מאת הגאון רבי אוריאל חוברה שליט"א | רב הישוב נחליאל ומרבני בית ההוראה 'המאורות' לק"ק תימן
שאלה:
האם אנו בני ק"ק תימן נוהגים בנתינת "זכר למחצית השקל".
ואם כן מהו הסכום, ומתי הוא הזמן להביאו לפני פורים או ביום הפורים.
תשובה:
מנהג זכר למחצית השקל שנהוג והתחיל אצל בני אשכנז ואח"כ אצל הספרדים, לא נהגו בו ק"ק בני תימן, כדאיתא במתניתין שקלים (פרק ח' משנה ח'), השקלים והבכורים אין נוהגין אלא בפני הבית. אמנם במסכת סופרים (פרק כ"א הלכה ג') איתא בזה"ל, וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה. וצריכין להספיק מים ומזון לאחיהם העניים, משום קולבון, ומשום מתנות לאביונים. קולבון זה מטבע שהיו מוסיפים בזמן נתינת מחצית השקל, עיין ירושלמי שקלים (פרק א הלכה ד).
אך מדברי תשובות הגאונים (מזרח ומערב סימן מ') שכתבו וז"ל, מה שמכריזין במקומכם על השקלים לא יפה הם עושים שקוראין אותם שקלים ונאסרו איסור הנאה, וזה שאמרו חכמים כפרים מקדימין ליום הכניסה קורים בו ביום, לא שקלים הם אלא צדקה בעלמא משום שנאמר ומתנות לאביונים, עיי"ש. משמע לכאורה שכבר בזמן הגאונים היו שנתנו, אך הגאון העיר להם על כך. וכך מבואר שם (סימן מא) וז"ל, שקלים ובכורים אין נוהגין אלא בפני הבית ובזמן שבית המקדש קיים, אבל בזמן הזה אין מביאין שקלים ובכורים, ואם קרא אותן שקלים תפסו הקדש ואין להם פדיון ואין יכול ליתנם לעניים, ומה תקנתו יוליך לים המלח.
וכן פסק הרמב"ם בהלכות שקלים (פרק א' הלכה ח') השקלים אינן נוהגין אלא בפני הבית, ובזמן שבית המקדש קיים נותנין את השקלים בין בארץ ישראל בין בחוצה לארץ, ובזמן שהוא חרב אפילו בארץ ישראל אין נוהגין. וכן כתב בכסף משנה שם, וכל מפרשי הרמב"ם. והטעם לכך כתב "שקל הקודש" על הרמב"ם שם, דשקלים לצורך קרבנות הן, וכיון שאין בית למה יפרישום, וכתיב, ונתת אותו על עבודת אהל מועד, ואם אין אהל מועד אין שקלים, עיי"ש.
כנסו כעת לתרומה ישירה – זכר למחצית השקל למוסדות התורה והחסד 'המאורות'
*
אולם רבנו שמשון ב"ר צדוק תלמידו של המהר"ם מרוטנבורג בספרו התשב"ץ הקטן (סימן קע"ב) כתב וז"ל, ומה שנותנים ג' מחצאות בפורים, זהו רמז לשקל דכתיב בפרשת כי תשא ג' פעמים מחצית השקל, עכ"ל. וכן כתב המרדכי במגילה (ריש פ"ק רמז תשע"ז), והביא דבריו הרמ"א בשו"ע (סימן תרצ"ד סעיף א') בזה"ל, יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר; ומאחר ששלשה פעמים כתוב תרומה בפרשה, יש ליתן ג'.
ועל פי זה נהגו בני אשכנז עד היום הזה, ליתן שלושה חצאי מטבע של אותה מדינה. דהיינו שבארץ ישראל אחינו האשכנזים נותנים זכר למחצית השקל, בסך שקל וחצי בלבד. וכן כתב המגן אברהם (שם ס"ק ב'). וע"ע במחצית השקל (שם ס"ק ג'). וע"ע בביאור הלכה (שם ד"ה ויש). וכך אמר לי הלכה למעשה מו"ר מרן הגאון ר' ניסים קרליץ זצ"ל, שהאשכנזים נוהגים כדעת הרמ"א ליתן שלושה חצאי מטבע של אותה מדינה.
כנסו כעת לתרומה ישירה – זכר למחצית השקל למוסדות התורה והחסד 'המאורות'
מנהג תימן
אבל אנו ק"ק בני תימן הע"י לא נהגנו במנהג זה, כיון שהרמב"ם כתב להדיא, שמנהג זה נוהג רק בזמן שבית המקדש קיים. וגם מרן בשולחן ערוך לא הזכיר מנהג זה. וגם לא ראיתי לזקנינו שנהגו בזה, ואו מי מרבותינו שבתימן זצ"ל שהזכירו בפירוש מנהג זה. ואולם לא אכחד שמוהר"ר דוד משרקי בספרו שתילי זיתים (סימן תרצ"ד סעיף א') הביא דברי הרמ"א ולא השמיטו כדרכו בדבר שהוא סותר למנהגנו, ואם כן משמע דסבירא ליה הכי. ואע"פ שכתב שם (בס"ק ב' וס"ק ג') מעות פורים, ולא כלשונו של הרמ"א מחצית מטבע, ולכאורה אין כוונתו על מחצית השקל. מכל מקום דוחק וקשה לפרש כן משום שרבנו השת"ז לא היה צריך להביא דברי הרמ"א זכר למחצית השקל, רק בשביל לפרש לנו על מעות פורים.
וראיתי שגם בעריכת שולחן (חלק ט' עמוד רי"ח) נתקשה בדברי השת"ז שדבריו צריכין ביאור על מה שהזכיר מעות פורים, וכתב וז"ל, ואפשר דמחצית השקל גם כן קרי ליה מעות פורים. ועכ"פ כתב להלכה שלא פשט מנהג זה., עיי"ש. גם בשלחן ערוך המקוצר (או"ח סימן קכ"ב הלכה ז') כתב, מה שנוהגין בשאר קהילות ליתן לעניים קודם פורים "זכר למחצית השקל", לא נהגו בתימן, כי חיוב זה אינו אלא בזמן בית המקדש. ומכל מקום בזמנינו טוב לעשות כן לחיזוק הישיבות ושאר מוסדות התורה הזקוקים לעזרה, כי הם חיינו ואורך ימינו. וע"ע שם בעיני יצחק (הערות י"ב, י"ג). וכן עיקר.
ומה שהספרדים נוהגים ליתן "זכר למחצית השקל", אף על פי שהטור ומרן בשו"ע לא הזכירו. ולדעת הרמב"ם אין נוהגים במנהג זה אלא בפני הבית. מכל מקום קיבלו הספרדים עליהם כמנהג הרמ"א. ונראה לע"ד שהספרדים התחילו במנהג זה רק לפני כשלוש מאות שנים, כיון שהראשון שדבר בזה מגאוני הספרדים הוא רבנו יוסף דוד משאלוניקי בספרו שו"ת בית דוד (יור"ד סימן קי"ח) עיי"ש באורך. וכן ראיתי לרבנו חיים פאלאג'י בספרו רוח חיים (סימן תרצ"ד סעיף ב') שהביא בשם הרב חמדת ימים בהלכות פורים וז"ל, על כן הנהגתי בקהל עדתי אחר קריאת ס"ת דשקלים להמתנדבים בעם וכו', לתת מחצית מהמטבע הקבועה באותו מקום לעמלי תורה זכר למחצית השקל, ובאחד באדר גובים מהם או ביום צום תענית אסתר, וכה יעשה כל אשר יש סיפוק בידו כי הוא תועלת עצום וכו', ועובדא לאתערא אתערותא דלעילא, עיין שם. וכן כתב הרב כף החיים (שם אות י"ט), ע"ש. והוסיף עוד (שם אות כ"א) תפילה שיאמר אדם קודם נתינת כסף "זכר למחצית השקל", כיעו"ש. וכן ראיתי שהאריך בזה בשו"ת ישכיל עבדי (חלק א' או"ח סימן י"ט), עיין שם. וכ"כ בילקוט יוסף (מועדים (שנת תשמ"ח עמוד ש"י), עיי"ש. ואכמ"ל.
כנסו כעת לתרומה ישירה – זכר למחצית השקל למוסדות התורה והחסד 'המאורות'
*
שיעור וזמן נתינת מחצית השקל
בעניין שיעור נתינת "זכר מחצית השקל", הנה כבר ביארנו שלדעת בני אשכנז, הוא שקל וחצי בארץ ישראל, ובכל מדינה ומדינה ג' מחציות מהמטבע של אותה מדינה. אבל מנהג הספרדים, וכך קיבלו עליהם רבים מיראי ה' מעדת ק"ק תימן (למרות שבתימן לא נהגו בזה), ליתן סכום השווה לשלושה דרהם כסף טהור, השווה לכעשרה גרם כסף טהור. והחישוב לכך הוא כמה עולה כל גרם אחד כסף טהור ולהכפיל בעשרה. סה"כ עשרה גרם כסף טהור שווה היום בשקלים, כעשרים וחמישה שקלים ואף יותר. (מהסיבה שכל המשקיעים בעולם עברו להשקיע בזהב בגלל הקרונה דבר שגרם להעלאת הכסף טהור) כמובן שכל השינויים שיש נובעים בין היתר אם כוללים בזה מע"מ, ואם עושים חישוב לפי צרכן או לפי חישוב מכירה לסוחר, לכן יכולים להיות שינויים בחישובים לערך גרם כסף טהור.
כנסו כעת לתרומה ישירה – זכר למחצית השקל למוסדות התורה והחסד 'המאורות'
לסיכום: מאחר וזה מנהג לכן קבענו שיעור ממוצע בהתחשב ביכולת של האנשים, ומי שיכול לתת "זכר למחצית השקל" יותר מהסכום הנ"ל במיוחד שהכסף הולך לתלמידי חכמים ולזיכוי הרבים, תע"ב. (ובספרי שייצא לאור עוד כמה ימים בע"ה חלק שני בשו"ת ברכת אוריאל הארכתי בזה).
הזמן המתאים לתת "זכר למחצית השקל", תלוי במנהגים, שיש נוהגים לפני שבת זכור, כדאיתא במסכת סופרים (פרק כ"א הלכה ג'). ויש נוהגים לפני הפורים, ויש נוהגים לפני מקרא מגילה. עיין ברמ"א (סימן תרצ"ד סעיף א') שכתב שיש ליתן בליל פורים קודם תפילת מנחה. וע"ע במג"א (שם ס"ק ב') שכתב שבמדינתו נהגו ליתן בשחרית קודם קריאת המגילה. ולמעשה מי שאין לו מנהג קבוע בזה, הזריז הרי זה נשכר, לעשות צדקה וחסד עם תלמידי חכמים במנהג "זכר למחצית השקל".
ואמנם, למעשה רבים גם מעדתנו יע"א יראי ה' וחושבי שמו, שנדבה רוחם ליתן בימי הפורים "זכר למחצית השקל" זכר למקדש, ונותנים את הכסף לתלמידי חכמים הזקוקים לכך, במיוחד למוסדות שמזכים את הציבור בהפצת תורה וזיכוי הרבים הכולל בתוכו ישיבות וכוללים. ובהזדמנות זו בודאי שיש לחזק את מוסדות התורה של עדתנו ק"ק בני תימן, "המאורות" – המרכז הרוחני ליהדות תימן, בראשות הגאון רבי יהורם יפת שליט"א, שלא רק מחזיקים תלמידי חכמים, אלא גם מפיצים תורה בארץ ובעולם ע"פ מנהג אבותנו נע"ג, ואשריהם ואשרי חלקם למי שמסייע בידם, זכות הרבים תלוי בו ויתברך בכל הברכות.
כנסו כעת לתרומה ישירה – זכר למחצית השקל למוסדות התורה והחסד 'המאורות'
ויהי רצון שנזכה בבניין בית המקדש במהרה, אמן כן יהי רצון. אוריאל חוברה.
