סיפור כואב: המשפחה היהודית שהתאסלמה בתימן | כואבים את האובדן
כולם יודעים שהיהודים סבלו מרדיפות וגזענות בכל רחבי העולם. גם תימן לא הייתה נטושה מרדיפות אלה, וגזענות מפלה; התייחסו אלינו בבוז ובזלזול רב.
סבי היה בזמן מדינת מוטוואקיליאן, ומכיוון שהחברה האיסלאמית לא אהדה כלל את היהודים בה, אמנם המחווה לא הייתה המכשול היחיד בחיינו בתימן, אך השקפתם של אחרים תמיד הייתה כואבת. מה שגורם לנו להרגיש מושפלים, ושאנחנו ללא שאר העולם.
ומכיוון שסבי אהב מאוד את ילדיו, הוא הכריז על התאסלמותו, כדי שילדיו לא יחיו את השנאה שהוא חי. משפחתי היהודית אימצה את האיסלאם, אך בבסיס נשמתנו היהדות קורנת. נאלצנו להתמזג עם המנהגים האיסלאמיים ולהיפרד מהמנהגים והטקסים היהודיים כלפי חוץ, כמו אבנט ושיער ארוך.
לאחר חיסולה של מדינת מוטוואקיליט, אבי הפך לאיש, אך הופתענו מכך שלא נוכל לחזור לדתנו היהודית, מכיוון שגבול הכפירה באסלאם מנע מאיתנו. עכשיו אני אחת מהמשפחות שנאלצו להשתלב עם מנהג האסלאם, כך שחלקן ויתרו על זהותן היהודית והפכו להיות כמו כל מוסלמי.
אני עדיין אני יושב בצינוק של החברות האלה, משתוקק למדינת ירושלים, בלי זהות שמוכיחה שאני יהודי, וללא שיוך או שושלת שמוכיחים את יהדותי הטהורה.
3 תגובות
למה הניסוח לא ברור. וכמו כן מדוע לא ברור מי הכותב?? אתמהאא
יהודי שמבולבל הוא לא יודע לנסח הוא רק כותב את רחשי ליבו
חזק ואמץ, שה' יתן לך כח להחזיק חזק ולהדבק בו ובתורה הקדושה.
בהצלחה מרובה