מתי נהגו להניח אפר על ראש החתן? | פולמוס מרתק אודות מנהג תימן | מתוך הספר החדש והמרתק 'שולחן ערוך – שתילי זיתים' על אבן העזר
אור חדש הופיע וזרח בעולם הספר התורני, עם צאתו של הספר הבהיר שולחן ערוך עם שתילי זיתים המצוין בפירוש 'ויאמן יהונתן' – הנדפס לראשונה על חלק אבן העזר, הלכות קידושין ונישואין. הספר יצא לאור ע"י הגאון המחבר הרב יהונתן שבח שליט"א מרבני עיר התורה בני ברק.
לפניכם הצצה זעירה לאנקדוטה מעניינת מתוך הספר, השופכת אור על מנהג תימן בנתינת האפר בשעת האירוסין.
בעל החיבור הגדול 'שתילי זיתים' על חלק אבן העזר – הגאון רבינו שלמה עמר זצ"ל, כותב ומעיד (יעוין בהלכות קידושין סימן ס"ה ס"ק ח', בפירוש ויאמר יהונתן ס"ק ג') כי בעירו צנעא שבתימן נהגו לתת האפר לזכרון חרבן הבית – כבר בשעת האירוסין. כלומר, כאשר עשו הקידושין בליל יום השישי, והחופה ביום שישי בבוקר.
למנהג זה מצאנו ראינו עדות נוספת ונאמנה, להגאון רבינו עמרם קורח זצ"ל בספרו 'סערת תימן' (דף קכ"ד), ומדברי הרע"מ קורח זצ"ל משמע במפורש שנתינת האפר היא רק קודם האירוסין בלבד.
וכמו כן נכתב בספר 'פתח האהל' (דף פ"א), ובתכלאל למנהגי רדאע הנקרא 'שיח שפתותינו' (דף תש"ג), וכן הוא מנהג יהודי דמאר (ספר מבא"פ דף תנ"ט) ויהודי חבאן (יהדות חבאן דף ק"ו), אשר כולם מעידים ומגידים כי כאמור, נהגו ליתן את האפר על ראש החתן רק קודם הקידושין.
אמנם בספר מצפונות יהודי תימן (דף ק"ס ודף קס"ג) כתב שמנהג צנעא שנתנו פעמיים אפר מֻקלה בראש החתן, פעם ראשונה לפני הקידושין בלילה, ופעם שניה אחרי שבע ברכות של־נישואין בבוקר. אך מדברי השת"ז והרב בעל 'סערת תימן' נסתרו דבריו. וכבר כתב מו"ר הגר"י רצאבי בספרו שולחן ערוך המקוצר (שם ס"ק תר"ב) ג"כ על דבריו שכנראה שנשתבש לו הדבר, ולכל היותר יש שנהגו לעשות זאת קודם ברכות הנישואין, במקום קודם ברכת אירוסין, אך לא פעמיים, ע"ש.
ברם, יצוין שכעין מנהג זה המצוין במצפי"ת, נהגו בעיר תירייא שבטורקיה לשבר שתי כוסות א' באירוסין וא' בנישואין, ועיין בכנסת הגדולה (אה"ע כאן הגב"י אות א') מה שתמה עליהם ומה שכתב להליץ בעדם.
והנה, בתכאליל הישנות אין מוזכר כלל ענין נתינת האפר על ראש החתן, לא בשעת האירוסין ולא בשעת הנישואין, אע"פ שהביא זאת הרמב"ם בהלכות תעניות (פ"ה הי"ג). אמנם רבינו יוחנן מזרחי (שם) העלה זאת בשם הרי"ף בסתמא, וכן משמע מדברי המהרד"ם בשתילי זיתים על או"ח (סי' תק"ס סס"ק י") שכך נהגו.
לרכישת הספר 'שולחן ערוך – שתילי זיתים' עם פירוש ויאמן יהונתן – הקליקו כאן >>>
ושמא מתוך כך שלא נזכר, יש שלא נהגו לעשות אפר כלל, כמובא בשע"ה (שם ס"ק תקצ"ח ד"ה כמו כן). וע"ע שם (ס"ק תר"ו) במ"ש בשם מהר"י ונה, אמנם בתכאליל כתיבת ידו וכן בעוד העתקות ממנו, אין מובא זאת. ואפשר שנוסף זה ע"י הר"ר סעדיא אלעַכּבְּרִי זצ"ל ובנו מה"ר יחיא, שהאב היה תלמידו של מהר"י ונה והוסיף עליו דברים ובנו הוסיף עוד יותר, עי' במה שהרחיב בזה המהדיר הרב יהודה בן משה הי"ו במבוא לתכלאל פעמון זהב (מִדף 1). וכתב שם (דף 4) על תכלאל שבכתיבת מהריק"א בזה"ל, העתק מהדו"ב של מהרי"ע (בחזקת ר' עזרא בן משה יצ"ו) מכתי"ק של המקובל מה"ר יחיא בן יחיא אלקאפח, אב"ד רצאבה משנת התרי"ה. לשונותיו של־תכלאל זה תואמים כמעט מלה במלה ללשונות כת"י מה"ר סעדיא אלעכברי ע"ש. דהיינו, שבתכלאל מהריק"א מובאות כל התוספות מכולם.
ומה שתמה רבינו המחבר על מנהג קהילתו שנתנו האפר קודם האירוסין, אפשר שזה מפני שהטור (כאן) כתב דהוי בשעת ברכה ע"ש. והביא הבית יוסף את לשון הכלבו (סי' ב"ב) שפשט המנהג לשבר הכוס אחר שבע ברכות ע"ש, וכן הוא הלשון בארחות חיים (הלכות ת"ב סי"ג) וכמובא בתחילת הגהת הרמ"א כאן בענין שבירת הכוס, וע"ע באוצה"פ (ס"ק י"ג). וצריך לומר אם כן, שהבין רבינו המחבר שזמן עשיית הדבר זכר לחרבן ירושלם, בין אם זה אפר או שבירת הכוס, צריכה להיות לאחר ז' ברכות, ואכן כך נהגו יהודי עדן, כמובא בספר נחלת יוסף (דף תו).
ואולי גם מסדר הדברים המובאים במחזור ויטרי (ח"ב סוף אות ת"ע), קצת משמע שנתינת האפר היא לאחר הנישואין. ובמקום אחר (שם דף תקנ"ט) בענין שבירת הכוס כתב במפורש בזה"ל, נהגו לשבור הכוס אחר ברכת חתנים, במקום חופה ע"ש. ולפי זה מה שהשמיט השת"ז הגהת הרמ"א, הכוונה לענין שבירת הכוסות (דהיינו לאפוקי גם המנהג השני שם, ששוברים הכלי של ברכת האירוסין). אמנם בלשון הרמב"ם (שם) שכתב בזה"ל, וכשהחתן "נושא אשה" לוקח אפר מוקלה ונותן בראשו מקום הנחת תפלין ע"כ, קשה לדייק מתי שעת הנתינה. ובספר כתר שם טוב (דף תריח) כתב, שהמנהג בארץ ישראל לשבר את הכוס אחר ברכת הנשואים, ויש מקומות אחר ברכת אירוסין וכו' ע"ש.
לרכישת הספר 'שולחן ערוך – שתילי זיתים' עם פירוש ויאמן יהונתן – הקליקו כאן >>>
אבל בחפשׂי בספרים מצאתי שבספר מטה משה (ח"ג פ"א אות ג') לפי סדר הדברים הוי נתינת האפר קודם הקידושין, וכן נהגו גם בקהילת צ'פרו שבמרוקו (יהדות מרוקו דף תיג) וכן הוא מנהג האשכנזים, עי' ספר האירוסין והנישואין השלם (ח"א אות רלא). אמנם בכלבו במקום אחר בדיני אישות (סי' ע"ה) מובא דין זה שמשימין אפר מוקלה בראשיהם, לאחר סדר הקידושין קודם לז' הברכות ע"ש.
גם בסידור בית עובד (דף קצח ע"א) הביאו לספר מטה משה בענין שבירת הכוס בזה"ל, אחר שטועמין החתן והכל הכוס שלברכת אירוסין, משברין הכוס כדי לזכור מחורבן בית קדשינו ותפארתינו. מטה משה. ויש מקומות שנוהגין לשבר השני כוסות כוס של ברכת אירוסין וגם של ברכת נישואין. והר"מ מינץ (ח"ב סי' קט) כתב דכיון שיש שני כוסות עתה, דהאירוסין והנשואין סמוכות, טוב לשבר כוס של אירוסין ולא של נשואין, כי כוס נשואין אתי לגמר הזיווג, לכן אין סברא לשבר אותו שמורה ח"ו שבירת הענין וכו'. וכתב הכנה"ג (שם) ואם דברי יהיו נשמעין, כל שברכת אירוסין ונשואין יהיו סמוכות זו לזו, לא אניח לשבר כוס של נשואין ע"כ.
גם הגר"ח פלאגי זצ"ל בספרו מועד כל חי (אות צ"ו) כתב שמנהג עירם לשבור הכוס דוקא בקידושין ע"ש, וצ"ל שכוונתו לאחר הקידושין. נמצא שעפ"י ספר מטה משה ועוד, נתינת האפר קודם הקידושין ושבירת הכוס לאחר הקידושין. ועדיפא שבירת כוס האירוסין מכוס הנישואין, דסימנא מילתא היא.
לרכישת הספר 'שולחן ערוך – שתילי זיתים' עם פירוש ויאמן יהונתן – הקליקו כאן >>>
ובספר כלילת חתנים (דף יב ע"ב אות י'. משנת ה'עת"ר מעיר קיירה שהיא קהיר שבמצרים) כתב שמנהג האשכנזים לשבר הכוס אחר הקידושין, והקהל עונים ואומרים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו, והטעם לזה לזכור בחורבן ירושלם. וכתב עוד שמנהג הספרדים לשום אפר מוקלה בראש החתן [צ"ע מ"ש בשם הספרדים, שהרי בספר נהר מצרים (ח"ב דף שצו) כתב שמנהגם כדעת מרן הב"י (או"ח סי' תק"ס) בשבירת הכוס לחוד. אבל ראיתי בספר משפט הכתובה (ח"ח דף תטז הערה 6) שהביא בשם הגרב"ץ אבא שאול זצ"ל שכתב בשו"ת אור לציון (ח"ג פ"ל אות ב') שראוי בזמנינו ליתן אפר, והעיד שכך עשה למעשה בחתונת הגרי"ח סופר שליט"א ע"ש. וכן ס"ל למעשה גם להרב אליהו בר שלום שליט"א בעל משפט הכתובה, וכן העיד שיש בני ישיבות ספרדים שמחזירים מנהג זה ע"ש].
ומנהג הקדמונים היה לשבר הכוס של ברכת אירוסין עם היין הנשאר בתוכו ג"כ, לסימן ברכה שיין נשפך כמים. ולא לשבר כוס של ברכת נשואין משום טעמא דלעיל שלמהר"ם מינ"ץ. וכתב עוד, ויש אומרים כי שבירת הכוס לבטל אם עשו כישוף הידוע להחתן, והספרדים לא נהגו מנהג זה, והפלא הוא שאותו הכישוף לא נשמע היזקו באשכנזים רק אצל הספרדים שמעתי הרבה פעמים, ואולי באמת היא סגולה, ואם קבלה היא נקבל, עע"ש באורך.
וכן בספר בן איש חי (שנה א' שופטים אות י"א) כתב שמנהג בגדאד לשבר הכוס אחר הקידושין, אא"כ עשו הקידושין כמה ימים לפני הנישואין בלא כוס ע"ש. נמצא שיש שני מנהגים בענין שבירת הכוס, או אחר הקידושין או אחר ז' ברכות, אבל זמן נתינת האפר זמנו קודם הקידושין (מ"ש בשם הכלבו לעיל, קשה לסמוך על זה באופן ודאי ודו"ק).
לרכישת הספר 'שולחן ערוך – שתילי זיתים' עם פירוש ויאמן יהונתן – הקליקו כאן >>>
ונראה לענ"ד לקיים מנהג קהילתינו וכן מנהג האשכנזים, שנוהגים לתת האפר קודם הקידושין, עפ"י הסוד, ואומר בראשי פרקים ליודעי ח"ן. באסמכתא לדבר בענין נתינת האפר, הסמיכוהו על הפסוק לתת להם פאר תחת אפר, פי' שהאפר קדם לפאר והפאר יהיה במקום האפר, ועיין במעבר יבק (דף קמד ע"א) שסוד האפר הוא שאינו עושה פירות, וע"ע בספר קהלת יעקב (יולס, דף טו ע"א ערך אפר). וכתב בספר מאיר עיני חכמים (סוד פאר שפיל דף רעט) בזה"ל, כי פאר הוא סוד אפר הנתון על המצח כד אתחמם לזיווג, ונקרא פאר בקיבול המוחין שלו, וא"א לקבל המוחין באם לא בהעלות הפרקין כידוע, והיא עולה למעלה ומקבלת כלים חדשים ודוחה כלים הראשונים למטה וכו' ע"ש. וע"ע להרה"ק משה דוד וואלי זצ"ל בספר עת לחננה (ח"ג דף תרפז) במ"ש בסוד הפסוק (ישעיה ס"א,י') שוש אשיש בייָ֗י תגל נפשי באלהי, וכתב שם בענין התיבות מעיל צדקה יעטני בזה"ל, כמו החתן העליון שעולה לבחינת אבא, ישראל עלה במחשבה, דאיהו כהנא רבא ממש. ושׂם פאר תחת אפר, וזה סוד כחתן יכהן פאר. וככלה שהיא הנוק', שתעדה כליה. והצדיק המברר זוכה לשתיהם, כי גרם את הזיווג ונכלל בו ע"ש. א"כ אפשר לומר כדוגמת זה, כן גם בהתחתונים שהחתן לפני נישואיו שׂם אפר, כאשר הוא במצב שאיננו יכול לעשות פירות, וע"י מצות הקידושין עולה עד שמתאחד עם כלתו, ואז נעשה מבחינת פאר.
לפי כל האמור בזה, הרי שלפי מנהג זה, הרווחנו גם מה שנתלבטו הפוסקים אם מותר לומר "מזל טוב" לאחר שבירת הכוס (או נתינת האפר) הנעשית לאחר ז' ברכות, שאם יעשו זאת קודם לכן, קרוב לודאי שאין הציבור יבואו לומר "מזל טוב" קודם סיום סדר הקידושין והנישואין. וע"ע בספר משפט הכתובה (ח"ח דף תעח) מ"ש ליישב מה שנהגו לומר לאחר שבירת הכוס, "מזל טוב".
לרכישת הספר 'שולחן ערוך – שתילי זיתים' עם פירוש ויאמן יהונתן – הקליקו כאן >>>
