מאת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א רב הישוב נחליאל ומרבני 'המאורות'
שאלה:
ערב טוב.
האם סיר פיירקס זכוכית שהשתמשו בו לחלבי ועכשיו רוצים להשתמש לבשרי האם זה אפשרי?
הסיר לא היה בשימוש שנה.
תשובה:
לכבוד השואל ממכון המאורות הי"ו
שלום רב לאוהבי תורתך
שאלה: האם סיר פיירקס זכוכית שהשתמשו בו לחלבי ועכשיו רוצים להשתמש לבשרי האם זה אפשרי, יש לציין שהסיר לא היה בשימוש שנה.
תשובה: כלי זכוכית אינם בולעים דשיע הוא ולא בלע. וכן פסק מרן בשו"ע (סימן תנא סעיף כו) וז"ל, כלי זכוכית אפילו מכניסן לקיום ואפילו משתמש בהם בחמין, אין צריכים שום הכשר שאינם בולעים, ובשטיפה בעלמא סגי להו. וכתב הרמ"א ויש מחמירין ואומרים דכלי זכוכית אפילו הגעלה לא מהני להו, וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו (סמ"ק ואגור).
והן אמת שיש לשאול, וכי השו"ע והרמ"א חולקים במציאות אם כלי זכוכית בולעים או לא, ניחזי אנן ע"י מומחים לדבר אם בולע או לא בולע. ויש לתרץ כמה תרוצים, ואכמ"ל. ובמשנה ברורה (סימן פז ס"ק ד) כתב בענין גרף של רעי של זכוכית וז"ל, הט"ז מפקפק בזה אבל רוב האחרונים וכמעט כולם מסכימים להקל, והטעם דבכל אלו ס"ל דאין בולעין ואפילו אם בולעין אין בליעתן מרובה, ע"כ. ומכל מקום מאחר ושמעתי שמכניסים היום לכלי הזכוכית חלקיקי מתכת, אם כך באמת הדבר בכהאי גוונא יש להחמיר גם לדעת השו"ע.
ומה שכתבת שהכלי לא היה בשימוש שנה. הנה בשו"ת חכם צבי (סימן עה) כתב וז"ל, ממני יוצאה הוראה הלכה למעשה להתיר התבשיל שנתבשל בה בפסח אף לדידן דאסרינן נוטלפ"ג משום דאחר י"ב חודש ליכא טעם כלל, עיי"ש באורך. והרב ערוך השולחן (או"ח סימן תנא סעיף ב) הביא דברי החכם צבי, וכתב עליו וז"ל, אמנם בתשובת הרשב"א (חלק א סימן תקעה) כתב במפורש דאינו כן, וז"ל קדירה שאינה בת יומא שבשלו בה וכו' שהכלי באיסורו עומד וזה פשוט דלא מהני ישון אלא בכלי יין וכו' עכ"ל. ולכן אין לסמוך על זה, אך יש לצרפה לאיזה קולא אחרת אם יש בעניין זה, עכ"ל.
לפי"ז מאחר ולדעת מרן השו"ע כלי זכוכית אינם בולעים, וגם אם היום נחשוש שעשיית הזכוכית שונה מזמנו של מרן השו"ע, הרי שכבר עברו על כלי הזכוכית שנים עשר חודש, ובמקרה זה יש להקל ולא להצריך שום הכשרה ומותר בשימוש בשרי.
הנראה לע"ד כתבתי
בכבוד רב
אוריאל חוברה
נחליאל
