⚜️צדיק בן צדיק⚜️
מארי' חיים חג'בי זצוק"ל
בן המקובל רבי חיים מוסא חג'בי זיע"א
• המכונה: צדיק בן צדיק.
מיקום הקבר:
בעיר פתח תקווה בית עלמין סגולה חלקה י"א שורה צ"ב.
נולד:
מחוז כוולאן שבתימן.
תאריך פטירתו:
ו' תשרי, שבת קודש פרשת וילך, שנת תשמ"ו.
על הצדיק:
מארי' חיים זצוק"ל
הוא בנו של המקובל הצדיק רבי חיים חג'בי זצוק"ל זיע"א [שמו כשם אביו].
• הוריו של מארי' חיים זצ"ל:
שם אמו: בדור ז"ל, הייתה צדקת בעלת חסדים צנועה, ומאכילה עניים בביתה.
שם אביו: הרה"ג המקובל רבי חיים חג'בי [ בן ר' מוסא ] שהיה ידוע כצדיק ובעל מופתים, היה מרא דאתרא במחוז כוולאן.
( ולבנו הראשון קרא בשמו, חיים ).
• מארי' חיים בן רבי חיים חג'בי זצ"ל:
מעשה שהיה – בתימן:
פרי בטן – מעשה ברבי חיים חג'בי זצ"ל בנו בכורו של הרה"ג המקובל רבי חיים בן רבי מוסא חג'בי זצ"ל זיע"א:
👈🏻 באחד הימים הגיעה גויה לאזור שבו חיו יהודים וביקשה עצה לפרי בטן מאחר ופחדה שבעלה שהיה אחד הגויים הנכבדים ייקח לו עוד אישה או יגרשה, והיא כל כך אהבה אותו, וכל חכמי הגויים שפגשה לא הועילו לה,
על כן הלכה אל היהודים וביקשה שיגידו לה מי מהיהודים יכול לעזור לה.
אמרו לה אנחנו לא יכולים לעזור לך,
אבל תלכי למקום בשם 'רבוע' (במחוז כוולאן שבתימן) יש שם יהודי קדוש והוא רופא ושמו מארי' חיים מוסא חג'בי (הצדיק המקובל הרב חיים בן ר' מוסא חג'בי זצ"ל).
עשתה כעצתם והנה נודע לה על ידי מאן דהו כי מארי' חיים מוסא חג'בי לא נמצא כלל והוא מחוץ ליישוב.
אמרו לה אנשי המקום אם תרצי לראות את כבוד הרב תלכי מחר על אם הדרך ותפגשי אותו בדרכו חזרה ליישוב 'רבוע'.
למחרת הלכה הגויה למקום וחיכתה על פרשת דרכים.
באותה שעה חזר בנו בכורו של המקובל רבי חיים בן ר' מוסא חג'בי ממקום עבודתו ופניו ל'רבוע', ושמו כשם אביו ר' חיים, והוא עניו, שקט, נחבא אל הכלים, צדיק וסר מרע כל ימי חייו.
ראתה הגויה את ר' חיים בן הרב חיים מתקרב, טעתה בחושבה כי הוא רב היהודים, ניגשה אליו ושאלה אותו: אתה חיים? ענה לה: כן.
אמרה לו הגויה: שמעתי כי אתה אדם חכם ורם מעלה ועוזר לאנשים, ולי אין ילדים, ובעלי רוצה לגרשני או לקחת לו אישה שנייה, ומבקשת אני ממך שתתן לי רפואה שיהיה לי ילדים.
ענה לה ר' חיים בן הרב חיים חג'בי זצ"ל: אני לא יודע ולא מתעסק בדברים האלו…
אמרה לו הגויה: אבל שמך חיים ושמעתי מפי תושבי הסביבה כי אתה חכם ויכול לעזור.
ענה לה ר' חיים בקולו השקט: נראה שטעית, יש עוד חיים אצל היהודים, וכפי שאמרתי, אני לא מתעסק בדברים האלו.
רצה הצדיק ר' חיים בן הרב חיים בן ר' מוסא חג'בי לפנות לדרכו, אך הגויה לא הרפתה ממנו.
ראה ר' חיים כי היא לא מרפה ממנו, ענה לה: עמדי כאן מחר באותה השעה בדיוק ואני אביא לך רפואה שתלדי ילדים, אבל תשבעי שלא תספרי לשום אדם בעולם גם לא לבעלך ואם תספרי תדעי שזה לא יצליח.
נשבעה והבטיחה שלא תספר.
ר' חיים בן הרב חיים מוסא חג'בי זצ"ל הלך לדרכו וכהרגלו בקודש ממלמלות שפתיו כל העת מזמורי תהילים.
לפתע בעודו מתקדם בדרך ראה נקודה נוצצת על אחד הסלעים שבצידי הדרך, ניגש ראה וגירד באצבעו את אותה הנקודה הנוצצת, והנה היא מתפוררת לאבק,
לקח את האבקה (כמות של בערך גרם אחד) עטף בנייר ושם בכיס גלימתו, התפלל שיהא זה לתרופה והמשיך לביתו.
למחרת כשהלך למקום פרנסתו והנה האישה ניצבת ומחכה לו בכיליון עיניים,
ניגשה בהתלהבות ושאלה: נו החכם חיים, הבאת את הרפואה?
הוציא רבי חיים בן הרה"ג חיים מוסא חג'בי זצ"ל את הנייר המקופל מכיסו ואמר:
הנה הרפואה, אין כדוגמתה בכל העולם. רק אם תשמרי את הבטחתך שלא לספר את הדבר הזה תלדי בנים.
ועוד הוסיף ר' חיים ואמר לה: קחי מעט מאוד מהאבקה בתוך השתייה פעם או פעמיים וזה יעזור.
עשתה הגויה ככל אשר ציווה עליה הצדיק ר' חיים ולאחר כחודש הרתה והייתה מאוד מאושרת.
שאלה וחקרה מי זה חיים מהיישוב 'רבוע' והיכן בדיוק הוא גר, והייתה מביאה מתנות לבני הבית, ולא רצתה לקחתן בחזרה למרות שסירבו בכל תוקף לקבלן ממנה.
הייתה הגויה אומרת אני מרגישה הרבה הכרת תודה וזה המעט שאני יכולה לעשות…
מסיפור זה אנו יכולים להבין יותר את דברי חז"ל:
"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים".
כך ר' חיים חג'בי זיע"א בן ר' חיים חג'בי זיע"א, היה בבחינת
"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים".
זכר צדיק לברכה, יהי רצון וימליץ יושר בעדנו ובעד בני ביתנו ובעד כל ישראל אחינו, אמן ואמן.
***
• מארי' חיים חג'בי זצוק"ל זיע"א
(הבן של המקובל רבי חיים חג'בי זיע"א [בן ר' מוסא] זצוק"ל זיע"א),
👈🏻 היה יהודי ירא שמיים, צדיק, והיו הבריות אומרים עליו 'צדיק בן צדיק'.
היה חסיד במידותיו וסר מרע כל ימי חייו, ירא שמיים אמיתי, שקט ובעל מידות טובות, גומל חסד, ביישן ועניו מאוד, וכל דיבורו בנחת. אוהב את הבריות, נח לבריות, אוהב שלום ונמנע ממחלוקת, תלמיד חכם, ואף על פי שהיה שקט והעדיף תמיד שלא התבלט, ידעו הכול את גודל מעלתו.
כל ימיו שתק ולא דיבר דברי חול כלל.
היה במעין תענית דיבור כל ימיו ודיבר רק דברים שבקדושה.
• ובכך קיים את דברי חז"ל כלשונם.
כדברי רבותינו על הפסוק "האומנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם" (תהילים נח ב)
– "מה אומנותו של אדם בעולם הזה, ישים עצמו כאילם.
יכול אף לדברי תורה? תלמוד לומר: צדק תדברון" (מתוך מסכת חולין פ"ט א').
》 הרי שאלמות ראויה אינה גורפת אלא היא "אומנות", חכמה רבה, מיומנות רבה, רגישות רבה, מתי לשתוק ומתי לדבר.
דברי תורה ודברי צדק – כן לדבר.
וכך כותב רבנו הרמב"ם:
"לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו. אמרו על רב, תלמיד רבנו הקדוש, שלא שח שיחה בטלה כל ימיו, וזו היא שיחת רוב כל אדם.
ואפילו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים.
ועל זה ציוו חכמים ואמרו:
כל המרבה דברים מביא חטא. ואמרו: לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה" (מתוך הלכות דעות ב ד).
כך חי ממש מארי' חיים חג'בי זצוק"ל זיע"א (בן המקובל רבי חיים חג'בי זיע"א).
• בני דורו והמקורבים אליו היו אומרים עליו שהוא מ-ל"ו הצדיקים הנסתרים, מחביא עצמו ולא מבליט, שותק תמיד ולא מדבר דברי חולין וכל שכן בבית הכנסת,
'פה קדוש' דברי תורה ומזמורי תהלים בפיו תמיד, בעל ענווה ויראת שמים גדולה. היה מעביר על מידותיו וירא חטא.
מרבותיו המובהקים:
רבו המובהק – אביו הצדיק המקובל רבי חיים חג'בי זיע"א ( בן ר' מוסא) רב קהילת רבוע שבתימן ואב"ד במחוז כוולאן שבתימן.
עלה לארץ:
בחודש תשרי שנת תש"י (ויש אומרים סוף שנת תש"ט).
רעייתו:
הצדקת גאזל ע"ה בת הרב יוסף תנעמי זצ"ל.
מארי' חיים ורעייתו גזאל עליהם השלום, התחתנו בתימן ולהם בן ושש בנות.
בנם: הקשיש ר' חיים ה' יאריך ימיו,
בן ר' חיים חג'בי זצוק"ל זיע"א
בן ר' חיים מוסא חג'בי זצוק"ל זיע"א
[ השם חיים נשאר במשפחה מספר דורות, חיים בן חיים בן חיים ].
• ר' חיים בן הרב חיים חג'בי זצוק"ל זיע"א – עלה ארצה בחודש תשרי שנת תש"י ונפטר ו' תשרי שנת תשמ"ו שבת קודש פרשת וילך.
נטמן בבית עלמין 'סגולה' בעיר פתח תקוה, חלקה י"א שורה צ"ב.
אביו המקובל:
אביו הצדיק המקובל מארי' חיים בן ר' מוסא חג'בי זצוק"ל זיע"א
נפטר כ' חשוון שנת תש"י
ונטמן בבית עלמין 'סגולה' בעיר פתח תקוה, חלקה ד שורה מ.
משמות הספרים שבהם מוזכר הצדיק וגם אביו הצדיק:
'מפעלי הצדיק'
ו'זיכרון תימן'
זכר צדיק לברכה, יהי רצון וימליץ יושר בעדנו ובעד בני ביתנו ובעד כל ישראל אחינו, אמן ואמן.
