בארץ ישראל: מאה הרבנים ששימשו בתפקידי רבני ערים, רבני שכונות, רבני מקומיים ואיזוריים ועוד | על הרבנות התימנית ותוקפה • הפרק החמישי בסדרה

כנס רבני תימן בשנת ה'תש"י, לאחר העליה ארצה | ארכיון מכון המאורות
כנס רבני תימן בשנת ה'תש"י, לאחר העליה ארצה | ארכיון מכון המאורות

בארץ ישראל: מאה הרבנים ששימשו בתפקידי רבני ערים, רבני שכונות, רבני מקומיים ואיזוריים ועוד | על הרבנות התימנית ותוקפה • הפרק החמישי בסדרה

אז כהרגלנו בקודש בסדרה המרתקת על הרבנות התימנית ותוקפה, כזכור, בארבעה פרקים האחרונים הפלגנו למרחקי ארץ תימן הרחוקה, שם התחקינו על עקבות הרבנות התימנית, על רבני תימן מצוקי ארץ מלפני כשמונה מאות שנה ועד המאה שנים האחרונות, מגדולי מחברי ספרים ועד אחרוני מעתיקי השמועה, אשר כאמור, כל ימיהם לא פסקה התורה מפיהם ומפי זרעם, והיו הוגים בתורה בעמל ובעיון, על אף העניות והקושי והצרות שהיו מנת חלקם במשך כל הדורות.

ביריעה שלפניכם, הפרק החמישי בסדרה, נרצה הפעם להציג באופן מיוחד את השתלשלות הרבנות התימנית דוקא כאן בארץ הקודש, מאז העליה הגדולה בשנת ה'תרמ"ב, ואף קודם לכך (אלו שעלו בשנים שקודם לכן), ועד רבני זמנינו.

אספנו לפניכם מעט המחזיק את המרובה, מגדולי התורה בעדתינו המעטירה מאלו ששימשו בשררות ובתפקידים כאן בארץ הקודש, החל מרבני הערים, ועד רבני השכונות, רבנים מקומיים, דיינים, אבות בתי הדין, חברי בית הדין הגדול, וחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, ועוד כהנה וכהנה. אלא שכמובן בוודאי שלא הצלחנו להקיף את כלל רבני תימן בארץ ישראל, לפי שיכלה הזמן והמה לא יכלו, וזכינו למאות רבות של גדולי תורה ויראה, וניסינו להתמקד ככל שניתן ולדלות מהיכן שהיד משגת, ושלא להאריך במקום שאמרו לקצר. כמו כן, חובה על להדגיש, כי פעמים שהקדמנו בסדר הדורות את המאוחר ואיחרנו את המוקדם, אך בוודאי שאין מוקדם ומאוחר בתורה.

*

חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל

הגאון רבי שלום יצחק הלוי זצ"ל נולד בצנעא בשנת תרנ"א (1891). נפטר בירושלים בכ"ו תמוז תשל"ג (1973). תלמידו של אביו ראב"ד תימן. גדול בתורה ובחכמה. עלה לארץ ישראל בשנת תרפ"ג (1923). שימש כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב, ראש רבני תימן בישראל, וחבר מועצת הרבנות הראשית. בתל אביב הקים את ישיבת "אהל תורה". כשעבר לירושלים עמד בראש ישיבת "סוכת שלום". מחיבוריו: שו"ת "פעולת צדיק" למהרי"ץ עם הערותיו, וסדור "תפילת כל פה". מחיבוריו: "דברי שלום" – על "חלק הדקדוק" של מהרי"ץ; "דברי חכמים" – שו"ת; הגהות והערות על הרמב"ם ועל ספר "עץ חיים" למהרי"ץ, שכונסו בספר הזכרון: "דברי שלום חכמים".

חבר בית הדין הגדול בירושלים ורב השכונות בפתח תקוה

הגאון רבי ישעיהו משורר זצ"ל שימש כדיין, אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה וחבר בית הדין הרבני הגדול בירושלים. היה הרב הראשון של שכונות מחנה יהודה ושעריה בפתח תקווה, יקיר העיר פתח-תקווה ויקיר תנועת הפועל המזרחי. נולד ביום ה' בסיוון ה'תרע"ח (1918) בתימן למשפחת תלמידי חכמים, בנם של הרב שלום שאער ושולמית. בשנת תש"י, בהיותו בן ל"ב שנים, התמנה לדיין בבית-הדין בפתח-תקוה. בשנת תשמ"ג מינה שר הדתות יוסף בורג את הרב משורר לאב בית-הדין בפתח-תקוה, ובשנת תשמ"ח התמנה לכהן בפועל בבית-הדין הגדול לערעורים בירושלים.

רב העיר ראש העין

הגאון רבי עזריה בסיס זצ"ל. נולד ברדאע בחודש תמוז ה'תש"ד, קיבל תורה מאביו הגאון רבי יחיא זצ"ל, ובישיבת פוניבז' מראשי הישיבה זצ"ל. נתמנה בשנת ה'תשמ"ח כרב הראשי לבית דגן, ובשנת ה'תשנ"ג כרב הראשי לראש העין, שם שמר במסירות רבה על משמרת הקודש וההלכה, בדרכי נועם וענוה, וכל תושבי העיר ראו בו את אביהם הרוחני. נחשב לאחד מגדולי מעתיקי השמועה בדורינו, והשיב לשאלות בהלכה מכל העולם. נלב"ע ביום כ"ד טבת ה'תשע"ט. תשובותיו ראו אור לאחרונה בספריו, שו"ת בית העזרי ה' חלקים, וכן הובאו הוראות רבות מתורתו בזית רענן וסביב לשלחנך להרה"ג רבי אברהם בן משה שליט"א ובקונטריסי מעתיק השמועה שנערכו על ידי בנו הרה"ג רבי יחיאל בסיס שליט"א.

רב העיר בני ברק

הגאון רבי שלמה קורח זצ"ל, נולד בי"ז כסלו בשנת ה'תרצ"ו, וקיבל תורה מזקנו הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל בעל סערת תימן, ובישיבת פוניבז' מראשי הישיבה זצ"ל, ובפרט מרבו הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל בישיבת לייקווד. פעל רבות בשנות העליה להוציא יקר מזולל, והציל נפשות רבות. כיהן עשרות שנים כרבה של בני ברק, עד סוף ימיו. זכה לחבר עשרות ספרים, מהם עריכת שלחן י"ג חלקים, פסקים ומנהגים בארבעת חלקי שלחן ערוך, שו"ת תשובה כהלכה, שפת מלך על הרמב"ם, ראשית דעת, סודי רזיא, ועוד, המוכיחים את שליטתו בכל מכמני התורה. נלקח לבית עולמו ביום י"ג מרחשון ה'תשע"ט.

רב הישוב ישעי

הגאון רבי משה בִּשַׁארִי זצ"ל נולד בכפר בִּשַׁאר שבמחוז דֲ֗מַאר, בשנת תרנ"ח (1898). נפטר במושב ישעי בי"ז בשבט תשנ"ה (1995). קיבל תורה מאביו הרב שלמה ומאחיו הרב שלום. הוסמך לשו"ב על ידי רבינו יחיא יצחק הלוי. עוד בחיי אביו שימש על ידו בצרכי הצבור והרבנות. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ט (1949). גר במושב ישעי, וכיהן כרב המקום וכרב איזורי.

רב העיר ראש העין

הגאון רבי דוד חגבי זצ"ל נולד בעאתיין שבמחוז בִּלַאדּ אַנִיס, בשנת תר"ס (1900) בערך. נפטר בראש העין בר"ח אדר תשנ"א (1991). גדל בין ברכי תלמידי חכמים גדולים. בצעירותו ניסמך על ידי רבינו יחיא יצחק הלוי להיות רב המחוז. לימים נתמנה על ידי בית הדין בצנעא בראשות הגאון רבי עמרם קורח זצ"ל, לשד"ר הבודק וממנה שוחטים. העמיד תלמידים הרבה. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ט (1949), ושימש כרב הישוב ראש העין, משך כארבעים שנה.

רב העיר יהוד

הגאון רבי שלמה טובים זצ"ל, נולד ביומא דדינא קשיא בעת התקיעות, שנת ה'תרצ"ח בעיר תעיז. בהיותו נער כבן שלוש עשרה, בשנת ה'תש"י עלה רבינו זצוק"ל עם משפחתו לארץ ישראל. לאחר תלאות לא מעטות, נתיישבו בראש העין. במשך כ-50 שנה שימש כרבה של העיר יהוד. ביום כ"ד לחודש אייר תשע"ד עלתה נשמתו בסערה השמיימה.

רב העיר גדרה

הגאון רבי ציון צובירי זצ"ל נולד בתימן בז' ניסן תש"ד לאביו רבי יפת צוברי, ולאמו מרת לאה. בבוא היום ובעקבות בקשות חוזרות ונשנות שו רבותיו, בשנת ה'תשמ"ג התבקש הרב לשמש כרבה הראשי של גדרה ולהפיץ את מעיינותיו בהוראה לרבים, כאשר עד יומו האחרון שימש בתפקיד זה. ביום אור ליום רביעי כ' באדר סיים לכתוב את דבר התורה לעלון של פרשת שבוע של מוסדותיו, וסיים לסכם את שיעורו השבועי למחר בשעת לילה מאוחרת מאוד, ועלה על יצועו למנוחת עולמים.

רבה של גן יבנה

הגאון רבי משומר צוברי זצ"ל שימש כרבה הראשי של גן יבנה ונשיא עמותת 'משכן שילה'. בשנת ה'תשכ"א התמנה לרב העיר גן יבנה, תפקיד אשר שימש בו עד לפטירתו. ביום שבת כ"ז בתשרי ה'תש"פ הלך לבית עולמו ונשבה ארון הקודש, והוא בגיל 81.

רב העיר הרצליה

הגאון רבי חיים יצחק הלוי זצ"ל נולד בצנעא בשנת תר"פ (1920). נפטר בהרצליה בב' ניסן תשס"ה (2005). למד לפני אביו רבינו יחיא יצחק. בהגיעו למצות נפטר עליו אביו, ומאז למד אצל הרב חיים חובארה והרב חיים כסאר. נודע בין גדולי הרבנים בצנעא. עם חיסול הגולה בשנים תש"ט-תשי"א (1949-1951), הכיר בו האימאם כנציג קהילת היהודים, ועיכבו עד לאחר שעלו אחרוני היהודים. עלה לארץ ישראל בשנת תשי"א (1951). למד כעשר שנים בישיבת מרכז הרב בירושלים, בה התרכזו רבים מבחירי רבני תימן. תלמיד חכם מופלג וחריף, ובקי גדול בש"ס ופוסקים, שעל לשונו היו שגורות סוגיות גם בענייני קדשים וטהרות. חמיו הוא הרב חיים ב"ר מוסי' יצחק הלוי. בשנת תשכ"ב (1962) נתמנה לרב שכונה בעיר הרצליה. לאחר פטירת תלמיד אביו הרב יוסף שמן, נתמנה לרב העיר.

רבה של יהדות תימן בתל אביב יפו

הגאון רבי יוסף צובירי זצ"ל, נולד בצנעא בחג השבועות ה'תרע"ו. את רוב תורתו קיבל מהגאון רבי סעדיה עוזירי זצ"ל, ראש בית הכנסת בית אלאוסטא. שימש עשרות שנים כרב הקהילה בתל אביב יפו. בחיבוריו ביסס באריכות על פי הש"ס ראשונים ואחרונים את נוסחאות חכמי בית אלאוסטא ומנהגיהם. מחיבוריו: אמת ויציב על התפילה, מגיד מראשית על הגדה של פסח, אשמורה בלילה על סדר האשמורות, מסורת מדויקת על חמישה חומשי תורה הפטרות ומגילות, מסורת מפורשת על התרגום, אמונת ה', ועוד. ספרו ויצבור יוסף בר הכולל ארבעה חלקים ובהם מאמרים ותשובות, יצא לאור בשנים ה'תשנ"ט ה'תש"ס. נלב"ע בב' מנחם אב ה'תש"ס.

רב שכונת התקווה וחבר מועצת הרבנות ת"א יפו

הגאון רבי שלמה מִלַאחִי (מלאכי) זצ"ל נולד בדֲ֗מַאר בשנת תרנ"א (1891). נפטר בתל אביב בניסן תשל"ח (1978). ממשפחת תלמידי חכמים ועסקני צבור. חריף ושנון, מצויין ביראת שמים ובאהבת הבריות. מתלמידי הרב יחיא גרידי. לאחר שהוסמך על ידו, הוסמך על ידי רבינו יחיא יצחק. לאחר פטירת הרב יחיא גרידי, מילא את מקומו כאב"ד ד֗מאר. חרף נפשו, נאסר ועונה למען הצלת יתומים משמד. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ט (1949). ריבץ תורה ברבים והעמיד תלמידים. ניתמנה לרב שכונת התקוה בתל אביב, וחבר מועצת הרבנות בתל אביב יפו.

רב שכונת כרם התימנים תל אביב

הגאון רבי יחיא נחום זצ"ל נולד באַלשְּׁגַ֗אדִּרֵהּ בשנת תר"מ (1880). נפטר בתל אביב בי"ג אדר א' תשכ"ב (1962). רב העיר שג֗אדרה. גדול בתורה ובקבלה, ובעל זכרון עצום. שליחו של הראב"ד רבינו יחיא יצחק הלוי לפקח על הרבנים והשובי"ם וכו' בכל קצוות תימן. בקי היה בכל מקצועות התורה, אפילו במידי דהלכתא למשיחא, כמעשה הקרבנות, הטומאות והטהרות וכדומה. עסק הרבה במילוט היתומים שנדונו לשמד. נתפס, נאסר ועונה, עד שהצליח להימלט לעדן. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו (1936) והתיישב בתל אביב. למד בישיבת אהל תורה, ולימים נתמנה כרב שכונת כרם התימנים בתל אביב.

רב המושב צלפון

הגאון רבי שלום פִ֗תַּיְחִי זצ"ל נולד בכפר צְרַאר שבמחוז אַלסִּר, בשנת תרנ"ג (1893). נפטר בצלפון בתשרי תשל"ו (1975). מתלמידיו המובהקים של הרב אברהם עַמְרַאנִי. הוסמך לשו"ב בידי רבינו יחיא יצחק. רב מנהיג ומרביץ תורה, בכפר מולדתו צְרַאר. עסק בצדקה וחסד ומתן בסתר. עלה לארץ ישראל באלול שנת תש"ט (1949). בשנת תשי"ג (1952) נתמנה לרבו של המושב צלפון, בפרוזדור ירושלים, ושירת בקודש במסירות ובאמונה עד יומו האחרון.

רבה של קרית בנימין

הגאון רבי אברהם צדוק (צאלח) זצ"ל נולד בצנעא בראש השנה תרע"א (1910). נפטר בקרית בנימין בט' אלול תשנ"ח (1998). בילדותו התייתם מאביו. בשנת תש"ד (1944) עלה לארץ ישראל. רב קרית בנימין שבקרית אתא. נלחם במסירות כדי לבסס תורה, יראה, וחינוך חרדי בעיר. בניו חתניו ונכדיו משמשים בקודש ברחבי הארץ.

רב הישוב אליפלט

הגאון רבי יחיא קַשְׁמֵהּ זצ"ל נולד בישוב אַלְכֻּמַּהּ שבמחוז בְּנִי בִּהְלוּל, בשנת תרס"ה (1905). נפטר בבני עי"ש באדר תשמ"ז (1987). בר אורין ובר אבהן. הוסמך על ידי רבינו יחיא יצחק הלוי. לימד תורה לתשב"ר. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ט (1949), תחילה התישב בראש העין, ואחר כך עבר עם קהילתו לצפון למושב (זנגריה) אליפלט, שם שימש רב המקום. לאחר מכן התיישב בבני עי"ש, שם שימש שו"ב, מוהל, מלמד תשב"ר, ומורה למבוגרים בבית הכנסת "שערי צדק".

רב הישוב נתיב השיירה

הגאון רבי שלום רַאיְבִּי זצ"ל נולד בישוב אלקצר שבמחוז כַ֗וְלַאן. נפטר בבני ברק, בשיבה טובה בן כמאה ועשר שנים, בי"ח אייר תש"ס (2000). תלמיד הרב אברהם סיאני. לעיתים תכופות פקד את צנעא, ויצק מים על ידי גדולי רבניה. הורשה לשחיטה על ידי רבינו יחיא יצחק הלוי ובית דינו. בקהילתו שימש כלי קודש שהכל בו: שוחט ומוהל, מקדש ומגרש. נתמנה על ידי גדולי דורו לשלוחא דרבנן ולמפקח מחוזי על ענייני איסור והתר, טהרה, קידושין וגיטין. עלה לארץ ישראל בכסלו תש"ט (1949). תחילה התגורר בראש העין ועסק בהוראה לתלמידים. לימים נסמך על ידי הרב שלום בנו של רבינו יחיא יצחק הלוי. הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל מינהו לרב הישוב "נתיב השיירה" והסביבה, הסמוך לנהריה. לעת זקנותו בקש לישב במקום תורה וקדושה ועבר לגור בבני ברק. למד בהתמדה מבוקר עד ערב בכולל תורה ושלום. שייף עייל שייף נפיק ועסיק באורייתא תדירא. חיבוריו שנדפסו: מנוחת שלום, סוכת שלום, דברי שלום, שעניינם סוגיות התלמוד והמפרשים, כללי ההלכה, שו"ת ודרושים.

רב העיר הרצליה

הגאון רבי יוסף שמן זצ"ל נולד בצנעא בשנת תרנ"ח (1898). נפטר בהרצליה בי"ב ניסן תשכ"א (1961). אביו היה סגן ראש הישיבה הגדולה ומח"ס "פך השמן". תלמיד מובהק לרבינו יחיא יצחק הלוי. גדול בתורה וסופר סת"ם מומחה. עסקן ציבור ומרביץ תורה. מחשובי הרבנים בצנעא. עלה לארץ ישראל בשנת תש"י (1949), תחילה שימש כרב המושב תְּעוֹז, ואחר כך נתמנה לרב העיר הרצליה. חיבר קונטריס "חיי התימנים". בנו הוא הרב הדיין אברהם שמן שליט"א.

רב השכונות בתל אביב

הגאון רבי זכריה הכהן זצ"ל נולד באַלְחֲדַּה בשנת תרס"ט (1909) בערך. נפטר בתל אביב בי"ב מרחשון תשנ"ג (1992). בר אוֹרָיָן ובר אֲבָהָן. בבחרותו עקר לדֲ֗מַאר, שם נשא לאשה את בתו של הרב יחיא גרידי אב"ד ד֗מאר, וחותנו זה היה לו לרב ומורה. הוסמך לשו"ב על ידי רבינו יחיא יצחק הלוי. עלה לארץ בשנת תרפ"ט (1929). התיישב בתל אביב, וכיהן כרב שכונות נוה צדק, שבזי וכרם התימנים.

רב איזורי במושב שתולים והסביבה

הגאון רבי יהודה חיים כַ֗מְרִי זצ"ל נולד בעיר כַ֗אוְ שבמחוז יְרִים, בשנת תרנ"ט (1899). נפטר בשתולים בכ"ט ניסן תש"ל (1970). בן למשפחת רבנים, ומתלמידי הרב יחיא נחום. עמד בקשרי שו"ת בהלכה עם רבינו יחיא יצחק הלוי. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ט (1949). נתמנה לרב ושו"ב אזורי במושב שתולים והסביבה. מרביץ תורה ומזכה הרבים. הניח שני חיבורים בכת"י מבוא לתפילה וטעמים לתורה.

רב שכונת נורדיה בתל אביב

הגאון רבי יוסף קאצ֗י יצחק הלוי זצ"ל נולד בצנעא בשנת תרל"ב (1872). נפטר בתל אביב בערב ר"ח ניסן תשכ"ג (1963). תלמיד סבו הרב שלום מַנְצוּרַהּ והרב חיים קוֹרַח. אחיו של רבינו יחיא יצחק הלוי. תלמיד חכם ועסקן שנון. שימש כנציג הקהילה בפני השלטונות התורכיים והאימאם מלך תימן. המליץ בנועם שפתותיו בעד עמו, והצליח להטיב עם הקהילה. אוהב צדקה וגומל חסדים לכל אדם. עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ב (1932). יסד בית כנסת ראשון נוסח תימן בשכונת נורדיה בתל אביב, ונתמנה כרב השכונה. חיבר עדות ביהוסף על התורה וקונטריס על תולדות יהודי תימן, שנדפסו על ידי בנו ר' צמח.

דיין בבית הדין הרבני בבאר שבע, רחובות ותל אביב

הגאון רבי חיים חובארה זצ"ל נולד בצנעא בשנת תרס"ב (1902). נפטר בירושלים בז' שבט תשכ"ב (1962). תלמיד מובהק של רבינו יחיא יצחק הלוי, ולאחר פטירתו עמד בראש בית מדרשו. גדול בתורה, חריף ובקי. חתום על תשובות רבות בהלכה שעדיין בכת"י. עלה לארץ ישראל בשנת תש"ד (1944), ועמד בראש ישיבת "ימין משה". דיין בבית הדין של התימנים בירושלים, ובבית הדין הרבני בתל אביב.

בעריכת פרק זה נעזרנו בסדרת הספרים 'איש ימיני' בעריכת אב"ד ת"א הגאון רבי אבירן יצחק הלוי שליט"א, וכן בתולדות המחברים שבשלהי משנה ברורה 'אוצרות' בעריכת מכון 'אוצרות חכמים', ועוד מקורות שונים, ויישר כוחם. בפרק הבא נביא עוד מהרבנים שכיהנו בתפקידים ובשררות כאן בארץ הקודש.

לשליחת חומרים לכותב השורות, ולסדרת הכתבות הללו, ניתן לשלוח במייל המערכת – Sm088302222@gmail.com | או בהודעה למס' טל' – 050-9021-902.

לכל הכתבות והפרקים המלאים של הסדרה 'הרבנות התימנית ותוקפה' – לחץ כאן >>


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!