הילולת הצדיקים: הגאון הצדיק רבינו שלמה טובים זצוק"ל – רבה של העיר יהוד • במלאות 4 שנים להסתלקותו
עריכה: הרב משה יפת.
הגאון הצדיק רבינו שלמה ב"ר שלום טובים זצוק"ל, נולד ביומא דדינא קשיא בעת התקיעות, שנת ה'תרצ"ח בעיר תעיז. עוד בהיותו ילד נתייתם מאביו רבי שלום זצ"ל. אמו מרת שמעה ע"ה נאלצה לנדוד עם כל המשפחה ממקום למקום במסירות נפש, מחמת פחד השלטונות וגזירותיהם הידועות שהיו מסכנות את חייהם הרוחניים. לא פעם נאלצו ללון ברפתות בכפיפה אחת עם בעלי החיים, ובלבד לשומרם מכל משמר מזרם תעתועים ורוח זרה, על מנת להקנות לילדים הרכים את החינוך הטהור ברוח ישראל סבא.
בהיותו נער כבן שלוש עשרה, בשנת ה'תש"י עלה רבינו זצוק"ל עם משפחתו לארץ ישראל. לאחר תלאות לא מעטות, נתיישבו בראש העין. חמלת ההשגחה העליונה שמרהו, ולאחר ימים מועטים נסע ללמוד בישיבת 'אור יצחק' ביהוד, מיסודו של מרן החזון אי"ש זצ"ל, בראשותו של הגה"צ הר"ן טורצי'ן זצ"ל.
תחילת דרכו בתלמודו
בצעירותו בתחילת דרכו בישיבות הקדושות היה לבו סתום וחתום בלמוד התורה הקדושה, ולא זכה לראות ברכה בעמלו להבין כדבעי את תלמודו. ונצטער על כך צער גדול ורב. היה משים דמעותיו כמים להשי"ת שיפתח לבו בלימוד התורה הקדושה, וכך היה מתבודד עם עצמו על עץ מיוחד שייחד לשם כך בסביבות הישיבה שלמד בה, ושם שפך צקון לחשו לאבינו שבשמים שיזכהו להבין ולהשכיל בתורה הקדושה, ולירד לעמקי צפונותיה וסודותיה.
תפילותיו הזכּות היוצאות ועולות מלב טהור לשמי מרום נתקבלו. לאחר תקופה ארוכה וקשה של סבל ויסורים, האיר ה' את עיניו, ואורו עיניו ורעיוניו במאור התורה הקדושה, ושוב ראה סייעתא דשמיא וברכה מיוחדת בתלמודו, עד שזכה לחדש חידושים גדולים ועצומים בתוה"ק, הן בנגלה שהיה רב גובריה ורב חיליה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכפי שניתן להווכח ולראות מעט מזעיר בתשובותיו הרבות בספרו 'דובר שלום', על שלושת חלקיו. וכן ממה שהיה משיב לרבים שהיו משחרים לפתחו השכם והערב, בשאלות שונות בכל חלקי התורה, והיה משיב בקיצור נמרץ דבר ה' זוּ הלכה, על פי דברי רבותינו מצוקי ארץ בעלי השו"ע זלה"ה.
התמדתו בתורה
כבר בצעירותו ניכר היה בשקדנותו המופלאה ועמלו הרב בתורה היה לשם דבר. לאחר למודו בישיבת אור יצחק ביהוד, למד בישיבת 'מקור חיים' בירושלים, שם עלה ונתעלה בעמל התורה וקנייני הנפש הרוחנית ביראת שמים, תוך כדי פרישות מופלגת מכל ענייני עולם הזה, עד שהיה מרעיב עצמו ברעב ממש הרבה פחות מכדי קיומו, בעבור שהיה עז חפצו ותשוקתו הרבה להגדיל חיותו בתורה הקדושה ומוסר ה'. לא בכדי כינוהו בישיבה "איש האלוקים".
לאחר נישואיו למד בכולל וולוזי'ן שהיה בראשותו של הגה"צ רבי שמעון לנגבורט זצ"ל, כאשר אף שם עלה ונתעלה והוסיף שקידה על שקידתו המופלגת. וכך המית עצמו באהלה של תורה כל ימיו. גם בזמן שהיה משמש כראש הכולל וכרבה של העיר יהוד ושאר עסקי מנהיגות הציבור שמטבע הדברים גוזלים זמן יקר, לא איבד רבינו זצוק"ל זמנו, ורוב ימות השבוע היה נמצא בכולל אברכים שבראשותו, ושם היה יושב והוגה בתוה"ק יותר מכל אברך מן המניין, שעות על גבי שעות ראוהו רכון על תלמודו ללא שהסיר עינו מלמודו אף לא להרף עין.
כך גם בימים שהיה חולה וכאוב, וכן בשנותיו האחרונות שסבל הרבה מסוכר ומיחושים שונים ומשונים, היה בא לכולל מדי יום ביומו (מלבד הזמנים שבהם היה עליו להתייצב בלשכת רבנות העיר), ושם ישב והגה בתורה ללא הפוגות שעות רבות. תמונה מיוחדת צולמה על ידי מקורביו באחד מן הימים, כאשר הייתה לו דלקת אזנים חריפה וקשה, ניתן היה לראותו יושב ורכון על הסטנדר שעות רבות מחזיק בידו אחת את אזנו הכואבת, ובידו השניה אוחז בדפי הגמרא ושאר הספרים שעיין בהם באותה שעה. מה נהדר היה מראה זה נורא הוד, שבו נתגלה מעט מזעיר על גדולתו הרבה והעצומה שתמיד הסתירה בענוותנותו הגדולה. (ראה תמונה כאן, הוגה בתוה"ק בימיו האחרונים).
גם בשמחות צאצאיו ובני ביתו הקרובים אליו, מיעט להשתתף חרף הזמן המועט שעמד לרשותו, מאחר וכל חייו היו מוקדשים ללימוד התורה הקדושה ולהרבות כבוד שמים וזיכוי הרבים. הייתה זו פליאה גדולה בשמחת אחד מנכדיו שליט"א, כשראוהו שוהה שם למעלה משעה.
איש האלוקים – עמוד ההוראה
גדלותו ואצילותו הייתה כלפיד אש בוער המאיר באור יקרת קודש, עד שנעשה לתל פיות לכל הסובבים אותו. כבר בעודו בן ישיבה בישיבת מקור חיים שם, למד ועסק גם בתורת השחיטה עד שהוסמך לשוחט ובודק ומו"צ ע"י ראש השוחטים דאז הרב המיוחס דירושלים. וכך בשנת ה'תשל"ג זכה לחבר את ספרו הבהיר 'טהרת השלחן' המקיף באורך וברוחב את כל ענייני טהרת השלחן היהודי על כל פרטיו ודקדוקיו, וכלל בתוכו אף כל מנהגי קהילות הקודש, תימנים ספרדים ואשכנזים. וכבר אז הִללו רבים מגדולי וזקני הדור זיע"א מכל העדות והחוגים את ספר זה שהיה מיוחד במינו בדרכו הברורה והבהירה. ובסופו הביא רבינו זצ"ל מאמר רחב ומקיף בענייני חינוך ילדים, בדרך אבותינו הקדושים והטהורים. (ולפי שספר זה אזל מן החנויות, ורב התועלת יהיה ממאמר זה, העתקנוהו בשלמותו להלן).
לעוצם קדושתו ופרישותו (וכפי שעוד יובא להלן מעט), וכן מאחר שמן השמים זיכוהו מלבד בקיאותו וחריפותו בתורת הנגלה, היו ידיו רב לו בתורת הנסתר כאשר היו נהירין לו תורת חכמי הסוד ועל כולן תורת רבינו האר"י ז"ל, רבים מהנהגותיו היו על פי הסוד והקבלה. וזה כדרך חכמי וגאוני שרעב ותעיז ואגפיה הקדמונים, שכידוע הייתה עיר מלאה במקובלים גדולים ועצומים. ומכללם ידועים לנו, הרששב"ז, הרש"ש הקדוש, מהר"מ שרעבי, מהר"ח סנואני, מהר"ס בן אור, ועוד ועוד. [וראה מה שכתב התייר רבי יעקב ספיר ז"ל בספרו אבן ספיר דף קצ"ד, בתוך תיאורי מסעותיו בתימן, על העיר הגדולה שרעב ואגפיה, וז"ל: העיר הזאת מלאה חכמים וסופרים יותר מכל ארץ התימן, ואנשיה חריפים וזכּי השכל, וידם בכל וכו'. ע"כ].
בכתביו הרבים מוצאים אנו רבות פעמים שרבינו זצ"ל עוסק במשנתם של גאוני וחכמי תימן זלה"ה, וכן פעמים שהוא אף טורח ליישב המנהג עם שורת הדין וההלכה באריכות רבה כיד ה' הטובה עליו (וכגון שתראה בתשובותיו דובר שלום בחלק א' סימן ח', סימן י"א, סימן ט"ל, סימן ל', סימן ל"ז, סימן מ"ה, סימן נ"ו בהערה, סימן ס'. ובחלק ב' סימן א', סימן ג', סימן ד', סימן ה' אות ד', סימן ט', סימן ט"ז, סימן כ"ו אות א', סימן כ"ט, סימן ל"א אות ה', סימן ל"ד, סימן נ"ו אות ד'. ובחלק ג' סימן ב', סימן ו', סימן ט"ז, סימן י"ח, שם אות ד', שם אות ז' ח', סימן כ"ז. וכן בשאר ספריו).
מפי תלמידיו שליט"א שמענו שאמר שדרך פסיקת ההלכה אצל חכמי שרעב קרובה היא לדרך פסיקות הגאון מהרי"ח סופר זלה"ה בעל 'כף החיים'. כמו כן, שמענו מפי בן רבינו ממשיך דרכו הגאון רבי אליעזר שליט"א, שהיה מרבה רבינו זצ"ל להגות בספרי הגאון רבינו יוסף חיים מבגדד זלה"ה (בן איש חי ושאר ספרים).
מלבד כל זאת היה גאון המוסר, קצות דרכיו בזה היה ניכר בכל הליכותיו והנהגתו, הן בדיבורו הן בהילוכו המתון והשקול, ובפרט במעט מהרבה כתביו שיצאו לאור עולם המלאים מוסר ויראת ה', ונדפסו בספריו הקדושים 'מנוחת שלום', 'א?? שלום', 'טהרת השלחן' (בסופו), שו"ת 'דובר שלום' (חלק ב' בהקדמה, בדברים חוצבים להבות אש, כיעו"ש).
הרועה הנאמן
עוד בהיותו בישיבה זכה להתברך מפי מרן החזון אי"ש זצ"ל שאמר עליו, כי כדאי כל ייסוד הישיבה שנוסדה בעבור תלמיד זה. (ראה עוד להלן המעשה במלואו). בשנת ה'תשכ"ח בהיותו כבן שלושים בלבד, נתקבל לשוחט ובודק ומורה צדק בעיר יהוד, ועסק בזה במשך שבע שנים. בשנת ה'תשל"ד בהיותו כבן שלושים ושבע שנים הוסמך והוכתר לרבה הראשי של העיר יהוד ע"י המאור הגדול הראשון לציון מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל. ובתפקיד זה כיהן ברמה במשך כיובל שנים עד יומו האחרון כל גדולי ישראל שהכירוהו התפעלו מגאונותו וקדושתו המיוחדת ליחידי הדור.
הנהיג את צאן מרעיתו כרבה של העיר יהוד כאב רחום, עמד בעוז ותעצומות על משמרת הקודש והחינוך. יראתו קודמת לחכמתו, וכל דיבורו בדרכי נועם. נהג עם הזולת כאבא רחום המרפא לשבורי לבב, כאשר היו באים אליו אנשים שבורים ורצוצים ממחלות ויסורי גוף ונפש שונים ומשונים ל"ע, היה מתענה ימים שלמים, וכן עושה להם כופר נפש מכספו שלו. רבים נושעו על ידו אף מעבר למדינת הים. העמיד תלמידים הרבה ורבים השיב מעוון, השרה עליהם את רוחו הטהורה, רוח דעת ויראת ה'.
תלמידיו מספרים כי היה זוג נשוי שבע עשרה שנה ללא ילדים ל"ע, ובאחד משמחת צאצאיו באו אותם בני הזוג להתברך מפי קודשו של רבינו זצ"ל, השיבם רבינו ואמר, נלך יחדיו לקבר דוד המלך ע"ה ליום תפילה ותחנונים, ובע"ה תראו ישועות גדולות. ברוך אומר ועושה, הקדיש מזמנו היקר ומסדר יומו העמוס כיום שלם לתפילות עבור אותו בני הזוג שאיננו מכירם. צדיק גוזר והקב"ה מקיים, לאחר עשרה חודשים מאותו יום חבקו בן זכר בשעטו"מ. כמובן הזמינו את רבינו זצ"ל לברית, והאשה היולדת אמרה לרבינו זצ"ל שרצונה שהוא יהיה הסנדק בברית של הרך הנולד. כשהגיע רבינו לברית, שם אל לבו שהיה כאן חוסר תקשורת בין האמא לאבא, ואבי הבן כבר אמר לאביו (הסבא) שהוא הסנדק. מיד ששם לב לזה, ביקש לדבר עם היולדת ביחידות, וכך אמר לה: "כעת בברית זו, הסבא יהיה הסנדק, ובברית הבאה שתתקיים בקרוב אני אהיה הסנדק". וכך היה, לאחר כשנה שוב נפקדו בבן נוסף, ואז רבינו כובד בסנדקאות ברוב פאר והדר…
ענוותן ושתקן
רבינו זצ"ל כל חייו הסתיר דרכו מאד, כל ימיו ברח מן הפרסום כבורח מפני האש ממש, לא אבה להתפרסם בשום דרך ואופן שהיא. כמעט ולא יצא לאירועים וכינוסים גדולים (מחוץ לגבולות העיר יהוד) של רבני קהילות וערים של כל קהילות הקודש ספרדים אשכנזים ותימנים. ענוותנותו הייתה גדולה עד כדי כך שאפילו מהרבנית ומבני ביתו הקרובים הצליח רבינו להסתיר דרכו וגדלותו.
שתקן גדול היה רבינו, דמותו היא זו שהייתה מדברת ללא אומר וללא דברים. במבטו החודר והחד ידע לירד לעמקי נפש האדם, והיה צופה ומביט את קורותיו ברוח ה' אשר נוססה בקרבו כמלאך ה' צבאות. בנו שליט"א סיפר, שהגוי שהיה שומר עליו בשנותיו האחרונות היה אומר, אביכם הוא איש אלוקים, הוא רואה רחוק. (ע"כ). פעמים היה אותו גוי מצלם את רבינו זצ"ל בהתרגשות גדולה (ראה תמונה כאן שצולמה ע"י הגוי), באומרו איש אלוקים. גם גוים ועמי הארץ ראו וידעו והכירו ברום דרגתו ומעלתו כי רבה.
כאשר היו באים להתייעץ עם רבינו זצ"ל, היה ממעט בדיבור ומרבה במחשבה תחילה, וכשהיה בא לידי הוראה למעשה הן בהנהגה והן בהלכה, היה מסתפק במילים ספורות ומדודות. בני משפחתו שליט"א מספרים שהיו מבינים אותו לא בדיבוריו אלא במבטיו, ובכך היו מבינים כוונתו הטהורה. לפעמים הוראות שלימות היה מעביר על ידי מבטים מיוחדים למביני דבר.
קדושתו ופרישותו
כל חייו עלי אדמות חי בקדושה ובטהרה, בהנהגות עילאיות שאינם שייכיםלדורינו כלל, מעולם לא הרים את עיניו מעבר לד' אמותיו שלא לצורך. כבר בימי בחרותו בישיבה הקדושה היה קנאי גדול לה' ולתורתו, באחד הימים קינא לדבר שלרום ערכו ומעלתו היה זר בעיניו מאד. רבני הישיבה דאז חששו שמא קנאותו הגדולה תגרום היזק לשאר בני הישיבה שאינם בדרגות אלו, וביקשו להוציאו מן הישיבה. הלכו ונמלכו בדעת תורה של מרן החזון אי"ש זצ"ל, כאשר נכנס לפני החזו"א רבינו זצ"ל, ראהו החזו"א ואמר: כדאי כל הישיבה שנוסדה בעבור תלמיד זה, ועוד עתיד הוא להאיר את העולם כולו בתורתו וקדושתו.
מעשים רבים התהלכו סביב רבינו זצ"ל, ותקצר היריעה מלהכיל אפילו מקצתם, ונסתפק במעשים בודדים ששמענו מבן רבינו הג"ר אליעזר שליט"א. פעם אחת כשחזרנו מסדר א' בכולל לבית אבי זצ"ל לארוחת צהרים ולמנוחה קלה, קרא לי אבא זצ"ל, וציוה עלי לגלול את הספר תורה שבבתינו לפרשת פקודי (באותו שבוע היה הס"ת עומד בפרשת לך לך, לפי הסדר הפרשיות). והיה הדבר לפלא גדול בעיני, כשתמהתי בפני אבא, ציוה עלי להזדרז באומרו: הלא זמנך קצר, אין מקום לשאלות כעת. עשיתי כמצוותו וגללתי לפרשת פקודי. כאשר הגעתי לפסוק מסויים שם, עצר אבא זצ"ל אותי, ואמר לי: אתה רואה. והנה נראה לפנינו דיבוק אותיות בפסוק שבפרשת פקודי. הלך אבא והביא סכין, הפריד את האותיות כדין. ואמר לי לגלול את הס"ת חזרה לכמות שהיה. ויהי לפלא.
באחד ממסעותיו של רבינו זצ"ל לארצות הגולה, היה נצרך רבינו לנסוע לרוסיה. תוך כדי ההתארגנות למסע, נטל רבינו עמו כתובה. והיה הדבר לפלא, לשם מה נצרך הוא לכתובה. לאחר זמן, בהגיעו לרוסיה, פוגש הוא ביהודי האומר לו כך: אני מתחתן היום, אבי ז"ל נגלה אלי בחלום הלילה ואמר לי, שהיום יבוא רב מארץ ישראל, ויסדר לך חופה וקידושין כדת משה וישראל. מיד עמד וסידר לו רבינו חופה וקידושין כדת של תורה.
תגובה אחת
דודי היקר והצדיק שלא היה לי קשר איתו של ממש מכיון שהיינו רחוקים זה מזה במדינות שונות הוא היה גר בארץ ישראל ואני בארה״ב לצערי ממש לא ידעתי את כל ההיסטוריה עליו ומאוד התפלאתי לקרוא את עברו בפוסט הזה ממש הדהים אותי כמובן לטובה חבל מאוד שלא יכולתי להתראות אותו אני בטוח שיכולתי ללמוד ממנו המון יהי זיכרו ברוך
בועז אהרון בן אחותו סעדיה אהרון מיבנה