להלן הידיעה שפורסמה בעיתון הדרך היום (שישי) ערש"ק פרשת עקב – על הרבנית הצדקנית מרת מלכה קורח ע"ה:
בערב תשעה באב, יום שריפת בית אלוקינו, נתעטפנו יגון ואבל בכפליים, עת נתעלתה לשמי רום בתום ובטוהר, בשם טוב ובשיבה טובה הרבנית הצדקנית מרת מלכה קורח ע"ה, שזכתה להעמיד בית של תורה ויראה לתפארה, וראתה בחייה בנים, נכדים, נינים ובני נינים תלמידי חכמים מופלגים, עמלי תורה, יושבי על מדין, בעלי הוראה ומסורה.
הרבנית ע"ה נולדה בצנעא שבתימן בשנת ה'תר"פ, לאביה הצדיק מארי שלמה קארה זצ"ל, נצר לשושלת רבנים ידועה ובראשם הגאון מארי יוסף אלקארה זצ"ל שמילא מקום מהרי"ץ זיע"א בהנהגה, ובנו אחריו ממשיך דרכו הגאון מארי סלימאן אלקארה זצ"ל שכיהן כראב"ד ורב ראשי ליהדות תימן המפוארת במשך ארבעים שנה (בין השנים ה'תר"ט – ה'תרמ"ט). בבית מיוחס זה גדלה הרבנית מלכה ע"ה במעלות היראה והקדושה, החסד והאמונה, שהיו מושרשות בה מינקות לאורך כל שנות חייה.
בהגיעה לפרקה, דובר בה נכבדות מבית משפחת קורח המפורסמת בתימן דור אחר דור בגדולי התורה שיצאו ממנה, פוסקי הלכה, מורי הוראה, מעתיקי השמועה והמסורת כתיקנה. בעת דודים נישאה לבעלה הגאון מארי יוסף קורח זצ"ל, שהיה תלמיד חכם מובהק, איש הלכה והוראה, רב פעלים בתחום חינוך התלמידים, ועשה רבות לצידו של הרב הראשי האחרון ליהדות תימן, הגאון מארי עמרם קורח זצ"ל, להצלת והברחת היתומים מתימן מפני גזירת השמד.
בשנת ה'תש"ט, עם עליית רוב יהודי תימן לארץ ישראל, עלו גם הם לחונן עפרה של ארץ הקודש. תלאות וסבל רב חוו בדרך הקשה, ובמהלכה שיכלו שניים מבניהם. בהגיעם ארצה, בתחילת שנת ה'תש"י, שוכנו במעברות העולים בראש העין ושהו שם באוהלים במשך כשמונה חודשים, תחת השמש הקופחת בקיץ ובחורף מושלג וסוער שהיה באותה השנה. כל התנאים הללו, לא החלישו את רוחם היוקדת באהבת ה' ותורתו, בהקפדה על מצוותיו קלה כבחמורה. לאחר תקופה זו, הועברו לשיכוני העולים ברמת עמידר ברמת גן.
זכתה המנוחה לשיבה טובה ואריכות ימים בבריאות ובצלילות הדעת. כל ימיה נמנעה מהזדקקות לזולת, ולא ביקשה מעולם עזרה בדבר שהיה באפשרותה לעשותו בכוחות עצמה. רצון יראיו יעשה, ועד לתקופה האחרונה במלאות לה מאה שנות חיים, סייע ה' בעדה ולא הוצרכה להזדקק לסעד ותמיכה בחיי היום יום, אלא שהתה בביתה בכבוד ובטובה.
גם בימיה האחרונים כשגברה חולשתה מאד והכרתה הייתה מעורפלת, לא פסק פיה מלמלמל 'השם אחד' שוב ושוב. אמונת האומן שליוותה אותה במשך כל חייה, נותרה בעוצמתה כשהייתה עד לרגעיה האחרונים.
הלוויתה התקיימה בליל תשעה באב, מיד עם סיום אמירת הקינות בבתי הכנסיות התאסף קהל רב סביבות ביתה שבבני ברק על מנת לחלוק לה כבוד כראוי. מסע ההלוייה נפתח בדברי בכי נהי מפי בנה הגאון רבי פנחס קורח שליט"א, ולאחר מכן צעדו ההמונים אחר מיטתה שנלקחה לבית העלמין סנהדריה ירושלים, שם כבר המתינו ההמונים לבואה. לאחר דברי הספד מפי הגאון רבי ציון חובארה שליט"א רב ק"ק משכן אהרן בית וגן ירושלים, הובלה מיטתה אל מקום קבורתה בחלקת הרבנים, סמוך ונראה לציון בעלה הגדול ואבותיו זצ"ל.
זכתה והניחה אחריה דור ישרים מבורך, כולו זרע ברך ה' ההולכים בדרך התורה והמסורה, ובראשם בנה הנודע לשם ולתהילה הגאון הגדול רבי פנחס קורח שליט"א רב דק"ק שערי הלכה בבני ברק, אשר ציבור בני התורה דק"ק תימן הולכים לאור תורתו בחיבוריו ובשיעוריו המשמרת מסורת ההלכה והמנהג כפי שקיבלה מאבותיו, תוך הנחלת ערכי עולם התורה והישיבות שינק מרבותיו גאוני הדור שלפנינו. ואשר על ידו השני, זקן ויושב בישיבה – בנה הגאון רבי עזרא קורח שליט"א מגדולי הת"ח בכולל פוניבז', הנודע בתרגומיו המדויקים לספרות רבותינו הראשונים שנכתבה בלשון ערב אשר רוח חכמים נוחה מהם, ובראשם פירוש המשנה להרמב"ם שנערך על ידו ויצא לאור ע"י מכון המאור. וצעיר בניה, הרה"ג רבי שלום קורח שליט"א ת"ח ומרביץ תורה בק"ק תימן בעיר מודיעין עילית. תנצב"ה.
