נמסר מדי שבוע בקו "אשרייך" לנשים ולבנות ע"י הרבנית והמרצה אורה יפת שתחי' | חייגו להאזנה ולהשמעה לילדים: 03-30-77-505 שלוחה 4
ר' אהרון הכהן נודע בצנעא עיר הבירה של תימן כגאון גדול בתורה. את מרבית שעות היום והלילה הקדיש הצדיק ללימוד התורה הקדושה- ללמוד וללמד את תלמידיו היקרים וכמותם גם את בניו האהובים.
לפרנסתו עמל הצדיק כחיט במשך מספר שעות מועט ביום. ברוך כשרון היה והגלימות שתפר היו מפוארות במיוחד. לקוחות רבים היו לו, ביניהם ערבים רמי מעלה, בעלי דרגות גבוהות בשלטון. לא פעם נאלצו לקוחותיו להמתין זמן רב לבואו שכן מעולם לא עזב את בית המדרש לפני הזמן שהקציב ללימוד התורה הקדושה, שהרי יקר היה עבורו הלימוד הקדוש מזהב ומפז. את מלאכתו עשה עראי ואת לימוד התורה- קבע.
גלימה מפוארת עוד יותר היתה הגלימה שבה רצה הצדיק שכל בתי ישראל יהיו מעוטרים בה. גלימת השלום
רבות עשה הצדיק על מנת שהשלום ישרור בין איש לרעהו.
פעם פרצה מריבה בין אחד היהודים לשכנו הדר סמוך אליו.
המחלוקת ביניהם רק התגברה על כן הציע להם שכנם- "עד מתי תריבו כך ותחללו את שמו יתברך? יש לנו רב צדיק! פנו אליו, אל רבנו אהרון הכהן והוא ישפוט ביניהם".
בעלי המריבה לא האמינו שהרב יצליח לשפוט ביניהם, אך בכל זאת החליטו לשמוע בקולו של שכנם וניגשו לבית דינו של הצדיק.
הדיונים לא נמשכו זמן רב, שכן לר' אהרון היתה חכמה מיוחדת לפתור את הסכסוך הממושך הזה בשקט, מבלי להיגרר לויכוחים קולניים.
"לא לחינם נקרא רבנו על שמו של אהרון הכהן"- אמרו השכנים זה לזה לאחר שהתפיסו- "הלא גם אהרון הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום".
יום אחד פנה אליו האימאם מושל תימן, וביקשו להיות ראש הרבנים לכל ערי תימן.
אולם ר' אהרון היה ענו וצנוע, ועל כן לא הסכים לשאת את התואר הרם הזה.
"אם תסכים, אדוני המושל"- אמר בענוה- "אוכל לכהן כדיין בבית הדין בצנעא. כך אוכל להביא תועלת לבני עירנו מבלי לקבל כבוד מיותר"
וכך היה.
מתוך שדבק רבנו במטרה הקדושה להביא את השלום המבורך לבתי היהודים, זכה רבנו לברכה מיוחדת- שהשלום שרר גם בביתו שלו. בניו הנשואים גרו משפחות משפחות בתוך ביתו וכולם חיו יחדיו באחוות אחים מופלאה בשלום ובשלוה. כולם כיבדו את רצון הצדיק ראש משפחתם ואת דבריו.
(כל הזכויות שמורות)
