פרק שני בסדרה: רבני תימן מספרים על התנהלותם בתפקידם הרבני בארץ ישראל | על הרבנות התימנית ותוקפה
כהמשך לסדרת הכתבות המרתקת המתפרסמת לראשונה באתר 'המאורות', יצא יוסף ידעי למסע להתחקות אחר עקבותיהם של רבני וגדולי עדתינו המעטירה זכותם תגן עלינו, להגיש בפני הגולשים והקוראים כל מה שרציתם לדעת על הרבנות התימנית בתימן ובארץ הקודש, דרכי הנהגתם בקודש של גדולי עדתינו, והתפקידים והשררות בהם כיהנו במשך השנים בארץ ובתימן.
בכתבה שלפניכם, נדון אודות הכתבה שפורסמה באחד העיתונים לפני למעלה מ-50 שנה(!), בחודש טבת תשכ"ח, ידיעה שכותרתה "רבב על בגדי רבנים". בכתבה עמד הכותב, בשם א. מש, על החוק הקובע כי אין לעובד מועצה לקבל שכר וכדומה מעבודה אחרת, והרהיב עוז לטעון כי ישנם רבנים מקומיים התובעים תשלומים מתושבים הנזקקים לשירותיהם בענייני חופה וקידושין, גירושין, אישורים למעמד אישי ועוד, והכל בהעלמת עינו של משרד הדתות. הכותב הוסיף וטען כי מעשיהם אינם כדברי חז"ל, אשר דרשו מאנשי תורה שיהיו משמשים דוגמה להמונים, וכמאמרם (שבת דף קיד ע"א) "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה".
למעשה, מובן וידוע שבכל עת יש כאלו המנסים להטיל דופי ולדבר סרה בשומרי התורה והמצוות בכלל, ובתלמידי החכמים והרבנים בפרט, וממילא ההתייחסות לדבריהם אמורה להיות בהתאם. אך כנראה בשל העובדה שהכותב תמה ביותר על שתיקתו של משרד הדתות, ראו ראשיו לנכון לבדוק את הנושא. מנהל אזור תל־אביב והמרכז במשרד הדתות, הרב אברהם אורנשטיין, שיגר את העתק הכתבה לרשימה ארוכה של רבנים מקומיים וכלי קודש.
לכך צירף מכתב שבו ציין כי המאמר נשלח בזה לידיעתו ותשומת ליבו של הרב, שכן "לדעתנו העניין בנדון זה הוא עדין ביותר, יש רגישות רבה בציבור לנושא זה, ועד כמה שידוע לנו בוחשים גורמי ציבור שונים בעניין זה, כדי להשפיל את כבוד הרבנות בארץ". וחתם בבקשה: "אי לזאת נכיר טובה לכת"ר אם יואיל בטובו להודיענו חוות דעתו ותגובתו לבעיה זו".
עשרות רבות של רבנים ותלמידי חכמים חשובים הגיבו למכתבו, ולאו דוקא תימנים, כשביניהם יש למנות את הגאונים רבי דוד ורנר רבה של חדרה, רבי יהושע זליג דיסקין רבה של פרדס חנה, רבי יהושע משה אהרונסון מרבני פתח תקווה, רבי יצחק אביחצירא רבה של רמלה ולוד (ה"בבא חאקי"), רבי רפאל ביטון מהוד השרון, ועוד רבים אחרים.
בין שלל המכתבים (המצויים בארכיון המדינה גל־6264/8) מצויים מכתבים יקרים, הנדפסים להלן, מרבני קהילות תימן בארץ הקודש, אלו ששימשו במשרות רבניות באופן רשמי מטעם מדינת ישראל, כרבני ערים, רבני ישובים ורבנים מקומיים או רבני שכונות. ואלה שמותם (לפי סדר א' ב'): הגאון רבי זכריה אריה זצ"ל – רב מושב ירחיב, הגאון רבי סעדיה ברזילי זצ"ל – רבה של גני תקוה, הגאון רבי עובדיה ברטי זצ"ל – מרבני קרית עקרון, הגאון רבי ראובן הכהן זצ"ל – מרבני חדרה, הגאון רבי דוד חגבי זצ"ל – רבה של ראש העין, הגאון רבי חזקיהו מלאכי זצ"ל – מרבני רמת השרון, הגאון רבי שלום יצחק מעטוף זצ"ל – רב מושב ברקת, הגאון רבי שלום נגר זצ"ל – רבה של הוד השרון, הגאון רבי שלום עופרי זצ"ל – מרבני רמלה, והגאון רבי אהרן תם זצ"ל – רב מושב בית עריף.
במכתבים עמדו הרבנים זצ"ל על נקודות חשובות רבות, וביניהן נושאי ההסתה כנגד שומרי התורה ותלמידי החכמים, תנאיהם הדלים של הרבנים, מסירותם הרבה לצאן מרעיתם ולצד זאת חשיבות בדיקת המקרים המתוארים בכתבה – לדעת אם אכן אירע כך וכיצד יש למנוע זאת. במכתבים נפלאים אלו תיארו הרבנים תוך דבריהם כיצד אמורה להיראות דמותו של רב בישראל, היאך עליו להשפיע תורה ויראה על בני קהלו וסביבתו ואיך עליו לנהוג בכל מקרה ולקדש שם שמים ברבים. ישמע חכם ויוסף לקח.
המכתבים המלאים הובאו בקובץ מורשה גיליון ב' מעמ' 84 ואילך, וביריעה זו נעלה סקירה קצרה לדברי הרבנים זצ"ל, המלמדים מתוך דבריהם את יושרם, אמינותם ומנהיגותם של גדולי אומתנו.
ונפתח בקטע מתוך דבריו של הגאון רבי זכריה אריה זצ"ל ששימש כרב הישוב ירחיב, בדבריו הוא כותב כי חלילה וחס להטיל דופי ברבני ישראל, אשר אינם מבקשים טובת הנאה על שירות הציבור, ואדרבה אנו מוציאים הוצאות רבות מכיסנו הפרטי, ולא מבקשים על כך תגמול מאף גורם. וכך הוא כותב: "לאור האמור לעיל אני מצהיר בזה שכל מטרתינו ומגמתנו היא לעזור לכל אחד ואחד מהאוכלוסיה אשר אנו משרתים אותם, ולא דורשים ולא מבקשים שום טובת הנאה הנעשית במסגרת התפקיד או מחוצה לו. אדרבא: הוצאות רבות מוציאים מהכיס, וחלילה וחס לבקש זאת ואף אם ירצו, כך שאנו יכולים לומר בריש גלי: אנו נקיים מהרבב אשר הכתים עלינו א. מש".
רבה של גני תקוה הגאון רבי סעדיה ברזילי זצ"ל בדבריו כותב, "חושבני שזוהי עלילת שוא ומגמה מכוערה, להדביק רבב על בגדי רבנים. כי על פי הדין, תביעת תשלום שלא מגיע (מחוץ לדמי האגרה שנקבעה על ידי גופים מוסמכים אשר היא מותרת), הרי זהו אִסור דאוריתא. ועל ידי רב יש בזה העוון החמור ביותר, חלול ה' רח"ל. ואף רב לא חשוד בעינינו שיעשה זאת".
לא זו אף זו, הרב ברזילי זצ"ל אף הציע בדבריו לעמיתיו הרבנים די בכל אתר ואתר, כי רצוי שכלל רבני ישראל יתקנו יחד תקנה מיוחדת שלא יטלו שכר ואף לא מתנות עבור שירותי דת למען הציבור, וזאת על מנת לאהיב את התורה על הבריות ולקדש שם שמים, וכך הם דבריו: "יורשה לי להציע לבני גילי שבדור הזה, שיש הרבה שמורחקים מן התורה, יש לשים לב לא לקבל שום מתנות אפילו אם הן מוצעות מרצון הנותנים עבור שרותים שצריכים להגיש לצבור בגדר תפקודנו הרבני, כגון נשואין, תעודת רווקות, גירושין וכו', בכדי לאהב התורה על הבריות ולגרום לקדוש ה'".
רבה של קרית עקרון הגאון רבי עובדיה ברטי זצ"ל, הצהיר בתגובתו המרגשת שיצאה מלב טהור, "הנני להודיע בזה כי כל השירותים הדתיים למיניהם בכל צרכי החיים היהודים, מסתדרים וניתנים לקהל חינם, ללא נטילת כל פרוטה שהיא מאיש ואשה. לא בתורת שכר, ולא בתורת דורון, ולא בתורת מתנה. בכל המקומות שהנני משמש בהן כרב, כשו"ב, כמדריך רוחני, כנותן שיעורי תורה וכמאמץ וכו', ללא הפליה שהיא לגבי דתי ושאינו דתי. השירות ניתן לכולם מתוך רגש של מסירות נפש, באדיבות ורצון טוב ודברי עידוד.
כמו כן – מוסיף הרב ברטי: "אין לי כל הכנסה שהיא מאף עבודה צדדית, כל היום והלילה אני מתעסק בעבודתי עבודת הקודש, וממלא את תפקידי וחובתי כלפי הצבור בדיקנות ובאמונה. וההכנסה שלי היחידה זוהי המשכורת שהנני מקבל ממשרד הדתות ודרך המועצות האזוריות, ותו לא. וזה הבאתי לידיעת כבודכם".
רבה של ראש העין הגאון רבי דוד חג'בי זצ"ל, במכתב תגובה ששיגר בעניין, הגיב כי איננו מבין בכלל כיצד ניתן להוציא לעז על כלל רבני ישראל, כאשר "דבר מעין זה גורם לזות שפתים והשפלה כלפי כל הרבנות בישראל". אמנם הוסיף הרב: "אולם לדעתי שיש צורך לברר את הענין ולחקור אותו היטב, על מנת למנוע תקלות ופרסומים מסוג זה .דבר ראשון, לפנות למערכת עתון דבר להוכיח שמות הרב או הרבנים, על מנת שאם כת"ר יצטרך להזמין החשוד אליו לחקירה לדעת תשובתו על כך. כי לפעמים שנאה מעוררת מדנים על ידי ריקים פורקי עול אשר כוונתם להוציא קטיגוריא כלפי שומרי תורה ונושאי דגלה, ובמיוחד כלפי רבנים, על מנת לזלזל בהם ולהוריד השפעתם מעל הצבור".
הגאון רבי חזקיהו מלאכי זצ"ל רב מקומי ברמת השרון כותב במכתב תגובתו, דבר זה לא נאה ולא יאה לרב בישראל לבקש תשלומים עבור תפקידו. במידה ויש רבנים כאלה, אני חושב שבמסגרת תפקידו הרם והנעלה יוכל להזמינם אליו ולהסביר להם על חומרת המצב, שזה גורם להשפלת כב' התורה ולומדיה ולהזהירם שלא יישנו דברים כאלה. זוהי חוות דעתי.
הגאון רבי שלום יצחק מעטוף זצ"ל רבו של המושב ברקת, בתגובתו חוצבת הלהבות הוא כותב בין היתר: "אני מביע בזה את צערי שהקטיגור מצא לו מקום לקטרג, והענין הזה כואב עד מאד היות והוא פגע בנקודה עדינה ורגישה ביותר: "הרבנות", שהנה חוט השדרה של הצבור והחייבת להיות למעלה מכל הדברים האלה, ולהנחות את העם. והדבר קשה במיוחד בדורנו, שאנו חייבים לחפש את הדרך אל לב העם. וזהו אחד העיקרים, שעל הרבנות לזכך עצמה ולא להדבק בשום מידה שתעורר את הקטיגור חלילה."
עוד הוא מיצר על כך שהרי גם ככה שכר הרבנים המקומיים זעום ביתר, ביחס לסולם דרגות משכורות עובדי המדינה וכדומה – "וזאת ברצוני להזכיר למר א. מש, שהרב המקומי הנו אחרון בסולם השכר של הדרגות ומשכורתו הנה זעומה. ואם יחקור ויברר מה הדברים שהניעו רבנים לעשות כך, היה מוצא כי לא היתה שמורה להם שום זכות סוציאלית, ושגם בטוח לאומי לא הכיר בהם, ומי כמוהו יודע מה הדאגה המקננת בלב אב לגורל משפחתו והינו "תלוי על בלימה".
רבה של הוד השרון הגאון רבי שלום נגר זצ"ל כותב במכתב מנומק מדוע אין להאמין לכל דברי ההבל של כותב הטור בעיתון הנ"ל, שהרי "כל העיתונות, דרכן לנפח כל דבר באיזו צורה שהיא, לשם תעמולה (וגם הנאה כספית) ובפרט החילוניים, אם יהיה להם אפשרות לסלף דברים לא נעימים, על הדתיים בכלל, ועל הרבנים בפרט. ומזה אנחנו לא נבהל מסילופיהם, ולא נפחד מפרסומיהם".
כמו כן הוא מציין בדבריו: "שכל רב בישראל הוא מבזבז חלק ניכר ממשכורתו לתמיכה דתית, וביתו פתוח לרווחה לכל מילי דמתא וכו'. וכן כל המוסדות הדתיות, וישיבות, ונחשלים וכו', פונים אליו לתמוך, ולהתרים ולתרום, והוא הראשון תורם בעין יפה, בכדי שממנו יראו וכן יעשו. ואין להאמין בשום אופן, שהרב ידרוש עבור איזה שירות, ח"ו, אלא עושים את תפקידם בנאמנות ככל הנדרש מהם. ומה שמפרסמים בעתונות, שקר מוחלט, ואפשר להעמיד אותם לדין, בכדי להסיר את לזות השפתים מעל אנשים תמימים ויראי שמים".
ולכן הוא מסיים בחיזוק וביצור תפקידו של הרב בארץ הקודש: "ולפיכך, התפקיד שלנו הוא בע"ה, להרביץ תורה ברבים, ובפרט בקרב הנוער, ולחזק עמינו באמונת ד', ואהבת תורתו ועמו, וארץ קדשו וכו'. ואחר כך, יראו ישרים וישמחו, וכל עולה קפצה פיה. וכבר התפלל על זה נעים זמירות ישראל, דוד המלך ע"ה, ואמר גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי".
הגאון רבי שלום עופרי זצ"ל רב העדה התימנית ברמלה, מחה מחאה נמרצת בדבריו הקצרים על הוצאת הדיבה על רבני ישראל, ובין דבריו הוא כותב: "הנ"ל הוציא דב"ר על הרבנות, ובכלל זה גם על משרד הדתות. ולענ"ד הוא צריך לתת את הדין על זה, או שיברר מי הם הרבנים התובעים תשלומים בעד שרותים מן התושבים. ואם משרד הדתות והרבנים יתיחסו לענין זה בסלחנות, שתיקה כהודאה דמיא".
רב הישוב בית עריף הגאון רבי אהרן תם זצ"ל כותב במכתבו, "בתשובה למכתבים ופרסומים שנעשו על ידי עתון דבר, שאני רואה בזה הוצאת דיבה ממש על אנשים נקיים, הנני להודיע בזה שאני כל הזמן שוחט בכפר ללא שום תמורה בכלל, וגם אותם המקומות איפה שאני שוחט אני לא מקפיד, יש שמשלמים 10 אגורות ויש לא נותנים כלום. אני יכול להוכיח זאת על ידי אותם האנשים שאני עובד איתם, שבמשך כל השנים עושה את מלאכתי לשם שמים למרות המצב הגרוע".
מכלל דברי הרבנים בכתבה זאת, נמצאנו למדים אם כן, על יושרם ונקיות כפיהם של גדולי רבני ישראל – רבני תימן, שכיהנו במשך עשרות בשנים בתפקידי הרבנות השונים כרבני ערים ושכונות וכדומה, כאשר יחד עם זאת שמרו בכל תוקף על ניקיון כפיהם כדת וכהלכה, בישרות ובנאמנות, וקיימו בעצמם "והייתם נקיים מה' ומישראל". וכבר בכתבה זו, למדנו על כהונתם של רבנים רבים בקודש במשרות רבניות רשמיות מטעם מדינת ישראל, ועל גדולתם וחין ערכם, כאמור לעיל.
בפרק הבא, נעסוק בהשתלשלות הרבנות בתימן, מלפני מאות בשנים עד הדור האחרון קודם עלייתם ארצה, נעלה כאן סקירה קצרה על הרבנים בתימן ועל מעלתם כי רבה עד מאד.
לשליחת חומרים לכותב השורות, ולסדרת הכתבות הללו, ניתן לשלוח במייל המערכת – Sm088302222@gmail.com | או בהודעה למס' טל' – 050-9021-902.
לכל הכתבות והפרקים המלאים של הסדרה 'הרבנות התימנית ותוקפה' – לחץ כאן >>
