מבני ברק הגיעה הבשורה המרה על הסתלקותו בשיבה טובה של אחד משיירי זקני העדה רבי שמעון עראקי הכהן זצ"ל.
רבי שמעון נולד בערך בשנת תרח"צ בצנעא בירת תימן, לאביו רבי יוסף בן רבי יהודה עראקי זצ"ל, מראשי בית הכנסת 'בית אַלאוּסְטַא' הגדולה שבצנעא, ובן אחר בן עד לנגיד המפורסם הרשב"א כ"ץ עראקי הידוע בכינויו 'אלאוסטא'.
הסיבה שאביו בחר לקרוא לו בשם זה, היה משום שארבעה ילדים שנולדו לפניו נפטרו בילדותם. משכך קיים אביו את הסגולה לקרוא בשם ילדיו של מארי סאלם שבזי זיע"א, סגולה שרבים נושעו בה, ולכן קרא לבנו 'שמעון' כשם בנו של מארי סאלם שבזי זיע"א. ואכן זכה רבי יוסף לארבעה ילדים שהתקיימו.
בשנת תש"ד פרצה בתימן מגיפת ה'טיפוס' שרבים חללים הפילה. ביניהם היה רבי יוסף עראקי זצ"ל. כשנה לאחר מכן רעייתו של רבי יוסף נפטרה כתוצאה מחולי ב'פנדיציט', וכך נותרו ארבעת ילדיו של רבי יוסף יתומים מאב ואם, ונתונים לחסדי הדודים שדאגו למחסורם.
בילדות קשה זו גדל רבי שמעון זצ"ל, כשלימים אמר שאף אחד לא דאג לו, ורק ה' אבי יתומים הוא זה שדאג לו כל ימי חייו.
הוא זכה ללמוד בתימן אצל רבני ומאורי העדה. כארבע שנים למד אצל מארי חיים כסאר זצ"ל. לאחר שנפתח בצנעא ה"מַכּתַּבּ" למד אצל מארי חיים צאלח זצ"ל, מארי יחיא אלשייך זצ"ל ומארי יוסף קורח זצ"ל.
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בעיר בני ברק בשיכון ה', סמוך לדודו מארי שוכר חבשוש זצ"ל, ובהמשך עבר למרכז בני ברק. בעיר זו דבק בציבור בני התורה, ושלח את ילדיו ללמוד במוסדות של יראי ה' וכך העמיד דורות ישרים ומבורכים, הולכים בדרך התורה ומפארים את היכלי הישיבות והכוללים.
כל ימיו חי את האוירה המיוחדת ששררה בבית הכנסת 'אלאוסטא', התרפק על התפילות המיוחדות, הנעימות המדוייקות והקולו הנרגש של המנורה הטהורה מארי סעיד עזירי זצ"ל, שהנהיג את הקהילה וניהל את התפילה ואת האוירה.
את הנעימות המדוייקות והסלסולים המיוחדים של 'בית אלאוסטא' הנחיל לבני משפחתו, ובפרט את נעימת 'ברכת כהנים' שהיתה נאמרת במקהלות עם ע"י משפחת עראקי. בבית הכנסת 'אהבת התורה' (ריזקאן) שברחוב אלישע, שם קבע את מקום תפילתו, זכו לשמוע את קולו בעת שהיה עובר לפני התיבה, בפרט בימים הנוראים, כשהוא מסלסל בטון גבוה ובלב נרגש, בנעימות המדוייקות ששמע וקנה מרבותיו מארי סעיד עזירי זצ"ל ומארי סאלם טייבי זצ"ל.
כל חייו נהג בהצנע לכת, ולא הסכים לקבל שום כיבוד, או לשבת במזרח. התאמץ לא לקבל טובות מאחרים, ולהסתדר בכוחות עצמו לבד. גם בימי זקנה ושיבה כשכבר היה קשה לו ללכת, התאמץ להתפלל בציבור, וללכת לשיעור בדף היומי, אותו לא פספס אף פעם, גם כשהיו מגיעים אורחים לביתו לביקור.
לדאבון לב, לאחר סבל ויסורים בתקופה האחרונה, נסתלק בחטף לגנזי מרומים, כשהוא כבן 88 בפטירתו. בעקבות המצב (מבצע 'שאגת הארי') נערכה לו לוויה קצרה בבית העלמים ירקון, שם נטמן.
הותיר אחריו את בניו: הגאון רבי יוסף עראקי הכהן שליט"א – רב קהילת 'נוה שלום הכהן' ברמת עמידר, והרה"ג רבי אמנון שליט"א, חתניו: הגאון רבי יחיאל אלנדאף שליט"א – רב קהילת 'מגן אברהם' בבני ברק, והרה"ג רבי עוזיאל קארו שליט"א.
יושבים שבעה בביתו – רח' סמטת מנשה 7, בני ברק.
