צדיק באמונתו: שלושים שנה לפטירתו של רבי יחיא אזרק זצ"ל | מחוז ירים, תימן – יהוד

הגאון רבי יחיא יצחק ב"ר שלום אזרק זצ״ל נולד בכפר גרין במחוז ירים שבתימן, ועלה לארץ ישראל בעלייה הגדולה. יחד עם רבים מבני משפחתו ויוצאי מחוזו התיישב במושב שתולים, ולאחר מספר שנים עקר עם אחיו אל העיר יהוד, שם קבע את מושבו עד סוף ימיו.

גם במעלליו יתנכר נער, וכבר בימי עלומיו היה רבי יחיא שוקד תדיר בלימוד התורה הקדושה, ועשה את תורתו קבע ומלאכתו עראי. בגיל צעיר מאד נסמך לסדר קידושין וגיטין, לשחוט ולמול. עם זאת היה מרבה בכתיבה, ונותרו ממנו כמה וכמה כתבי יד בעניינים שונים, הן בדברי מוסר ודרשות, והן בפלפול בהלכה ובאגדה. מיד כשהיה שב ממלאכתו, בכל רגע פנוי, היה הוגה בתורה ביתר שאת וביתר עז.

הוא לא חס על עצמו בלבד, אלא השפיע מטובו לזולת והרביץ תורה לעדרים. בין כתביו מהימים הסמוכים לעלייה ארצה, בעת שרדפו את יהדות תימן, מצויה רשימת תלמידים, ובה ציין לעצמו אלו ילדים חפצים בלימוד התורה.

מחיקו של רבי יחיא זצ״ל לא מש הספר שתילי זיתים למהרד"ם, על פיו הורה וממנו לימד לרבים. בימי זקנותו, כאשר נוכח לראות יהודים מבוגרים שכבר אינם עוסקים במלאכתם ומבטלים את זמנם, טרח והקים "מת״ל" – מעון תורה לקשיש, כדי לזַכות את ישראל ולהגביר חיילים לתורה. לימודו היה במתינות ובעמקות, וכפי שהעיד בן משפחתו אשר זכה ללמוד עמו בימי בין הזמנים בשו״ת רב פעלים להגרי״ח, על הסדר.

איש תפילה היה רבינו, כבן המתחטא לפני אביו, ברגש מיוחד ובבכייה. גם פיקח עצום היה, וכמה מעשים מופלאים ידועים אודותיו. גאונותו ניכרת מבין הכתבים שהותיר אחריו לפליטה, במקרא במשנה בגמרא ובהלכה.

הגאון רבי שלמה טובים זצ״ל, רבה של עירו יהוד, היה מתבטל לפניו ומקבל את דעתו, ואף את חיבוריו וכתביו היה מוסר לו, להשית את עינו עליהם בטרם הדפסתם. עוד קודם שנתמנה לרבה של יהוד, בעידודו ובתמיכתו של רבי יחיא זצ״ל, התפלל יחד עמו, ואף שימש כבעל תוקע במניינו. כמו כן, הגר״ש טובים עצמו סיפר שבתחילת כהונתו כרבה של יהוד היה מרבה במסירת שיעורי תורה, כארבע שעות ביום, עד שחלה בגרונו. ברם, הוא לא מצא מחליף ראוי למסירת השיעורים, אלא את רבי יחיא זצ״ל.

הנהיג את ק"ק "אחדות ישי" בעיר יהוד בחן בתבונה ובדעת במשך עשרות שנים, עד שנתבקש לחיי נצח ביום ה' באייר תשנ"ד.

^{(על פי דברי בן משפחתו הרה"ג אביעד אזרק שליט"א שהובאו בקובץ שפתי מלך ד עמ' נא, וכן בגיליון מוסרה ו, אייר תשפ"א. דרשה לחנוכה מכתביו הובאה שם גיליון יג, כסלו תשפ"ב)}