האם כל מין חגב שיש בו סימני טהרה – מותר באכילה למנהגינו?

תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א רב הישוב נחליאל ומרבני בית ההוראה 'המאורות'

שאלה:

שלום רב.
בעניין כשרות החגבים האם כל מין חגב שיש בו את סימני הטהרה ואת האות חי"ת בחזה מותר באכילה, או שמחמירים (כמו בעופות) להצריך מסורת ספציפית על מין החגב ומותר לאכול רק 'ארבה מדברי' שהיתה עליו מסורת ברורה בתימן (ובצפו"א)?
לפי מה שחקרתי בנושא הבנתי שהיו בעניין שתי גישות בתימן, ובצנעא יותר החמירו ונקטו שאוכלים רק ארבה מדברי שיש עליו מסורת. אשמח לקבל תשובה ברורה בנושא. תודה מראש.

תשובה:

לכבוד השה"ט ר' חננאל אשר סייג הי"ו, שלום וברכה.

תשובה: איתא במשנה תרומות (פרק י משנה ט) חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו את צירם, העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור. וכתב הרמב"ם שם בפירושו למשנה, וז"ל, חגבים, הם מיני הארבה, ואינם מבעלי חיים שיש בהם דם, ולפיכך לא יפסול צירן, לפי שהמתמצה מהן אינו אלא לחלוחית מעטה מאד. ועדות ר' צדוק הלכה למעשה, ע"כ. ואיתא בתוספתא חולין (פרק ג הלכה כה) אלו סמני חגבים, כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסוליו וכנפיו חופין את רובו ר' יהודה אומר ושמו חגב ולא כנצרין שיש בהם סמנין הללו, סומכוס אומר אף המורד ר' אלעזר בר' יוסי אומר אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הזחל הזה כשר. וכ"כ בפרקי דרבי אליעזר (פרק ט ד"ה בחמישי). ובמשנת רבי אליעזר (פרשה ח עמוד 144) כתב שיש שבע מאות מיני חגבים. יש מהם שהם טמאים ויש מהם טהורים.

לעדת תימן היה מסורת אלו חגבים טהורים, ומסורת זו לא השתמרה כאן בארץ ישראל כיון שלא מצוי כאן הרבה חגבים כמו בתימן. אך אם היום היה מצוי, נראה לע"ד שגם עדות אחרות אשכנזים וספרדים היו יכולים לסמוך על המסורת שלנו והיו יכולים לאכול את החגבים הכשרים. ואע"פ שמרן השו"ע ביור"ד (סימן פה סעיף א) כתב, אינו מותר אלא אם כן שמו חגב או שיש להם מסורת ששמו חגב. מכל מקום ילמד סתום מהמפורש לגבי סימני עוף טהור ששם כתב מרן השו"ע (סימן פב סעיף ב) שהצייד נאמן לומר עוף זה התיר לי רבי. וע"ע שם בשו"ע (סעיף ה). וכ"כ הש"ך (סימן פה ס"ק ב). וכ"כ הפרי חדש (שם ס"ק ג). וכ"כ הכרתי (סימן פה ס"ק ב). ואכמ"ל.

אמנם הט"ז (סימן פה ס"ק א) כתב וז"ל, ועכשיו נוהגין שלא לאכול שום חגב אפילו בידוע ששמו חגב לפי שאין אנו בקיאין בשמותיהן. וכך הלכה למעשה, בתימן היה מסורת של החגב, לנו אין מסורת בזה, ולכן כל מיני חגבים אסורים. אמנם לזקנים שבדור הקודם שקבלו במסורת והכירו את מין החגב המותר, היו יכולים לאכול ללא חשש ופקפוק.

בכבוד רב לאוהבי תורתך, אוריאל חוברה