יחידי סגולה: ימי חודש אלול במחיצת רבותינו חכמי תימן • פרק ב'
דרש מרן הגר"ש קורח זצ"ל רבה של בני ברק וזקן הרבנים:
מהי חרדת הדין?!
ישנה הלכה בהלכות תרומות ומעשרות, שעם הארץ אינו נאמן לומר על דבר שהוא מעושר כדין, אך לעומת זאת, בשבת מאמינים לו אם הוא אומר שדבר זה מעושר, משום שבשבת בודאי הוא לא ישקר, מפני שאימת שבת עליו. לאחר ההבדלה יתכן שהוא ימשיך שוב לשקר, אבל בשבת הוא אינו מעיז לשקר. תחושת השבת הייתה כל כך גדולה והשפיעה בזמן המשנה, עד כדי כך שאפילו עמי ארצות לא יכלו לשקר כל זמן שקדושת השבת הייתה חופפת עליהם. ואכן, אם היינו ממשיכים כך את התחושה העמוקה הזו גם בדורינו, לא הייתה כל המפולת הגדולה שאנחנו רואים בדורינו.
כאשר היינו מתפללים בבית המדרש שלנו, שהיה עוד ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, ביום כיפור אני הייתי הראשון בבית הכנסת, והיה בא אחרי יהודי צדיק שלא ידע את כל הש"ס, אבל היה תם וישר דרך, וכאשר רק היה נכנס לבית הכנסת היה פורץ בבכי וכולו רועד וחרד מאימת הדין. אז הבנתי מה זה עם הארץ שלא משקר בשבת.
אני מעלה את כל זה בכוונה, בכדי שנדע מה איבדנו, איזה דרך הפסדנו, יש לנו אולם יפה חשמל רמקול ודיבורים, אבל את התחושה האמיתית הפסדנו.
(ראשית דעת)
★
מיהו אדם פשוט
אמר רבינו זצוק"ל בכנס סליחות מרכזי לק"ק תימן:
מורי ורבותי, עוד זכינו לראות אנשים שלא ידעו ש"ס, לא ידעו לא לנאום ולא ללמוד, אבל התחושה הפשוטה של יראת שמים הייתה בוערת בלבבם.
לפני קרוב לשבע שנים, זכיתי ללמד קבוצה של מבחר זקנים בני תורה בני ע' – פ' שנה. אני אמנם אמרתי שיעור, אבל הרגשתי את עצמי אפס לעומתם. כשהיינו מגיעים בשיעור לעניין שמח, היו פניהם צוהלות ומאירות, כאילו מישהו אמר להם דבר שמחה, וכשהיינו מגיעים לעניין מצער, ראיתי איך הם נכנסים לעגמת נפש והתכנסות פנימית. זאת אומרת, הם חיו את הלימוד, הם לא עברו על דפים או על מה שקוראים לזה "חומר", אלא הם חיו את התורה הקדושה. כל זה בא להם מהיסוד של הגר"א קוטלר הנ"ל – "וירא מצווה הוא ישולם".
היה יהודי זקן שאני מקנא בו. היינו לומדים יחד בשיעור קבוע לזקני תורה בבית מדרשנו, רמב"ם עם כסף משנה והרב המגיד והגהות מיימוניות. יום אחד הוא שואל אותי בתמימות: "למה אנחנו לא לומדים גם את הרב לחם משנה". אמרתי לו: "אנחנו לומדים רמב"ם וכסף משנה, הרב המגיד והגהות מיימוני, למה צריך ללמוד גם לחם משנה". והוא השיב לי כך: "תראה, יתכן שכאשר אבוא לעולם האמת, אני אפגוש את הלחם משנה, והוא יאמר לי, עברת לידי ולא הסתכלת עלי"… אני התכווצתי, הרגשתי איזה תחושה עמוקה של אמונה ויראת שמים שלימה.
