אלעד: מאות ליוו למנוחות את אחד מיקירי וזקני עדת תימן בעיר | הר"ר יוסף הלוי זצ"ל
מאות ליוו השבוע למנוחות את הר"ר יוסף הלוי ז"ל, שנפטר בשם טוב מן העולם, ביום שלישי, בין פרשות אחרי מות-קדושים לפרשת אמור, לאחר שנזדכך בייסורים.
בהלוויה השתתפו בני המשפחה, תושבי העיר, אברכי כולל "בית דוד" ותושבי חולון אשר הכירוהו כעמוד התווך של ביהכנ"ס "שבות עם", משך שישים שנה.
המנוח נולד בתימן, בשנת ה'תרצ"ט לאביו יצחק ואימו רומיה. בגיל ארבע התייתם מאביו וגדל על ברכי סבו סלימאן הלוי ז"ל, ממנו למד מהי יראת שמים, אמונה פשוטה ותמימה.
עלה לארץ בשנת תש"י יחד עם משפחתו וזמן קצר אחר כך נפטר סבו.
ר' יוסף ואחיו יחיאל ז"ל ניצלו משמד רוחני ע"י אנשי חב"ד שאספו אותם ממחנה העולים לישיבת חב"ד בעיר לוד [ישיבת המתמידים].
משם עבר לישיבה בכפר אליהו, בניהולו של הרב מרדכי ברויאר (נינו של הרב שמשון רפאל הירש).
בעשר אצבעותיו כלכל עצמו, וזכה לייסד את ביתו יחד עם מרת יונה תבלחט"א, ולגדל ששה בנים ובת, בעיר חולון, בתקופה של שממה רוחנית (כדברי הרה"ג ר' יחיאל תם בהספדו על המנוח).
על אף העול הכספי, לא היססו ר' יוסף ורעייתו תחי' לשלוח את הבנים לפנימיות הרחק מן הבית ולא חשכו מאומה להנחילם חינוך על ברכי היהדות, קיום מצוות ושמירה על המסורת.
מתוך התמדה, עקביות ודוגמא אישית, ובשעות שרוב האבות נחים מעמל כפיהם, היה ר' יוסף יושב ללמד את בניו, הן בשבתות והן בימי החול, לאחר שחזר מיום עבודה מפרך.
עמלו בחיי המעשה, לא מנע ממנו במשך עשרות שנים, להיות הראשון שפותח את בית הכנסת, והאחרון שסוגר את שעריו, אף בחודש אלול בו השכימו לסליחות, משעה 3:30 לפנות בוקר.
לאחר ארבעים וארבע שנות עבודה בתעשייה האווירית, בעת יצא לגמלאות, דאג לעולמו בחייו ופנה ללמוד בכולל "בית דוד" בחולון, בראשות הרה"ג ר' יצחק זילברשטיין שליט"א.
כל ימיו שימש לדוגמא ומופת, למשפחתו ולכל מכריו, בהתמדת הלימוד, ניצול הזמן לכל דבר שבקדושה, הקפדה על סדר–יום קבוע ממנו לא זע ומתוך מסירות נפש של ממש ואף בשנותיו האחרונות, לאחר שפקדה אותו המחלה.
לפני כשלוש שנים עבר לגור באלעד בקרבת ילדיו, התפלל ולמד בבית הכנסת 'עץ חיים' וגם שם דבק בסדר היום הקבוע, על אף חולשתו הרבה ומתוך התגברות על כאבי גוף תקיפים, כאשר מדי יום הסיעו בנו הבכור לכולל בחולון.
בכל עת שהיה נשאל לשלומו היה משיב: "כל עוד שאני עומד על הרגליים צריך להודות!" ואכן, את הכח הזה, שנותר בגופו, ניצל רבות בחתונות כדי לשמח חתן וכלה ובשאר שמחות להם הוזמן.
לאשתו ולכל סובביו שסעדוהו בזמן חוליו הקפיד תמיד לומר על כל דבר: "תודה רבה", "תהיה בריא".
זכה ועלייתו האחרונה למיטתו, ממנה לא קם, היתה מתוך דברי תורה ששמע ודיבר עם נכדו יבלחט"א.
ר' יוסף השתייך לדור של "אנשי צורה", שהיוו מגדלור וסמל לכל מכיריהם, שהולכים מאיתנו ומתמעטים, ואינם בנמצא עוד.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.
