המנוח הר"ר מאיר זצ"ל נולד בצנעא בירת תימן בשנת תש"ב בערך. נצר למשפחת הג"ר יוסף אלקארה זצ"ל. נתייתם מאביו הר' אברהם ז"ל בילדותו עוד בתימן, ומסר נפשו ומאודו שנים רבות בטיפול באימו האלמנה שחייתה בגפה עשרות שנים עד פטירתה בתשמ"א.
בצעירותו טרח רבות בהקמת בית הכנסת לעדת תימן בגבעתיים, דבר שהיה כרוך במאבק ממושך ועימות עם השלטונות כולל איומים על מעצר וכו', אך הוא לא חת ולא נרתע מאיש, רק בלתי לה' לבדו.
בחוה"מ סוכות תשנ"ח שכל את רעייתו הצדקת מרת בתיה ע"ה (בת רבי משה בדיחי ז"ל מעיה"ק ירושלים) שנפטרה לאחר שנות יסורים. מנעוריו דבק בהג"ר יוסף קורח זצ"ל ברמת עמידר. כמו"כ היה מקורב להגר"י צובירי, הגר"ש קורח, הג"ר נחום קוק מר"ג, ועוד. בעיקר היה דבוק בהג"ר פנחס קורח שליט"א עימו היה קשור כיובל שנים, וכחלק מכך נמנה על הגרעין הראשון שייסד את קהילת בית הכנסת שערי הלכה של הנ"ל לפני כ 30 שנה. כן שימש כחבר ועד בית הכנסת לצד טובי הקהל שנהגו להתכנס מעת לעת לשקוד על תקנת הקהילה.
קבע עיתים לתורה בשיעוריו של הגר"פ קורח מדי יום ביומו עשרות שנים, ובנוסף השתתף בשיעור הרב אילני בביהכנ"ס פא"י-חסדא הסמוך לביתו, בשיעור במוצ"ש בביהכנ"ס חמדת צבי, בשיעור בביהכנ"ס קאלשיץ הסמוך לביתו, ועוד.
אף שבצעירותו לא זכה לחבוש את ספסלי הישיבות הקדושות נוכח עול הפרנסה שהוטל על כתפיו מנעוריו, עם זאת ביתו ומשפחתו היו חדורים רוח תורנית מובהקת, ולשם כך עקר מעירו ר"ג בה התגורר שנים רבות לעיה"ת ב"ב, אף שהדבר היה כרוך בקשיים רבים, ואף מסר נפשו וכבודו – עם רעייתו המנוחה – ע"מ להכניס את בניו למוסדות התורה המתאימים והמובחרים ביותר. (וסייעו בזה רבו הגר"פ קורח שליט"א שאף טרח לערב בענין את מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל, זכרה להם א-להים לטובה). כמו"כ הקפיד על חינוך נכדיו שילכו בדרך אבות מתוך הקפדה על שמירת מסורת תימן המפוארה.
לפרנסתו עבד בסניף הבנק בר"ג, ואף שם הקפיד לקדש שם שמים בכל הליכותיו, כאשר היה משאו ומתנו באמונה בנחת וביושר רב, וכמו"כ בזמן התכנסות עובדי הבנק למסיבת חנוכה וכיו"ב הקפיד לצקת תוכן רוחני לאירוע ע"י ברכות ההדלקה וכו' ואמירת דברי תורה, להאיר את שם ה' בכל פינות ומחנות.
היה בעל רגש עצום, דבר שהתבטא בשפיכת לב בתפילתו שהיתה בקול רם וערב בו ניחן, ובה התחטא כבן לפני אביו, ובימים הנוראים נהג להתפלל בדמעות שליש ממש, עובדת היותו בעל רגש באה לידי בטוי אף בשירי קודש כמסורת אבות בשבת, מועד, ושמחות של מצוה. כמו"כ אף ברכת המזון בסתם יום של חול נאמרה בקול רם ובכוונה.
הצטיין בייחוד באמונה תמימה ופשוטה ברוח ונוסח הדורות הקודמים, ואף טרח לציין לעיתים בפני בני משפחתו הקרובים את חסד ה' שליווהו מנעוריו ועד זקנה ושיבה בעניני הפרנסה בבית בו היה כמעט מפרנס יחיד. כאשר נודע לו דבר מחלתו בקיץ תשע"ז לא איבד את עשתונותיו אלא קיבל עליו את הדין בשלוה גמורה באומרו לאחד מאנשי הרפואה 'מי שעזר לי עד גיל 74 יעזרני הלאה'. נאה דורש ונאה מקיים היה, ובחמש השנים שלאחר מכן, המשיך לדבוק בצורו וקונו בבחינת הן יקטלני לו אייחל, עד לפטירתו ממש.
איש חמודות ואציל נפש שהיה מיוחד במידת דרך ארץ שקדמה לתורה כגון בהנהגת הסעודה, בשבתו בין בני אדם, ביחס לגדולי התורה, ובכלל. חיבב את המצות וביחוד לעת המועדים ומקראי קודש עת טרח בגופו בהתלהבות ושמחה של מצוה.
בחנוכה תש"ע זכה להכניס ספר תורה לקהילתו לע"נ הוריו ורעייתו, ספר שנכתב בדקדוק ובהידור רב, ואף מצוה זו קיים ברוב פאר והדר, לכבודה של תורה.
הקפיד להודות ולהכיר טובה לרופאים ואנשי הצוות שטיפלו בו, ואף הורה לאחד מקרוביו לקנות שי מכובד לרופאו האישי לקראת ראש השנה, חג הפסח וכיו"ב.
למרות היסורים הרבים בגוף ונפש שאפפוהו כל חייו הרי שבכל התקופות ובכל המצבים היה בבחינת החסיד שאבלו בליבו וצהלתו בפניו. ותמיד הקפיד להשיב למי שדרש בשלומו במאור פנים ושהוא חש בטוב וכו'.
בשנים האחרונות נחלש, ונזקק לעזרת בניו ובנותיו שסעדוהו במסירות. לפני ימים ספורים חלה את חוליו האחרון ממנו לא קם, ולאחר כיומיים בבית הרפואה מעייני הישועה בב"ב נסתלק לבית עולמו במיתת נשיקה עם צאת השבת פר' מטות תשפ"ב, בבחינת שבת וינפש, וי אבדה נפש.
זכה להעמיד דורות ישרים, בנים ובני בנים הולכים בדרך הישר, ונתקיים בו דבר הכתוב, וכל בנייך לימודי ה' וגו', וכדברי חז"ל מאן דמוקיר רבנן הויין ליה בנין וחתנין רבנן וכו', בנו הוא הרה"ג רבי אביעד קארו שליט"א רב ומו"ץ בבית ההוראה 'המאורות', וחתנו הרה"ג רבי אוריאל יצחק הלוי שליט"א המשמש גם הוא כרב ומו"ץ בבית ההוראה 'המאורות'. אחיו הוא יבדל לחיים ארוכים ידידנו הדגול רבי יצחק קארו שליט"א גבאי ומייסד בית המדרש לתורה והוראה בבני ברק.
מסע לוייתו התקיים ביום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב מביתו ברחוב רבי סעדיה גאון בב"ב שם ספדו לו כערכו, הג"ר פנחס קורח שליט"א רב ור"מ שערי הלכה, הג"ר יחיאל תם מרבני העיר חולון, הג"ר אברהם אריה רב ביהכנ"ס תורה והוראה, מחותנו הג"ר צדוק ימיני רב קהילה בישמח משה, מחותנו הג"ר אבירן יצחק הלוי אב"ד תל אביב, ובנו הרה"ג אביעד, ומשם יצא מסע הלויה אל הר המנוחות בעיה"ק ירושלים שם ספד לו מחותנו הג"ר שלום יצחק הלוי ראש ישיבת בית הלוי, וכן חתנו הרה"ג אוריאל יצחק הלוי.
עליו הכתוב אומר מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו. ויה"ר שיקויים הפסוק ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים, אמן.
