכר, והיה מי שלטש עיניו לרווחים. מפיץ ממולח לחש באזנו של רבינו, שהמכירות אינן מזנקות משום שהמחיר גבוה מידי. אם ינתן לו הספר במחיר נמוך, הוא ימכור כמויות רבות. היה זה נימוק כבד משקל, כי לא הרווחים היו לנגד עיני רבינו, אלא הפצת תורה. הוא נטה להסכים.
הרבנית שמעה ונפגעה. הכל ידעו שהיא המטפלת במכירה, ולרבינו אין כל חלק בכך. לא בכדי הערים המפיץ וניגש אליו. אבל, מצד שני, אם רבינו הסכים להצעתו – אשה כשרה עושה רצון בעלה…
הגיעה להחלטה. ניגשה אל דלת הבית, פתחה אותה לרווחה ואמרה בתקיפות: "יצר הרע – ארויס! (יצר הרע החוצה..) כסבור אתה שתוכל לגרום לכך שאחלוק על דעתו של בעלי?! צא ואל תחזור!"…
('מתוך הגדה של פסח 'ויגד משה)
