פרק ב': האם צריך להשלים את קריאת פרשת בלק שהחסיר מאחר והתפלל בשבת הקודמת עם הספרדים או האשכנזים? | חלק ההלכה והמעשה | הפרק השישי בסדרת הכתבות לגבאי ופעילי קהילות תימן
אז בפרק הקודם הצגנו את השאלות המתעוררות בעקבות הנוהגים לחבר את פרשיות חוקת ובלק, מה באמת הפיתרון ההלכתי המוצק לדבר זה? איך מי שהחסיר את פרשת בלק משלים אותה עם הציבור שאוחז כבר בפרשת פנחס?
על מנת לענות לשאלה זו, ביקשנו מהגאון רבי יוסף צברי שליט"א רב ומו"ץ בעיר אלעד, ומרבני בית ההוראה 'המאורות' לעדת תימן ומחבר ספרים רבים ויקרים, להשיב על שאלות אלו הלכה למעשה. וכדרכו בקודש הביא לפני גבאי בתי הכנסת את כל מה שצריך לדעת בעניינים אלו, הן בפן ההלכתי והן בפן המעשי. ודברי פי חכם חן.
ראשית כל, נחלק את דברינו, תחילה לכל בחורי הישיבות ושאר האורחים המגיעים לבית הכנסת, לדעת מה היא חובתם ההלכתית, לבין הגבאים עצמם, כדי שידעו לכלכל את מעשיהם בדעת ובתבונה – שזה יבואר בפרק השלישי והאחרון בסדרה זו.
תחילה מגולל הגאון שליט"א את דבריו ליסוד ההלכה, שאין חובה ללכת ולשמוע את הקריאה שהחסיר, מאחר וזוהי חובת ציבור. וכך הם דבריו.
דבר זה פשוט כביעתא בכותחא, כי קריאת התורה בשבת (ואף בשני וחמישי) היא אך ורק "חובת ציבור", ומוטלת היא רק כאשר ישנם עשרה מישראל יחד. אך יחיד שלא שמע קריאת התורה, (כגון השוהה בבית חולים וכדומה), אין לו חיוב כלל ללכת לשמוע קריאת התורה במנין אחר או להביא עשרה שיקראו לו כלל, שכן מעולם לא היה הוא בכלל החיוב.
וכן מפורש בדברי הרמב"ן בספרו מלחמות ה' (פרק קמא דמגילה ה' ע"א), ששם במשנה שנו את קריאת המגילה יחד עם קריאת התורה ומצוות נוספות, ובתוך דבריו שם כתב לחלק בין מגילה לשאר המצוות, וזה לשונו: "השנויים במשנתינו כולם חובות הצבור הן, ואינן אלא במחוייבין בדבר, אבל מגילה כשם שהצבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב, ויחיד שלא קרא, צריך עשרה משום פרסומי ניסא", עד כאן לשונו. וכן מבואר בדברי הר"ן שם. ומבואר שרק בקריאת המגילה יש חובת יחיד, אך בקריאת התורה אין חובת קריאת ס"ת על כל יחיד בפני עצמו.
וכן נקטו כל הפוסקים להלכה, וכמבואר בשו"ת סמיכה לחיים (או"ח סימן ב' דף י"ד ע"ג, בתשובה למהר"י חזן בעל החקרי לב), בביאור תקנת קריאת ספר תורה, וז"ל: "ונראה לי שלא היתה תקנת נביאים לכל יחיד ויחיד שיקרא או שישמע קריאת ס"ת בשבת ויו"ט, אלא שיקראו בצבור בשבת וי"ט סדרו של יום, וכל שקראו בצבור סדרו של יום אף אם כמה יחידים לא שמעו נתקיימה תקנתם", עכ"ל. וכן כתב בשו"ת גינת ורדים (או"ח כלל ב' סימן כ"ד): "ואם כן על כרחך לומר דתקנת קריאת ספר תורה בצבור ליתא משום חובת תלמוד תורה, אלא לפי שלא היו לומדין תורה ברבים בכנופיא ובפרהסיא שלשה ימים, רק היו קורין כל אחד לעצמו, לכן נתקנה תקנה זו שלא יעברו ג' ימים מלקרות בתורה בכינופיא ובפרהסיא, ובכה"ג התורה מתעלית ושכרם הרבה מאד וכו', והשתא כיון שקריאת התורה הוקבעה לצבור, חובת צבור היא ולא חובת יחיד, אין לנו להוסיף על התקנה ולהטילה על היחיד", עכ"ל. וכן כתב בשו"ת מהר"י פראג'י סימן ע"ז, וכן כתב בשו"ת משפטי עוזיאל חלק ג' או"ח סימן י"ד. ועיין בשו"ת יביע אומר חלק ד' יו"ד סימן ל"א עמ' שי"ג שחיזק יסוד זה באריכות.
ומדבריהם מבואר, כי מכיון שיסוד תקנת קריאת התורה בציבור חובת הציבור בלבד היא, א"כ כל המגיע לציבור, נכלל הוא בכלל הציבור ומתבטל לציבור בחיוב קריאתם, ואין שום טעם לעזוב את בית הכנסת שרגיל להתפלל בו, כדי "להשלים" פרשה שלא שמע, שהרי אין עליו כל חיוב ואף לא הידור להשלים מה שלא שמע, שכן קריאת התורה חובת הציבור היא ועליו היא מוטלת, ולא על היחיד שחיסר בה, [ורק ציבור שלם שבטלו פרשה ישלימוה, וכמו שפסק הרמ"א סימן קל"ה סעיף ב'].
מה גם שרבים הולכים לשמוע את הפרשה החסרה, בבתי כנסת של עדות אחרות, שלדעת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק (חלק א' סימן כ"ד) ספרי תורה שאינם כתובים כפי מסורת תימן, הוו ספרים פסולים לדידן, מחמת השינויים הרבים שביניהם, ואין יוצאים ידי חובת קריאת התורה בהם. [וכבר האריכו על פתגמא דנא בפוסקים ואכ"מ, ואף אם יש היתר בספר תורה של עדות אחרות מצד שבטלים לציבור הקורא בהם, וכך למעשה המנהג הרווח כיום, עכ"פ פשוט שקריאה בס"ת של מסורת אבותיו עדיפה וחשובה יותר].
ולכן, בבתי הכנסת מעדתינו המשמרים בנאמנות את מסורת אבותינו הקדו', לחבר את פרשיות חוקת בלק, אין למתפללים לחשוש מצד הפסד קריאת פרשת בלק וכדומה, מאחר וזהו חובת ציבור, כדבר האמור. וכן נוהגים רבים מקהילותינו בהוראת גדולי פוסקי עדתינו שליט"א.
בפרק הבא והאחרון בסדרה זו השייכת לפרשיות חוקת בלק, אי"ה נעסוק בעיקר כיצד למעשה רצוי וראוי לנהוג בבתי הכנסת בהם יש חילוקי דעות בין הקהלים השונים, או אופנים שונים העלולים להיווצר מחמת שינוי המנהג. וכמובן עוד נקודות נכבדות שאפשר לעורר עליהם, אך על כך ועוד, נאריך אי"ה בכתבה הבאה. בינתיים נחכה לתגובות שלכם על זה שבוודאי מאד יחכימו אותנו הלאה והלאה.
לסדרת הכתבות המלאה על בתי הכנסת התימנים ועוד – לחצו כאן
