מאת: אהרן טיטלבוים – באדיבות מערכת עיתון מרוה לצמא
לזכור את הבית שאיננו: "ואני בעוניי חשבתי, כי לא מקרה הוא שדווקא בערב ר"ח אב קרה המקרה. כי הנה העיר החרבה והשוממה מבלי יושב בה, ירושלים עיר תפארתנו, ומיום שחרב בית מקדשנו אין לנו שמחה שלמה ואין מנוח לשכינה.
אשר על כן, כדאי לבוא ולראות את גודל השרפה והחורבן של המבנה (ברחוב אשל), כי על ידי זה נתעורר על חורבן הבית השלם ועל שרפת בית אלוקינו".
הטקסט המטלטל המצוטט הוא קטע מתוך מודעת רחוב שתלה תושב רכסים, הרב עודד שבזי שיחי', שביתו ורכושו היו למאכולת אש בערב ראש חודש מנחם אב האחרון, והוא נותר בחוסר כול. רק נפשו ונפשות בני משפחתו היו להם לשלל בחסדי שמים.
נס בצהרי היום
הרב שבזי גר ברכסים שלושים שנה, עשרים מהן בבית צמוד קרקע, והוא מנהל את תלמוד התורה מורשת התורה בחיפה. בצמוד למעונו ישנה חצר מקורה בדפנות עץ. כל השנה פועל שם כולל ערב, ובסוכות – היא משמשת כסוכה.
השרפה פרצה כתוצאה מהטענה של כלי רכב חשמלי בשקע הממוקם בחצר, ובתוך דקות אחזו הלהבות בבית. "שרשרת ניסים ליוותה אותנו", הוא מתרגש, "כמה מבני המשפחה נמו בבית שנת צהריים. אחת מבנותיי, שנחה גם היא, הקיצה לפתע בגלל צימאון שאחז בה, וכשנכנסה למטבח הבחינה לפתע בלהבות אימתניות שהחלו לאחוז בקירות הבית. היא צעקה: הצילו! אש!
"זוגתי שתחי', שתפסה גם היא תנומת צהריים (אף על פי שלפי התוכנית הייתה צריכה להיות אז מחוץ לבית), זינקה והצליחה להעיר את הקטנים שישנו ולהוציא אותם מדלת האחורית, כיוון שהדלת הקדמית כבר הייתה לכודה בתוך שרפת הענק.
"כבאי האש אומנם הגיעו במהירות יחסית והצליחו להשתלט על השרפה, אבל המקום הפך לעיי חרבות ולא נותר שריד מכל המיטלטלים. גם הרכבים שהיו מחוץ לבית נפגעו אנושות. אחד יצא לגמרי מכלל שימוש, והשני ניזוק באורח חלקי.
הכבאים נדהמו
"תוך כדי שוטטות בבית השרוף, התגלה למול עיני הכבאים פלא עצום. תחזיקו טוב: המזוזות, מגילת אסתר, תשמישי קדושה למיניהם, ספרי הקודש ותמונות הרבנים, נשארו שלמים ולא נגעה בהם האש!!
"יש לי ארון ספרים רגיל בסלון הבית", מתאר הרב שבזי בהשתאות, "כמו שיש לרבים מקרב הציבור שלנו. בטבורו של הארון שוכנת ויטרינה לכלי כסף, וספרי הקודש מקיפים אותה מימין ומשמאל. החום הכבד המיס את כל כלי הכסף, ולא נותר מהם כי אם מתכת מפוחמת ומצומקת! אבל הספרים? עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט… הקב"ה אמר לאש, בספרי הקודש – אין לך שליטה! האש לא שלטה כלל וכלל בספרים! גם הכיסא שעליו אני יושב כשאני לומד – נותר ללא פגע! הכבאים ההמומים הזדעקו תוך כדי שיטוט בבית: 'זה לא ייאמן! זה מקום קדוש! זה מקום קדוש!…'
"היו לכך הדים רבים. בכנס שהתקיים השבוע בכבאות האש, נאם מפקד המחוז של הכבאות והעיד שמעולם לא ראה דבר שכזה. 'האש כילתה הכול. גם מחוץ לבית. אבל בספרי הקודש לא נגעה', כך סיפר בהשתוממות והסיק ש'מדובר באירוע שמימי'…"
בנה ביתך כבתחילה
חרף הנזק הכבד והתחושה הקשה שמלווה אותו, החליט מייד הרב שבזי לנצל את ההזדמנות הזו כדי לעורר את הלבבות: "אנחנו אומרים יום יום – וגם מרגישים – שאנו בגלות. אבל פתאום הרגשתי באמת מה זה חורבן הבית. העובדה שזה קרה בערב ראש חודש אב, זעזעה אותי. אמרתי לעצמי, אין לך בית, נכון? עכשיו תרגיש את צער השכינה, שביתה נשרף ונחרב ועדיין אין לה בית חדש – כבר קרוב לאלפיים שנה. לא יכולתי לישון בלילה מרוב התרגשות. זו הסיבה שתליתי את המודעות ברחבי רכסים. רציתי לנצל את המומנטום הזה. אמרתי לעצמי, מי יודע, אולי זו שליחות שנגזרה עליי משמים, לעורר את הציבור בימים אלו לבקש מעומק הלב על בניין בית המקדש. מה שברור זה ש'הכול לטובה'. היה לי גם חיזוק שהקדוש ברוך הוא שפך חמתו על עצים ואבנים והעניק לנו חיים במתנה".
ההדים הרבים שיצאו למודעה ולסיפורו של הרב שבזי חצו את גבולות העיר רכסים. "אם אשמע שהצער שלי גרם חיזוק ליהודים, ושאנשים קיבלו על עצמם קבלות טובות בעקבות כך, כפי שכבר הספקתי לשמוע, הרי שהכול היה כדאי". מסיים הרב שבזי ברגש.
באדיבות עיתון מרוה לצמא לחג הסוכות תשפ"ג | יישר כוחם
