האם מותר לשבת בשולחן שרובו נמצא תחת דופן עקומה? | תשובה מרתקת מאת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א, ראש בית ההוראה נזר ההוראה ומרבני 'המאורות'
נסתפקתי אם רוב השלחן שבסוכה מצוי תחת דופן עקומה או שאר מקום פסול לישיבה, האם הוא בכלל גזירת חכמים לאסור לאכול על גביו אפילו במקום המצוי תחת סכך כשר, מחשש שמא ימשך אחר שולחנו ונמצא אוכל שלא במקום סוכה, או שמא דווקא כשמצוי רובו ב'בית' נאמר, ולא בכל פסול ישיבה אחר, וכן כאשר מצוי הוא ברובו מחוץ לסוכה.
ונראה פשוט לומר שאין הבדל, וגזירת חכמים חלה בכל אופן בו מצוי השלחן בו הוא אוכל ברובו תחת מקום פסול, על אף שבמשנה (דף כ"ח.) נזכר מפורש שרוב השולחן מצוי בבית ולא נאמר בסתמות, רובו תחת מקום פסול לכלול עוד אופנים נוספים בהם יש חשש הימשכות אחר רוב השלחן, מכל מקום אמינא דלא שנא.
ואמנם מצינו חומרה בבית מאשר בשאר מקום, כגון בגזירת נסרים, ועיבוי סכך הסוכה ועוד, מכל מקום כאן אינו דומה, שרק באלו המנויים, ישנו חשש שיאמר מה לי כאן מה לי בבית, מה שאין כן כאן, החשש הוא הימשכות תוך כדי אכילתו לחלק שבשלחן המצוי תחת הבית, וזה שייך בכל מקום הפסול לישיבה.
וכן אפשר לדייק זאת בדברי הטור (סימן תרל"ד) שכתב, 'ראשו ורובו ושולחנו חוצה לה', וכן בשלחן ערוך שם סעיף ד', 'ושלחנו חוץ לסוכה'. אלמא החשש אינו מתמקד דווקא בהימשכות אל תוך הבית אלא כל שהוא מחוץ לסוכה בו אין יוצאים ידי חובת סוכה. וכן הוא בספר מצוות זמניות הלכות סוכה שער שלישי, 'יזהר שלא ישים שולחנו חוץ לסוכה כדי שלא ימשך אחרי השלחן ויאכל חוץ לסוכה'. וכ"ה באורחות חיים (הלכות סוכה סימן ל"ו), 'ושלחנו בתוך הבית חוץ לסוכה', וכן הוא בספר הכל בו (הלכות סוכה סימן ע"א), וספר האגור (סימן תתקס"ט), 'ראשו ורובו ושלחנו חוצה לה'.
אשר על כן העולה מכל האמור, שיש לאסור לאכול בשלחן בסוכה אשר מצוי רובו תחת דופן עקומה, וזה דבר שכיח מאוד כאשר לא סיככו בסכך כשר בכל הסוכה, והשלחן נמצא ברובו אף תחת מקום זה, וכן כשיש מרפסת מעל הסוכה בחלקה, ונמנעים בני החיוב מלשבת שם מחמת כן, אלא נשים וכדומה, אולם השלחן מצוי ברובו אף במקום זה, אם הוא ברובו שם, הרי נאסר לאכול אף בחלקו שתחת הסכך הכשר.
תגובה אחת
עיין ביכורי יעקב סימן תרלד
(ה) ראשו. אם מקצת שלחנו עומד בסוכה ומקצתו תוך הבית מותר, דלא גזרינן שמא ימשך אחר שלחנו. אבל אם כל שלחנו בבית, אפי' הוא יושב כולו בסוכה, אסור. כ"כ במג"א (סק"ב). ונסתפקתי אם שולחנו עומד תחת סכך הפסול מדרבנן כגון תחת נסר רחב ד', והוא יושב בסוכה, אי גזרינן גם בזה כיון דהוי גזירה לגזירה. ועיין בפמ"ג (א"א סוף סק"א) שנסתפק בכיוצא בזה. ולענ"ד, כיון דבלא"ה הרבה פוסקים וממש רובם ס"ל דלא חיישינן כלל שימשך אחר הסוכה, נוכל עכ"פ לסמוך עליהם בזה דהוי גזירה לגזירה אפילו להמחמירים: