קצר ולענין!

אכילת 'שניצל' בערב פסח, כמה 'כזיתים' אוכלים בליל הסדר ומהו השיעור, ברכת ה'פְתוּת' ומצה מטוגנת, הגעלת וטבילת כלים ביו"ט ובחוה"מ, ועוד | השאלות שלכם, התשובות של רבני בית ההוראה 'המאורות'

מצה - אילוסטרציה | Photo by cottonbro studio
מצה - אילוסטרציה | Photo by cottonbro studio

יש לכם שאלה?
רבני בית ההוראה זמינים בשבילכם!

טלפון 03-9153133 | דוא"ל sm088302222@gmail.com | וואטסאפ 050-902-1-902

שאלה:
האם מותר לאכול בערב פסח 'שניצל' מצופה בקמח מצה, וכן עוגות מקמח מצה?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
שניצל – הקמח מצה שבו מתבשל בשמן ודינו כמצה מבושלת שמותר לאכלה בערב פסח, וכפי שמנהגנו לאכול עצ'יט. עוגה מקמח מצה – פשטות המ"א והשת"ז שהיא אסורה להיאכל בע"פ, אמנם הגרש"ז אויערבאך כתב להתיר, דפנים חדשות באו לכאן, והמיקל יש לו על מי לסמוך.

שאלה:
מהו שיעור 'כזית' במצת מכונה [שמורה]?
תשובת הגאון רבי אריאל מלאכי שליט"א:
שיעור כזית – לעולם הוא לפי נפח ולא לפי משקל, וכנראה בפירוש המשניות לרמב"ם (עדויות פ"א מ"ב) וברמ"א (סי' תפו סע' א), וכ"פ השתילי זתים להדיא ביו"ד (סי' צט ס"ק יג).
[ומה שכתבו הבן איש חי (ש"א פרשת צו אות לד) והכה"ח (סי' תפו ס"ק ג) לשער לפי משקל, צ"ל שבכך לא יבואו כלל לידי טעות מאומד ולחומרא (וכפי שביאר הגר"ע יוסף זצ"ל בכ"ד) או שהמצות בזמנם נפחם היה שווה למשקלם, וכגון מצות רכות וכבידות].
ועכ"פ להלכה, היות וקשה לשער בנפח כי לא תמיד משקל הסגולי שווה לנפח אלא רק במים, ואחר בדיקות עולה שבמצות מכונה משקלו הוא בערך כחמישים-שישים אחוז תוסף על הנפח, וממילא מצת מכונה ששוקלת בערך כ-30 גרם, א"כ לדעת השו"ע שכזית הוא כחצי ביצה [וכן מנהג השאמי], ולדעת הגר"ח נאה הוא כ-25 סמ"ק מים, לפי החישוב הנ"ל עולה שבחצי מצה יש שיעור כזית. ולדעת הרמב"ם [ומנהג הבלדי] ששיעור כזית הוא שליש ביצה, א"כ כבר בשליש מצה יש שיעור כזית.

שאלה:
כמה כזיתות צריך לאכול בלילה הסדר, למנהג השאמי והבלדי?
תשובת הגאון רבי אריאל מלאכי שליט"א:
מנהג הבלדי – ס"ה שלוש כזיתות מצה, דהיינו: כזית ראשונה של חובת מצוה מן התורה, כזית בכורך, וכזית לאפיקומן. וכן מנהג הרבה מן השאמי [מהרי"ץ בעץ חיים דף כה ע"א. והגר"י צובירי ב'מגיד מראשית' סי' כח]. אך יש בשאמי [כך מבורר לי באופן ודאי, ולא משמועות] שאוכלים ארבע כזיתות, דהיינו שתי כזיתות במצות מצה מן התורה – והוא כדעת השו"ע (סי' תעה סע' א), וכן נראה דעת השתילי זיתים שלא העיר בזה כלום. אך אף אחד מבני תימן לא נהג לאכול שתי כזיתות עבור האפיקומן [כיעויין במהרי"ל (סדר ההגדה סי' לח), וכן נקטו הט"ז (סי' תעז ס"ק א) והמג"א (שם ס"ק א) והמשנ"ב (שם ס"ק א) ובכה"ח (שם ס"ק א)], אלא כפשטות דעת מרן שם שאוכל כזית אחת בלבד.

שאלה:
תוך כמה זמן צריך לאכול את הכזית מצה בליל הסדר?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
צריך לסיים לאכול את הכזית מצה תוך ארבע דקות, וזקן או חולה יכולים לסיים עד שבע דקות.

שאלה:
האם מותר להרטיב את הכזית מצה של המצוה?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
מותר להרטיב את המצה רק בשביל חולה או זקן.

שאלה: במה מטבלים את הכרפס?
תשובת הגאון רבי פלא יועץ כפרי שליט"א:
לשאמי – במי מלח או חומץ, לבלדי – בחרוסת.

שאלה:
האם אשה צריכה להסב בליל הסדר?
תשובת הגאון רבי חיים צדוק שליט"א:
אשה לא מיסבה בליל הסדר. אך אם עושים את ליל הסדר בחיק המשפחה, דהיינו עם ילדיה בלבד ללא חתניה וגיסיה, שכניה וכדו', יכולה להסב.

שאלה:
מה מברכים על פְתוּת או מצה מטוגנת?
תשובת הגאון רבי ארז רמתי שליט"א:
מחלוקת היא בין הרמב"ם לבין השולחן ערוך בנושא זה. דעת הרמב"ם – שאם יש מראה פת [כלומר, רואים תואר הלחם], אפילו שאין בכל חתיכה כזית, ברכתו "המוציא לחם מן הארץ". דעת השולחן ערוך – שאם אין כזית בחתיכה אחת מהחתיכות, מברכים בורא מיני מזונות.
למעשה, המנהג הפשוט היה לברך המוציא על פתות ועל מצה מטוגנת כדעת הרמב"ם. אבל בדורות האחרונים התחילו חלק מעדת תימן לנהוג כדעת שולחן ערוך, לברך "בורא מיני מזונות". ויש כאלה שמחמת המחלוקת היו אוכלים מצה רגילה ומברכים עליה "המוציא" ופוטרים את ברכת ה'פְתוּת' או המצה המטוגנת, ואלו ואלו דברי א־לוהים חיים. כלומר, אפשר לברך "המוציא" כדעת הרמב"ם וכמנהג העיקרי בדבר הזה, או לפטור על ידי מצה יבשה, בברכת "המוציא".
חשוב מאוד לדעת שכל זה מדובר ב'פְתוּת' שבישלו אותו על האש ולא נימוח לגמרי, אבל פְתוּת שבישלו אותו הרבה בסיר על האש עד שנעשה כמו עיסה, לכולי עלמא ברכתו "בורא מיני מזונות". אבל פְתוּת שעושים בצלחת [מפוררים מצה רטובה בצלחת, ושופכים עליה מרק] ולא נתבשל על גבי האש, לכולי עלמא ברכתו "המוציא לחם מן הארץ".

שאלה:
האם מותר להכנס בפסח לחדר שבו מאוחסן החמץ?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
מקום שנמכר לגוי – מותר להכנס בו במועד ליטול חפץ וכדומה, מפני שבשטר המכירה בין הרב לגוי הרב מַתְנֵה שתהיה לנו דריסת רגל באותו מקום באם יתעורר צורך. ולכן, לדוגמא, מי ששכח פותחן יין או תרופה והניחם עם כלי החמץ, רשאי לפתוח את המקום ולקחת את מבוקשו. ומצד זה שרואה את החמץ אין לחוש, מפני שחמץ זה אינו שלו אלא שייך לגוי, ואף מקום זה שנמצא בו החמץ מושכר לגוי.

שאלה:
אוכל שנתבשל בשוגג בפסח בכלי חמץ שלא הוכשר, מה דינו?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:

בדיעבד האוכל מותר.

שאלה:
האם מותר להסתפר בחול המועד?
תשובת הגאון רבי איתמר נגר שליט"א:
השו"ע פוסק בתחילת הלכות חול המועד שאין להתגלח במועד, ובמ"ב שם כתב שה"ה לתספורת, ואף שהוא דבר של יופי ותיקון הגוף, חז"ל גזרו שאם נתיר להסתפר במועד אנשים לא היו מספרים קודם המועד ונכנסים כשהם מנוולים לחג וסומכים עצמן שיסתפרו במועד, לכן משום כבודו של החג יש מצוה להסתפר קודם המועד. אמנם יש שהתירו להם להסתפר במועד – כגון מי שיצא מבית האסורים במועד או אבל שהסתיימו ימי השלושים במועד וכיו"ב.

שאלה:
האם מותר להגעיל כלים בחול המועד?
תשובת הגאון רבי נתנאל בנאי שליט"א:
יש ליזהר להגעיל קודם שעה חמישית בערב פסח (ש"ע סי' תנב). מי ששכח ולא הגעיל את הכלים, יקפיד שיעברו כ"ד שעות מהשימוש האחרון שנעשה בהם, וינקה אותם היטב, ויכשיר כל כלי וכלי כדינו – בהגעלה או ליבון וכו' [עיקר השינוי בחג עצמו מערב החג, שהכלי חייב להיות "אינו בן יומו"]. ולבני אשכנז ש"נותן טעם לפגם" אסור בפסח, אין להם תקנה בהגעלה, אלא רק בליבון לכל סוגי הכלים.

שאלה:
האם מותר להטביל כלים ביום טוב ובחול המועד? ואם לאו, מה יעשה כשצריך להשתמש בכלי?
תשובת הגאון רבי יוסף חיים עדני שליט"א:
ביום טוב – אין לטבול כלים, כמו בשבת. ואם צריך להשתמש בכלים, ניתן להקנות אותם לגוי, ובכך הכלי הופך ל"כלי של גוי" שאינו חייב בטבילה. לאחר מכן ניתן לשאול או לקנות מהגוי את הכלי בחזרה. בחול המועד – מותר להטביל כלים.


'המאורות' – המרכז העולמי לעדת תימן

קו ההלכה > 03-915-3133
קו התוכן > 8416* | 03-30-8888-5 | ארה"ב: 151-8613-0185

ניתן לשלוח שאלות לרבני בית ההוראה גם דרך האתר או באמצעות המייל: sm088302222@gmail.com


הצטרפו עכשיו לערוצי החדשות של אתר המאורות

כתיבת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם

הירשמו כעת לניוזלטר שלנו

והישארו מעודכנים!