המקובל הנסתר: הצדיק מורי יחיא זכריה גלעדי (חובאג'ה) זצוק"ל הלך לבית עולמו לאחר שנדבק בנגיף הקורונה • פרופיל מרטיט לזכרו
בערב שבת קודש פרשת תצווה תשפ"א, התקבלה הידיעה המרה על הסתלקותו של הצדיק הגה"צ רבי יחיא זכריה גלעדי זצוק"ל, מזקני רבני תימן ורב בית המדרש 'עטרת ישועה בקרוב' שיכון ג' בני ברק, והוא בן 86 שנה בפטירתו.
מורי יחיא זצ"ל בצעירותו למד בישיבת באר יעקב אצל מורו ורבו הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל. לאחר נישואיו למד בכולל של יבדל לחיים הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א, שם למד בשקידה עצומה מספר שנים. בין לבין, שימש כראש מתיבתא 'ישמח משה' בקרית אונו, והיה מוסר שיעורי תורה רבים בכל רחבי הארץ, כאשר זכה להעמיד תלמידים רבים. עד שנקרא על ידי רבה של בני ברק, הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל לשמש כמשגיח ולפקח על ענייני הכשרות. בנוסף שימש כאב בית הדין בגבעתיים.
תלמידיו ומקורביו המבכים מרה את לכתו של האי גברא צדיקא קדישא ופרישא, מספרים ל'המאורות' בכאב רב, על מורי יחיא – כפי שהיה מכונה בפי כל, כל ימיו היה המורי מדבר בגעגועים ובכיסופים לגאולה השלימה ולביאת משיח צדקנו, ועל כן קרא לבית מדרשו בשם 'עטרת ישועה בקרוב' – מחמת שתמיד כאב ודאב על הגאולה שבוששת מלבוא בעוונותינו הרבים.
תמיד היה כואב את עניין סילוק השכינה על ידי דיבורים בטלים בבתי כנסיות ובתי מדרשות, והיה מרבה לעורר על כך בכל הזדמנות שבאה לידו. היה רגיל לעלות שליח ציבור בתפילת מוסף בשבתות וימים טובים, וכן בימים הנוראים, וכאשר היה מגיע לקדושת כתר המדברת בענייני השכינה, היה כל כולו מתלהט בלהט אש קודש והיה שואג את פסוקי הקדושה. כך גם היה קורה, כשהיה מגיע בתפילה לתיבות 'בשובך לציון ברחמים'.
מורי יחיא זצ"ל היה נוהג מדי לילה לערוך תיקון חצות בבכיות נוראיות, ומעולם לא ביטל את קביעותו זאת, כאשר מיד לאחר עריכת סדר התיקון, היה נשאר על מקומו, שם בין המדרגות בביתו, במקום שהיה עורך את התיקון חצות, ויחד עם ספריו הרבים נותר ללמוד בשקידה עצומה ומופלאה עד אור הבוקר. מעולם לא היה ניתן לבוא לביתו ולא לראותו עמל בתורת ה' עם ספריו הרבים – מספרים תלמידיו ל'המאורות'.
חתנו ידידינו הרב אוריאל גובי מספר בשיחה ל'המאורות', כי מו"ר חמיו המנוח זצ"ל, כמעט ולא נתן שינה לעפעפיו. במשך עשרות שנים מצעירותו ועד ימיו האחרונים ממש, לא היה ישן ביממה יותר משלוש שעות בערך, שעה בצהרים ועוד שעתיים בלילה. כאשר כבר בסביבות השעה 11 בלילה היה שוב מתעורר לתפילות, תיקון חצות ולימוד התורה בשקידה עצומה.
בית מדרשו 'עטרת ישועה בקרוב' לקהילות תימן, מתנוסס לתפארה בשכונת שיכון ג' בעיר בני ברק, הוקם לפני כ-30 שנה על ידי הגאון מורי יחיא זצ"ל, ששאף בכל מאודו להנחיל את דרכו ומורשתו הטהורה. כאשר בית מדרשו עד היום שוקק חיים, עם קהילה משגשגת ומיוחדת, תלמידיו ומקורביו. מורי יחיא זצ"ל היה מוסר שיעורי תורה קבועים, לצד כולל אברכים, לימוד טעמי המקרא בנוסח תימן ועוד. גם שרצה לתקן תקנות בבית מדרשו, היה עושה זאת בענווה מיוחדת, כאשר היה מתייעץ עם המתפללים – תלמידיו, ו'יחד' היו מתקנים את התקנה.
מדי בוקר עם הנץ החמה, היה רגיל להתפלל בבית המדרש 'לדרמן' יחד עם יבדל לחיים מרן שה"ת הגר"ח קניבסקי שליט"א, כאשר מרן הגרח"ק יחד עם גדולי וצדיקי הדור שהתפללו בבית המדרש לדרמן, רחשו לו הערכה מיוחדת ובלתי מצויה.
בענווה גדולה הסתיר את גדלותו העצומה, ורבים רבים לא הכירוהו בענוותנותו המופלגת. רבים השיב רבים בתשובה, ומשפחות רבות ויקרות שבו לאור התורה והמצוות, כשהם נשבים בקסמו ובמאור פניו הזורחים והמאירים. הקפיד לכבד את השבת בכניסתה ולקבלה מוקדם בבית הכנסת בתפילה ומזמורים, וכן נהג להוציא את השבת כמנהג רבינו תם, וגם כשהיה חלוש לא סר ממנהגיו ימין ושמאל.
רבי יחיא עסק רבות בתורת הנסתר, והיה מפעם לפעם עורך תפילות עם כוונות ותפילות המקובלים גדולי הדורות. עם פרוץ מגיפת הקורונה בארץ ובעולם כולו, הצדיק מורי יחיא, ערך תיקון מיוחד בבית מדרשו, בכוונות גדולות לסילוק מגיפת הקורונה. מקורביו מציינים, כי היה תדיר מעורר לשמור על כללי הבריאות, והוא עצמו היה מחטא את הידיים בכניסה לבית מדרשו. ומאז שהגיעו החיסונים נגד מגיפת הקורונה, בירך על כך ועודד להתחסן.
בשנים האחרונות סבל רבות בברכיו, ועם כל זה היה מטריח עצמו ללכת לשיעורי תורה הקבועים, ונוסף על כך היה מטריח עצמו לבוא לבית מדרשו בשיכון ג' מביתו ברחוב נחמיה ולאחר מכן מרחוב יהודה הנשיא, לתפילות ולימוד תורה. מנהג מיוחד היה לו, כאשר היה מקפיד לעמוד במשך כל זמן קריאת התורה, וכך עד החודש האחרון לחייו הקפיד לנהוג כך.
ל'המאורות' נודע, כי לפני כחצי שנה בערך, בעקבות הסבל הרב שסבל ברגליו, היו מוליכים אותו בכיסא גלגלים לבית הכנסת, אך לפני כחודשיים התחזק, והפסיק להיעזר בזה, והיה הולך רק עם מקל בידו ואף ללא מלווים. לצערינו לפני כשבועיים החל הרב לחוש שלא בטוב, כאשר התברר כי נדבק בנגיף הקורונה, כשלאחר מכן הידרדר מצבו, ואושפז בבית החולים ביום רביעי לפרשת זכור. וביום ו' לפרשת תצווה ערב שבת קודש לאחר חצות היום השיב את נשמתו הטהורה ליוצרה.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך, הממשיכים את דרכו ומורשתו הטהורה, בני תורה ויראי ה'. זכה ונטמן ביום שישי, יום הפורים בסמוך לכניסת השבת, פרשת תצווה, בבית העלמין פוניבז' בני ברק, כאשר כפי רצונו לא נישאו הספדים כלל, וזכה להיטמן בשעת פתיחת שערי שמיים ועת בוא מלאכי השרת לקבל פני השבת.
בני משפחתו יושבים שבעה ברח' יהודה הנשיא 46 בבני ברק.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים אמן.
