חשיפת הג'מאעה:
אחד מנכבדי הג'מאעה הירושלמית פגש השבוע את אחד מגדולי הזמר, וזה האחרון שמח לבשר לו שככל הנראה גם בחול המועד סוכות הבעל"ט, יתקיים מעמד הקבלת פני חבר מועצת חכמי התורה רבינו מרן הגאב"ד שליט"א בהפקה מרהיבה והופעה מוזיקאלית מרשימה לאלפי בני התורה מעדת תימן, בהיכל העליון של 'בנייני האומה' ובהשתדלותו של 'הקברניט', יו"ר ועדת הבריאות ח"כ הרב יוני מישרקי.
ואפרופו מישרקי: הערב, ליל שישי י"ט מנחם אב, חוגג נציג הג'מאעה ויקיר המדור האהוב את החלפת הקידומת לאחר 40 שנות קיום בלעה"ר. הברכה אחת היא, שיזכה לעוד כפל 40 (עד מאה ועשרים) שנים של שגשוג ועשייה מבורכת למען הציבור בכלל ובני העדה בפרט, מתוך בריאות ושמחה אכי"ר!
*
לקראת ימי הסליחות והרחמים הבעל"ט, כבר ביום ט"ו באב הגיע חבר מועצת החכמים וראש מערכת הכשרות 'יורה דעה' רבינו מרן הגאב"ד שליט"א לבדיקת שופרות אצל המומחה המפורסם הגאון רבי דוד עוזאני שליט"א – רב המושב 'ירחיב' ומו"צ 'המאורות' בראש העין.
*
עוד לא שככו ההדים לשיעורו של הראשון לציון הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א שהעסיק את הג'מאעה בשבוע שעבר, וכבר נכנס הקטע הבא מהשיעור השבועי האחרון בו סיפר על הגבאי ה'עדני' של בית הכנסת בתל אביב וחתנו המלומד, בתקופה בה שימש אביו מרן הראש"ל זי"ע בתפקיד רב העיר.
*
ואם בסיפורי 'עדנים' עסקינן, אל תפספסו את המעשה הבא שהתפרסם השבוע בניוזלטר התורני של 'עוז והדר', וצד את עינו של אחד מחשובי הג'מאעה המרכזית שמיהר לשתף את כולם.
הסיפור הבא הינו סיפור-תימני, אמיתי ועסיסי, אותו נהג לספר הדרשן רבי יהודה ירימי זכר צדיק לברכה (הסתלק ונטמן בעיר 'עדן' בתימן). על מנת לשמר על אותנטיות סגנונו, אנו מביאים את רוב הדברים כפי שרשם אותם בנו ר' אהרן ירימי:
מעשה ביהודי עני ושמו 'שלום גחראזי'. לשלום היתה אשה ושמה 'שרה', ולהם שלושה בנים ושתי בנות. פרנסתו היתה מצומצמת מאוד. בהתקרב אחד החגים דאג: מאין ישיג את צורכי החג?! אמר בלבו: "חכמות נשים בנתה ביתה" אמר שלמה המלך, ושרה אשתי הלוא אשה חכמה היא – אשאל ממנה עצה שמא תמצא דרך לחלצנו ממצוקתנו!
יעצה לו אשתו: "לך לבעל החנות שאנו רגילים לקנות אצלו, תסביר לו את המצב, וקח ממנו בהקפה חוטים, מחטים וכל מיני תבלינים. צא אל הכפרים כרוכל ושם תמכור את הסחורה ברווח". אמר בלבו: זה באמת רעיון (והרי נאמר בתורה "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה"…)
הלך לחנווני, ובהיות החנווני מכיר אותו שהוא אדם ישר, נתן לו בהקפה כל אשר ביקש. למחרת יצא לאחד הכפרים הערביים ולקח עמו טלית ותפילין שמא יתעכב יום או יומיים.
כבר במשך היום הראשון הצליח למכור את מרבית הסחורה ברווח נאה! לפנות ערב נעמד בצל עץ כדי להתפלל מנחה. ראתה אותו ערביה אחת כשהוא שקוע בתפילה, אמרה בלבה: הנה יהודי חכם אשר ודאי יוכל לעזור לנו להביא את השלום לביתנו.
כאשר סיים תפילתו פנתה אליו ואמרה: אנחנו יודעים שהיהודים חכמים המה ובעלי-חפץ (כלומר, מומחים לקמעות). האשה סיפרה שמידי יום חוזר בעלה מן העבודה עייף ויגע, נכנס לבית ומתרגז מכל דבר קטן. הבעל פוגע בה בדברים והיא משיבה לו וכך הם סועדים מידי יום את ארוחת הצהרים מתוך מריבה.
שלום שמע את הדברים, והרצין את פניו. דפדף בסידור ועשה את עצמו כמחפש שם עצה. כאשר עלה במוחו הרעיון אמר לה: "השטן כבר רגיל אצלכם בבית שנים רבות וצריך כח גדול כדי להוציא אותו. זה יעלה לך 30 ריאל". האשה הסכימה לשלם ופנתה לביתה כדי להביא את הכסף.
בינתיים נטל עץ קטן. קלף אותו, צבע אותו בכמה צבעים וגוונים ורשם עליו אותיות שונות. בעץ קדח חור והשחיל שרשרת. כאשר חזרה האשה אמר לה לתלות את הקמע בכיסוי ראשה ופקד עליה: "מחר בצהרים, מיד כאשר יכנס בעלך הביתה הכניסי את הקמע לתוך פיך".
האשה שילמה את הכסף ולקחה את הקמיע. למחרת הגיע בעלה נרגז כרגיל והיא תכף תחבה את הקמע לתוך פיה. וראה זה פלא: באותו יום התקצר הריב! למחרת נעשה הריב קצר עוד יותר! ביום השלישי פסק הריב כליל!
סיפרה הערבייה סיפרה לכל שכנותיה על הקמע הנפלא שמכר לה הרוכל היהודי הנודד. ומאז נעזרו עוד כפריים בעצותיו החכמות של שלום – וגמלו לו בחטים, שעורים פירות וכל טוב.
–
לריב צריך שניים. ברגע שהוא נטרל אותה מהמריבה, ידע שהמריבה כולה תנוטרל.
ממילא למדנו יסוד עצום במניעת מחלוקת: גם אם הזולת פתח במחלוקת, ולא אתה, אך ברגע שלא תשתף עימו פעולה, המחלוקת תגווע מאליה.
(גליון איש לרעהו)
*
בבית מדרשו של הגה"צ המקובל רבי דב הכהן קוק שליט"א בטבריה, נערכה השבוע ברית המילה לבנו של אחד מהג'מאעה הצפונית, וכל הקהל זעקו י"ג מדות בנוסח תימן כבקיאים ורגילים.
*
בתיעוד נדיר מאד שזכינו לו השבוע בשעטו"מ, נראה בעל ה'אדני פז' ו'הליכות חיים' הגאון הגדול רבי אברהם אבידר שליט"א – חבר בית הדין הרבני, רב ק"ק 'חזון עובדיה' וראש בית המדרש 'שערי הלכה והוראה' בפתח תקוה, רוקד בחתונת בתו של מזכה הרבים הגאון רבי רפאל זר שליט"א.
*
בתוך סבב הביקורים של מנהל רשת בתי ההוראה 'המאורות' וחבר מועצת העיר מודיעין עילית הרב משה יפת בבתי רבני העדה שליט"א, הצטרף אליו גם הגבאי הבלתי־נלאה של ק"ק 'אורח לחיים' בעירו – הרב נתנאל סינואני, לפגישה מיוחדת עם האדמו"ר הגה"צ רבי אבנר עפג'ין שליט"א.
*
ביום המסוגל ט"ו באב, הגיע ראש המדרשיות של 'המאורות', מגיד המישרים ומזכה הרבים הרה"ג רבי ישי יפת שליט"א להעתיר בתפילה לישועת הכלל והפרט על יד שריד בית מקדשנו.
*
ב'צנעא הקטנה' שבמושב ינון, נערך השבוע ערב הוקרה לזמר והמנחה המיתולוגי משה ענקי יצ"ו, בהפקת בנו יואל ידידנו, ובהשתתפות בני משפחתו, ידידים ואוהבים. בין המוזמנים: מנהל רשת בתי ההוראה 'המאורות' וחבר מועצת העיר מודיעין עילית הרב משה יפת שאף כובד לשאת דברי ברכה וריגש את כולם, נעים זמירות ישראל ציון גולן שניצל את ההזדמנות לשיחה צפופה ותמונה משותפת נדירה עם אורח הכבוד, האיש ו'קסת הסופר' ידידנו ר' שלמה דהרי, ויקיר הג'מאעה של ראש העין ר' איתמר בצלאלי.
*
מבית הכנסת 'לקח טוב' בשכונת ברכפלד שבמודיעין עילית, בראשות רב הקהילה ומו"צ 'המאורות' הגאון רבי נריה יצחק־הלוי שליט"א – בנו של ראש בית המדרש 'בית הלוי' בירושלים הגאון רבי שלום שליט"א (שידיו רב לו בהעמדת והחזקת הקהילה) וחתנא דבי נשיאה מרן הגאב"ד הגאון הגדול רבי פנחס קורח שליט"א, הגיע התיעוד של הגבאי המסור הרב נועם עוזרי בעיצומה של מכירת העליות בתפילת שחרית של 'בין הזמנים' באווירה מיוחדת, שלאחריה ארוחת בוקר משובחת וסדר לימוד משיב נפש ומרנין לב.
*
הקמפיין המדובר ביותר אצל הג'מאעה על 'תקנת התרגום', ביוזמתו והשתדלותו של ידידנו האיש ו'נוסח תימן' ר' שגיב מחפוד, נמצא בעיצומו וצובר תאוצה רבה. בימים האחרונים, לקראת שבת הבעל"ט, כוסו לוחות המודעות די בכל אתר ואתר ב'פשקוויל' (איך אומרים את זה בתימנית?) הייחודי והנדיר.
*
ידידנו נדיר ג'מיל – מנהל המחלקה לתרבות תורנית בנס ציונה, פתח את סדרת פעילויות הקיץ לתושבי העיר שיזם יחד עם המשנה לרה"ע ערן רפאל ויו"ר המועצה הדתית רחמים דוד, ביום פעילות לגברים ונוער בבריכה העירונית, עם השדר עמי מימון מרדיו 'קול ברמה'.
*
הג'מאעה באשקלון רועשת וגועשת לאחר שגורם מסוים הפיץ תמונת קולאז' "מרתיחה" של ההקצאות למספר קהילות ספרדיות בעיר מול האוהל הרעוע של 'המנין התימני', והמסקנה ש"יש תושבים סוג א' ותושבים סוג ב'". חי דהרי, חבר אופוזיציה בעיר, הגיב על כך: "שטויות. המבנים שהעירייה רכשה והתירה בהם שימוש היו מהלך חכם ותיקנו עוול מתמשך. ממש הצלה לקהילות שלימות. התימנים בקשר רציף איתנו והם בדרך גם לפתרון קבע. מי שערך תמונה כזו כנראה מנסה לפגוע בהם".
אחד התושבים כתב: "מי שערך את התמונה הזו, אלו התימנים ששרפו את הזמן שלהם למען ראש העיר ולא קיבלו יחס הולם… כמו הנפנוף לשאר רבני הקהילות שרק הבטיחו להם לכו נגד שס וניתן לכם מה שתרצו. והכל נשאר בגדר דיבורים באויר. אולי תתן הסבר איך האוהל מצד ימין שבתמונה יושב על קרקע שפתאום קיבלה הקצאה לאיש דגל, שבכלל העמותה והפעילות שלו לא בשכונה הזו?", וחבר המועצה השיב לו: "הם בקשר איתך? אתה התפללת איתם פעם? ראית מקרוב את המצוקה שלהם? אני כן. הם בקשר רציף איתי כבר תקופה, וכמו שהיה להם פתרון ראוי למשך כמעט שנה גם כעת יהיה להם בע"ה פתרון קבע לשביעות רצונם. מתוך האופוזיציה אני נלחם למענם ואני מקווה שזה כבר יסתדר בקרוב מאוד, כי זה הולך לכיוון טוב.
"לגבי רבני קהילות שאתה אומר שהלכו נגד ש"ס? מי שהבטיח להם שיטפל בהם. אני אצביע בעד ואתמוך (כמו תמיד) בעד כל מה שמקדם את הציבור החרדי בעיר למקום טוב יותר", הוסיף דהרי, וסיכם: "גם מהאופוזיציה אפשר (צריך וחובה) להמשיך להיות מעורבים ולדאוג לכל תושב / קהילה שפונים אליך, אחרת בשביל מה אנחנו שם? עכשיו מובן לך המעורבות שלי בנושאים מסויימים. ואם היה לי את הכח הפוליטי הייתי מתערב בעוד הרבה נושאים ומשפיע הרבה יותר, כידוע לך.
"כרגע אופוזיציה, זה מה שיש ועם זה מתנהלים", דברי דהרי.
*
בשמחת בר המצוה לבנו של העסקן ואיש החסד רחמים חיון, השתתפו: יו"ר ועדת הבריאות ח"כ הרב יוני מישרקי, ורמ"ט שר הדתות עו"ד עקיבא חופי – שהגיע יחד עם הבוס.
*
כבר חשפנו כאן לא מזמן כי הציור שכבש את לבם של הגרפיקאים מקורו בתמונה נוסטלגית של אנ"ש (בלי פרסומות, אבל הציור הדיגיטלי הנ"ל במספר וריאציות נעשה ונמכר לשימוש ע"י 'אלמנטריק'), והשבוע מצאנו את הדמויות התימניות על שער מוסף הילדים של מגזין 'דער איד' הסאטמרי…
*
ובאווירת הימים, שלח אלינו אחד מהג'מאעה צילום (ותו לא!) של 'לחוח' מיוחד…
*
הגענו עד הלום, ולא חשבתם שנסיים בלי מידד טסה וה'בין הזמנים' – אז קבלו אותו בחיקוי מוצלח של אברהם פריד עם סאונד צורם של 'בידורית', בהופעת יחיד על שפת הבריכה ממש…
*
ולסיום, משהו אותנטי: נעים זמירות ישראל הראל סעד במחרוזת 'דעסה' משובחת!
*
עד כאן. שבת שלום, "וקוי ה' יחליפו כח"!
כתבה זו מלווה בחומרים שהשימוש בהם נעשה לפי סעיף 27-א לחוק זכויות יוצרים
