*
שאלה:
אדם שמתעורר לפני עלות השחר יאמר ברכות השחר כשהוא קם, או רק אחרי עלות השחר?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אם קם קודם עלות השחר ואינו חוזר לישון – מברך את ברכות השחר והתורה בשעה שהוא קם.
*
שאלה:
לחם שטוגן בשמן במחבת כמעט עמוק – מה ברכתו?
תשובת הגאון רבי עמית מגד שליט"א:
מברך "המוציא" וברהמ"ז.
*
שאלה:
אדם שאכל סעודת פת ושכח לברך ברכהמ"ז, עברו 90 דקות – מה יעשה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
אם אכל אכילה מרובה – אפשר לברך כל זמן שלא רעב.
ואם אכל אכילה מועטת, דהיינו שנשאר עוד קצת רעב מאכילה ראשונה – יכול לברך עד 72 דקות.
*
שאלה:
היום בבוקר שמעתי את חבר שלי מברך "על המחיה", ואמר "ברוך וכו' על המחיה ועל כלכלתה וכו', ברוך אתה וכו' על מחייתה ועל כלכלתה", ואני רגיל להגיד "ברוך אתה וכו' על המחיה ועל הכלכלה וכו', וברוך אתה וכו' על המחיה" – אפשר לדעת מהו המנהג שלנו, איך נוסח הברכה?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
המנהג אצלנו הוא כפי שציינת שאתה עושה, וכן הוא בבית יוסף סימן רח באורך – יעויין שם.
*
שאלה:
אני מכין שייק לשתיה, השייק ברכתו "שהכל". על הדרך כאשר אני מכין אותו, יוצא לי לטעום מחלק ממרכיביו שעליהם אני מברך גם ברכת "שהכל". האם יש לכוין לפטור את השייק בברכת "שהכל" כאשר אני מברך על אותם מרכיבים, או שהשייק נחשב שעדיין לא בא לעולם, שהרי רק לאחר הכנתו (אחרי טחינת כל המרכיבים יחדיו) הוא למעשה נוצר?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
בענין השייק – כיוון ש"מטעמת" אינה צריכה ברכה, על כן אחד מן השניים: או שלא תכוין להנאה בעת הטעימה, או שתכוין להנאה ותכוין גם על מה שתשתה לאחר מכן.
אמנם כיון שיש דעות שבעוד המשקה אינו מוכן – אינו נפטר בברכת שתיה אחרת, על כן כדאי לברור את האפשרות הקודמת שציינתי לפניך, להתכוין רק ל"מטעמת".
אולם אם הנך שותה ממנו כאשר הוא כבר מעורב, רק הינך רוצה לעמוד על שלבי הגימור שלו, בזאת עצתי לך להתכוין לפטור את המשקה במה שטועם כעת.
*
שאלה:
האם אשה צריכה לברך "הגומל" בלידת בת? ומה לגבי "שהחיינו"?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
לא נהגו שאשה תברך "הגומל" ו"שהחיינו" – משום צניעות.
ואם רוצה כל כך לברך "שהחיינו" – תלבש בגד חדש ותברך.
*
שאלה:
תינוקת שעברה ניתוח – אושפזה ביום ראשון, נותחה ביום שני ושוחררה בשלישי: האם נחשב שעברו שלושה ימים לענין ברכת "הגומל"? האם האב מברך "הגומל"? אם האב לא מגיע לבית הכנסת (בינתיים), הסבא יכול לברך "הגומל" עבור התינוקת?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
בענין ברכת הגומל – אין אדם מברך לחבירו, וכל שכן הסב.
שאלה חוזרת:
הרי התינוקת לא יכולה לברך, גם האב מנוע מלברך עבור התינוקת?
תשובת הגאון רבי אורן צדוק שליט"א:
תינוק – גם אם היה יכול לברך – לא היה מברך עד גיל שלש עשרה, כיון שאומרים הגומל ל"חייבים" טובות, והוא אינו חייב. מה שנותר לעשות ומן הצורך לעשות – היא סעודת הודיה.
*
שאלה:
יש לנו מקלט בעבודה, ביום יום הוא משמש לנו בית כנסת, יש בו ארון קודש עם ס"ת. האם מותר לערוך בו הרצאות הנוגעות לעבודה? והאם מותר לערוך בו סעודות פרישה וכדו'?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
הרצאות תורניות בהפרדה – אפשר. לגבי סעודות – יש להמנע.
*
שאלה:
האם מותר לכוון שהבוילר יידלק באופן קבוע בשבת בצהריים כדי שיהיו מים חמים מיד בצאת השבת?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
מותר.
*
שאלה:
האם מותר להשתמש במים החמים כשהדוד דולק בשבת (כי כשפותחים ברז מים חמים, נכנסים קרים ומתחממים)?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אסור.
*
שאלה:
בענין טומן בשבת – האם כסויי הפלטה שנמכרים היום מותרים בשימוש? האם הארגזים או תנורים, מיחמים וכדו' אין בהם בעיה של הטמנה? ומדוע?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אם מכסה מלמעלה בלבד ולא יורד לדפנות הכלי – מותר.
לגבי ארגז – כדאי מאד שהסיר לא יגע בדפנות.
*
שאלה:
האם מכשיר 'בייבי-סנס' מותר לשימוש בשבת?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
אם יש חשש אמיתי שמא התינוק יפסיק לנשום – מותר להפעיל גם בשבת, אבל בשינוי.
*
שאלה:
האם יש חיוב לעמוד כאשר ארון הקודש פתוח או רק כשמוציאים ספר תורה?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
נוהגים לעמוד בזמן שארון הקודש פתוח משום כבוד, אך אין חיוב – משום שהספרים נמצאים ברשות אחרת.
אבל כשמוציאים את הספר – ודאי חייבים לעמוד.
*
שאלה:
האם יהיה מותר לענות על שאלון בעבודה לבחינת תהליכים, כאשר כחלק מהסקר אני נדרש לענות על שאלות הנוגעות לאנשים ספציפיים?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
דיבור לשון הרע אסור, אלא א"כ מתקיימים שבעת התנאים המבוארים בספר שמירת הלשון (לתועלת וכו').
*
שאלה:
האם מותר להעביר ספר תורה לסוכת אבלים בשבעה?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
יש מקרים שמותר. צריך להתייעץ עם רב איך להוליך את הספר.
*
שאלה:
האם מותר להגיע רק לחופה של אחיין ואני בשנת אבל על אמא שלי? האם מותר ללכת לשבת חתן בשנת אבל על אמא שלי (גרים בעיר אחרת לכן צריך ללכת לכל השבת)?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
א. תנוחמו מן השמים.
ב. אמא ואבא הושווה כבודם לכבוד המקום ב"ה, ואם רבינו הרמב"ם כתב שלא נכנסים למקום שמחה, כך ההלכה למעשה. וכן היה המנהג פשוט בכל בית תימני בדור אחד לפנינו – כי אב ואם היו יקרים בעיניהם ולא חשבו לרגע לחלל כבודם בעד חנופה לאח או לאחות. ה"ה שבשום אופן לא הלכו לשבת חתן ואפילו לא לג'עלה. וכן היה מורה מו"ר גאון עולם מארי חיים כסאר זצ"ל.
בעוונינו בדור הזה "אשר לא ידע את יוסף", ואולי גם נתקיים בנו "דור אביו יקלל", מחפשים כל מיני קולות ודעות שונות מכל מיני פוסקים ואומרים ביד רמה "הלכה כדברי המיקל באבל", ונתקיים בהם מקרא שכתוב "ויאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת".
*
שאלה:
האם מותר ללכת למסעדה בתוך ה-30 לאבל על אבא?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
עם חברים כדאי להמנע, לבד או עם האשה והילדים אפשר.
*
שאלה:
תפסתי עכבר, אני יכול להרוג אותו?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
יש מחלוקת בדבר – יש מתירין ויש אוסרים.
אם יכול לקחתו למקום מרוחק מחוץ לעיר – מה טוב, ואם לאו – יהרגהו, אבל בלי עינוי.
*
שאלה:
אדם שאכל מרק עוף בלי עוף – צריך להרחיק 6 שעות לאכילת חלבי?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
כן.
*
שאלה:
סיר חלבי שבטעות בישלו בו נקניקיות – מה הדין?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
אם הבישולים – החלבי והבשרי – נעשו בתוך 24 שעות, התבשיל אסור והסיר צריך הגעלה (תלוי בסוג הסיר).
אם היה הפרש בין בישול החלבי לבישול הבשרי של 24 שעות, התבשיל מותר אך הסיר צריך הגעלה (תלוי בסוג הסיר).
*
שאלה:
א. האם מותר להכניס לתא תנור אחד תבנית בשר סגורה בנייר אפיה ונייר כסף, ביחד עם מאכל פרווה פתוח ללא נייר כסף? האם מותר להכניס לתא תנור אחד תבנית בשר סגורה מכוסה בנייר אפייה ונייר כסף, ביחד עם שני סירי ג'חנון סגורים הרמטית?
ב. האם המאכלים שהם פרווה יישארו פרווה או ייחשבו בחזקת בשרי, או בכלל יהיו בשריים (כמובן שהכול בתנור אחד על חום גבוה של 230 מעלות בערך)?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
א. כן.
ב. בחזקת פרווה.
*
שאלה:
אדם שרוצה לאפות עוגה פרווה בתנור שאפו בו בשרי לפני מס' חודשים או בתנור אחר שבושל בו דבר חלבי לפני שבוע – האם ואיך יכול לעשות זאת?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
ינקה התנור היטב, ויאפה.
שאלה חוזרת:
צריך לנקות למרות שעבר הרבה זמן (הרבה מעבר ל-24 שעות) מאז שאפו בהם?
תשובת הגאון רבי איתי מעודה שליט"א – בני עיש:
אם יש בתנור לכלוכים – אין הבדל כמה זמן עבר, וצריך לנקות.
*
שאלה:
'דיסק שמע' עם תוכן מסויים שנרכש מבעל התוכן, האם מותר לי להשאיל את הדיסק לאחר? והאם מותר לי להעתיק לעצמי כגיבוי פן ייפסד המקורי (כתוב על הדיסק "אין להעתיק או לצרוב בשום אופן")?
תשובת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א:
להשאיל ודאי שמותר, אך לצרוב את הדיסק – יתכן והוא בכלל תנאי המכירה ואסור.
*
