ז"ך אייר

יום פקידת שנתם: רבי אברהם מוסאה ורבי שמעון צאלח, זכר צדיקים לברכה

אילוסטרציה | Image by Thomas from Pixabay
אילוסטרציה | Image by Thomas from Pixabay

רבי אברהם מוסאה זצ"ל

יום כ"ז באייר תרכ"ה הוא יום פטירתו של הגאון רבי אברהם ב"ר יוסף מוסאה זצ"ל. לא ידועים פרטים על אודותיו, מלבד תאריך פטירתו המונצח בסוף דיואן שהועתק בשנת תר"ץ ובתוכו דרוש הלל ארוך, במילים אלו: "והד'א תאריך [=ובתאריך הזה] למָרנו ורבנו איברהים בן יוסף מוסאה, נפטר בשבע ועשרים לחודש אייר שנת תרכ"ה".[1]

רבי שמעון צאלח זצ"ל

הרב הגאון רבי שמעון צאלח זצ"ל נולד בשנת תרע"ט בעיר צנעא בירת תימן לאחת המשפחות הנכבדות והמיוחסות שבעיר, משפחת צאלח. אביו רבי יחיא היה דור שישי, בן אחר בן, למאור הגאולה מהרי"ץ זצ"ל, ואמו מרת זהרה ע"ה הייתה בת רבי שלמה צאלח, דור שישי לאחיו של מהרי"ץ – הגאון רבי שלמה צאלח זצ"ל בעל "זבח פסח".

כבר משחר ילדותו ניכר רבי שמעון באהבת תורה, יראת שמים ודבקות במסורת אבות בכלל, ובתורת זקנו מהרי"ץ בפרט. מכתת היה את רגליו כדי ללמוד תורה מפי גדולי חכמי צנעא ורבניה. בצעירותו למד לפני הגאון הישיש רבי אברהם בדיחי זצ"ל שהיה שאר בשרו, וכן בפני הגאונים רבי חיים חובארה ורבי חיים כסאר זצ"ל, ובפרט אצל מורו ורבו הגאון רבי יוסף שמן זצ"ל.

בהיותו בן עשרים וחמש שנה נשא לאשה את נוות ביתו מרת תורכיה (יהודית) ע"ה, בת רבי יחיא קלזאן ומרת נעמה בת הגאון רבי שלום ב"ר יוסף קלזאן זצ"ל. כבר בצעירותו נחשב לאחד מרבני בית כנסת צאלח, והיה אחד מתלמידי החכמים שבה. עסק בכתיבת סת"ם והתפרנס ממלאכת קודש זו. לאחר נישואיו הִרבה להתפלל בבית כנסת סעאדי שהיה סמוך לביתו, ובכל יום היה משכים קום כדי לעסוק בתורה.

בחודש שבט תש"י עלה לארץ הקודש ונסמך כרב ומורה צדק על ידי הרבנים הראשיים דאז. לאחר מספר חדשי שהייה במחנה עין שמר עבר למושב קדימה ובו שימש כרב וכלי קודש, שוחט ובודק, עורך חופות וקידושין ומלמד תינוקות של בית רבן. עמל רבות למען החינוך התורני בקרב משפחות העולים ופעל למען הקמת מוסד לימוד עבור בניהם.

בשנת תשט"ז עבר להתגורר בשיכון ה' בבני ברק, ובתקופה זו התמנה בד בבד לכהן כרב לקהילת יוצאי תימן במושב קדימה. לאחר כחמש שנים עבר ללמוד בכולל "היכל התלמוד" בתל אביב, שם עסק בתורה במשך כשלוש שנים ואז עבר ללמוד בכולל וולאז'ין בבני ברק. את ספסליו חבש במשך כשמונה שנים ונודע בהתמדתו המופלאה.

לאחר מכן התמנה לכהן כרב אזורי באזור השרון, וכיתת את רגליו להרביץ תורה ויראה ולהעמיד תלמידים ביישובים רבים ברחבי הארץ. כל יום השכים לפנות בוקר ללימוד קודם התפילה ולאחריה, ומלבד עסק התורה והרבצתה לציבור יגע ועמל בעריכת ובהדפסת ספרי רבני תימן ומהרי"ץ בפרט, כאשר הוא מעתיק את שמועותיהם של אבותיו ורבותיו הגדולים ומנחילן לכלל. עמד בראש בית הכנסת "עץ חיים" בשיכון ה' והקפיד על שימור מנהגי אבותיו, עד פטירתו ביום שלישי, כ"ז באייר תשנ"ג.

על מצבתו נכתב בין היתר: "מיסד בית כנסת עץ חיים על שם המהרי"ץ בבני ברק, מוציא לאור ומפיץ ברבים את תורת המהרי"ץ זיע"א. כל ימיו זכה ללמוד וללמד ולהפיץ תורה ברבים ובתימן ובכל ארץ ישראל. מקדש שם שמים ברבים בכל מידותיו והליכותיו".[2]


[1]     אנציקלופדיה לחכמי תימן חלק א עמ' 314-315. אך לא נראה שהוא מחבר ההלל הארוך כי אם מעתיק כתב היד הוא המחבר.

[2]     על פי בבת עינינו חלק א עמ' קפט–קצה.


קו המאורות – מרכז התוכן וההלכה ליהדות תימן | חייגו בכל עת: 8416* | 03-30-8888-5 | מס' ישיר מארה"ב – 151-8613-0185 | ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com

הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!